אוצר מילים לפסיכומטרי - איך לעשות זאת נכון

שאלו סטודנט ממוצע או אחים בוגרים על התקופה בה התכוננו לפסיכומטרי.
רוב הסיכויים שיספרו לכם על שעות אינסופיות של לימוד מילים לפסיכומטרי ומאבקים עם המילון הידוע לשמצה.
אותו ספרון קנה לעצמו שם מיתולוגי של משוכה רצינית אותה צריך לעבור לקראת המבחן הפסיכומטרי.
במילון תמצאו מילים בעלות 6 הברות, פתגמים בארמית, ביטויי חז"ל לצד מילים יום-יומיות ועוד כהנה וכהנה.

 מהו הרציונל מאחורי לימוד מילים למבחן הפסיכומטרי? האם באמת שינון של המילון בעל-פה יכול לתרום לשיפור הציון במבחן? ובכלל, מי מחליט איזו מילה חשובה ואיזו לא?

 נתחיל בכמה דוגמאות:

1. סמן את המשפט בו נתונה המילה המודגשת בהקשרה הנכון:
    (1)   בזמן הצלילה, המדריך החווה בידו על שבר האונייה הטרופה.
    (2)   בעודנו מדברים, החווה האוטובוס לידינו.
    (3)   החווה הוא אחד מהערכים עליהם מושתתת החברה.
    (4)   מי לא החווה רגעים של מבוכה בחייו?

 שאלה זו (שהושאלה ממבחן דצמבר 2006 ), ממחישה את אוצר המילים כפי שהוא בא לידי ביטוי במבחן עצמו.

כמובן שנפגוש מילים "קשות" גם בחלקים אחרים בבחינה כמו:
פ.ט.ל- החדר הפטלטל מכיל שולחן ענקי במרכזו      
אנלוגיות- מקבת : טריז   
ועוד.

משאלות אלה עולה שידיעת המילה בשאלה היא המפתח לפתרון מהיר ונכון של השאלה.

אין שום דרך לפתרון שאלה המבוססת על אוצר מילים פסיכומטרי פרט לידיעת המילים עצמן (כמובן שתמיד ניתן לנחש אבל אנו מעוניינים לצמצם את מספר הניחושים למינימום הכרחי).

כלומר, אוצר מילים פסיכומטרי נרחב הוא אכן תנאי לפתרון איכותי של הפרק המילולי אך נשאלת השאלה-
איך לעשות זאת נכון?

 נתחיל בסקירת 4 טעויות בסיסיות של תלמידים רבים:

1. "נלמד בסוף"- טעות מספר אחת! אי אפשר ללמוד את כל המילים למבחן בחודש. חייבים ללמוד מעט מילים ולאורך זמן ארוך. תלמידים רבים משאירים את המילון כרע הכרחי לסוף תקופת הלימוד ולכן מגיעים בסופו של דבר למבחן ללא הפנמה של המילים ומשמעותן. הדבר שקול לאימון של שבוע בודד לקראת גיבוש ליחידה מובחרת. ברור שיש צורך באימון הדרגתי לאורך זמן.

2. "המילון מספיק"- טעות שנייה. לא משנה מה שמעתם ומה סיפרו לכם, שום מילון / תוכנה / כרטיסיות או עדכוני מודיעין מהמטכ"ל,  לא מהווים תחליף לידיעה אמיתית של מילים ומשמעותן מתוך קריאה. אי אפשר להחליף שנים בהם לא החזקתם ספר או אפילו עיתון בשבועיים של שינון מילונים. ההמלצה שלנו- ברגע שהחלטתם לגשת למבחן הפסיכומטרי, עוד לפני תחילת הקורס והלימוד המסודר, מומלץ מאד להתחיל בקריאה של טקסטים שמעניינים אתכם אך כתובים בשפה אקדמית או גבוהה יחסית. טקסטים כאלה ניתן למצוא בכל ספר לימוד אוניברסיטאי (תמיד התעניינתם באדריכלות? קולנוע? קחו ספר לידיים). ספריות ציבוריות או אפילו אתרי אינטרנט מסוימים יכולים גם הם להוות מקור טוב לטקסטים איכותיים. תוצר לוואי של לימוד כזה הוא שיפור מהירות הקריאה והסריקה של טקסטים. מיומנות זו חיונית לחלקים אחרים במבחן.

3. "יש דברים חשובים יותר"- טעות שלישית. רוב התלמידים שחשים חולשה בתכנים כמותיים במבחן מעדיפים בדרך-כלל להתמקד בהם וחשים כי לימוד המילון גוזל מהם זמן יקר. תחושה זו מקורה כנראה בשנים של לימוד במערכת החינוך בה מתמטיקה תמיד מאיימת יותר ו"נחשבת" יותר מלשון, הבעה וספרות. במבחן הפסיכומטרי- טעות בשאלת אוצר מילים פסיכומטרי או אנלוגיות שקולה בדיוק לטעות בבעיית ממוצע או שאלת גיאומטריה. בואו נשווה לרגע... 6 אנלוגיות + 4 שאלות פ.ט.ל + 5 שאלות אוצר מילים פסיכומטרי + טקסט בהבנת הנקרא.. הבנתם נכון, אוצר מילים פסיכומטרי חיוני לציון טוב. לפחות כמו ידיעת לוח הכפל או עקרונות של ערך מוחלט. אי אפשר לקבל ציון מעולה ללא ידיעה טובה של אוצר מילים פסיכומטרי.

4. "אוף. מצ'עמם לי"- טעות רביעית ואחרונה. נכון, לימוד מילים בעל-פה משעמם, מתיש ודורש זמן והשקעה אבל אין ברירה. חייבים. נסו להפוך את לימוד המילים למעניין יותר על ידי לימוד יחד עם חבר/ה תוך בחינה אחד של השני או נסו להיעזר במישהו מבני הבית (תתפלאו כמה מילים "קשות" אבא יודע) כדי להפוך את החוויה לנסבלת יותר.

אחרי שהבנו מהן הטעויות הנפוצות נסקור כמה אלמנטים חשובים שרצוי לשים אליהם לב בזמן הלימוד עצמו:

1. לימוד הקשרים- המילים במבחן אינן נתונות בחלל ריק. כל מילה נתונה במסגרת של משפט. תלמיד הלומד את המילים כתבניות בפני עצמן מפספס את המהות העיקרית. כאשר אתם לומדים מילים אתם חייבים לנסות ולשבץ את המילה החדשה בתוך משפט הגיוני כלשהו. רק כך תפנימו את המשמעות של המילה ולא תלמדו אותה כתבנית גראפית נטו. דרך לימוד זו של משפטים מומצאים היא נוחה מאד כאשר לומדים בזוגות. המציאו משפט עבור החבר/ה שלומדים עמכם ובקשו מהם לנסות ולהבין את המילה מתוך המשפט.

2. מילים נרדפות והפוכות- ידיעת המילה ומשמעותה הן שלב חשוב בלימוד אבל כדי להתכונן כיאות לשאלות האמיתיות במבחן עליכם לשלוט במילים הנלמדות ברמה שתוכלו להחליף מילה אחת במילה נרדפת או במילה הפוכה. לדוגמה: למדתם את המילה אלטרואיסט. שבצו אותה במשפט. עכשיו נסו לקשר אותה למילים- אגוצנטרי, נדבן, רחב-לב, כילי וכו'. אם לא הצלחתם כנראה שיש עוד לאן להשתפר.

3. תרגול פסיכומטרי- כמובן שבמקביל ללימוד המילים ובמסגרת הקורס תתחילו בתרגול שאלות פסיכומטריות בעלות בחירה בין 4 תשובות. בזמן תרגול כזה, לא מספיק שפתרתם את השאלה נכון. וודאו שאתם מכירים גם את שאר המילים בתשובות השגויות. נסו לשער מדוע בחרו במילה כזו ולא באחרת ומהי המלכודת הטמונה בתשובות השונות. אם הצלחתם לבצע זאת לאחר שסיימתם מקבץ שאלות פסיכומטריות אתם בכיוון הנכון.

4. זיכרון לטווח ארוך- המילים אותם למדתם בתחילת הקורס נלמדות 3-4 חודשים לפני מועד הבחינה. חובה לחזור על מילים לאורך הקורס כדי לוודא שלא שכחתם יותר מדי. ברוב המקרים, כאשר תחזרו ותבדקו את עצמכם תגלו שאכן שכחתם כמה מילים למרות שכבר למדתם אותן בעבר. חשוב להיות מודעים לכך ולהיערך בהתאם.

5. מה כן ומה לא?- נכון להיום, יש היצע רב של קורסי הכנה שונים ומשונים למבחן הפסיכומטרי. בקורסים רבים תקבלו מילונים שונים המתימרים להכיל את המילים "הרלוונטיות" בלבד. האמת היא שאף אחד לא באמת יודע אילו מילים יכללו בבחינה הקרובה. המילונים והתוכנות השונות נכתבים על פי המילים שהופיעו בבחינות הקודמות. בהחלט ייתכן שמילים מסוימות יחזר על עצמן יותר מפעם אחת במבחנים שונים ואין להתעלם מכך אבל אתם חייבים להניח שבמבחן שאתם ניגשים אליו יופיעו גם מילים שלא מופיעות במילון/דפים/תוכנה. ההסתמכות על חיזוי זה או אחר של מילים למבחן הקרוב היא מסוכנת ויש לשאוף ללמוד מילים מעבר למסגרת המוצעת על ידי מילון זה או אחר תוך שימוש באמצעים שהוזכרו בתחילת המאמר.

לסיכום:

   1. לימוד מילים הוא חיוני להצלחה בבחינה.
   2. זה מתיש ומשעמם לעתים אבל אין ברירה.
   3. רצוי להימנע משינון "כמו תוכי" אלא להיעזר בדרכים אחרות שהוזכרו במאמר.
   4. אף אחד לא יכול לחזות בדיוק את המילים שיופיעו במבחן.
   5. התחלה מוקדמת ככל האפשר של הלימוד היא מפתח להצלחה.

שיהיה בכיף.