אתר מאמרים
מעגל הכותבים אתר מאמרים קהילתי
שלום אורח!

גליל של גיבורים

פעם,נצא לשיר ולטייל בעקבות גיבורי הגליל העליון.              לא מימי המקרא הפעם,אלא ,,רק,, משנות ה20 של המאה הקודמת ואילך.

מתוך ספר טיולים מזמרים,העומד לראות אור בקרוב.     

   נתחיל מפסל האריה השואג בתל חי:הפסל,מעשה ידיו של אברהם מלניקוב, בשנת 1934.כאן נשמע את סיפורה הטראגי של תל חי ונפילתה ביא' באדר תר"ע 1920,אירוע מכונן שקבע למעשה את גבול הגליל העליון,ונחקק עלי לוח הגבורה.במשך שנים רבות,צויין תאריך זה בבתי הספר בכל רחבי הארץ,ואף נערכו טקסים המציינים את המעשה ההרואי.לצערי ולצער רבים,כבר לא מציינים זאת יותר.                                        

      יוסף טרומפלדור: יליד 1880 דרום רוסיה.גוייס לצבא הצאר בגיל 13,נלחם במלחמת רוסיה-יפן ושם איבד את ידו השמאלית באומרו: ,,אין דבר הימנית חשובה יותר,, קיבל אות הצטיינות על גבורתו,ודרגת קצונה,דבר שאיפשר לו לעבור את ה,,נומרוס קלאוזוס,, שחסם את הדרך ללימודים גבוהים ליהודים,ולמד רפואת שינים.

עלה 1912, והקים עם זאב ז'בוטינסקי את גדוד נהגי הפרדות שנלחם יחד עם הבריטים נגד תורכיה ו,,מדינות הציר,, במחשבה כי מעשה זה ישחרר את הארץ מידי התורכים,ויתן לעם ישראל לגיטימציה לדרוש מהבריטים עצמאות מדינית.נלחם בגבורה רבתי.לאחר המלחמה עבד כפועל ושומר במושבות,והצטרף לקב' דגניה א'.בהתקפה על תל חי נפצע קשה מאד בבטנו,הועבר למטולה,ובדרך נפטר מפצעיו. הרופא שטיפל בו,ד"ר גרי,העיד כי ברגעיו האחרונים,אמר בעברית שלא היתה שגורה היטב בפיו את המשפט: ,,אין דבר,טוב למות בשביל ארץ שלנו,, משפט שנחקק היטב עלי לוח הגבורה של עמנו.                                                                        תל חי הועלתה באש בידי אנשי הכנופיות בפיקודו של כמאל אבו חסיין,שהתגורר בכפר חלסה,כיום משטרת קרית שמונה.לאחר מכן,עלו ליישבה שנית,והיא סופחה לכפר גלעדי.עלי גבעה אסתר עופרים מילים: אברהם ברוידס לחן: ערבי עממי.עלי גבעה שם בגליל יושב שומר ובפיו חליל. הוא מחלל שירת רועה לשה, לגדי, לסייח טועה. לכל שובב רודף פרפר, להלך בא מעיר וכפר. הוא מחלל, קורא: שלום! אלי, אלי, גשו הלום! יש מנגינות בפי חליל, יש אגדות פה בגליל. היה היה גיבור עתיק צורים בקע, סלעים העתיק. בנתיב חורבן תוך מערות רעם קולו, הדליק אורות. בשיר חיים יצא לקרב מול אספסוף גדול ורב. 'טוב למות על המשמר בעד ארצנו!' כה אמר. היה היה גיבור חידה, לו זרוע יחידה.הלחן אמנם מיוחס לנחום נרדי,אך לא כך הדבר:מעשה שהיה-כך היה: יום אחד,יצאה אשתו דאז של נחום נרדי,ועברה בכפר סומייל,במקום שבו רחוב איבן גבירול,מאחורי בניין השק"ם דהיום,שם נמצאים עדיין כמה בתים משרידי הכפר,ושמעה שיר מסתלסל לו בערבית מאחד מבתי הקפה:                          יא זריף אל טול יא אבו חנא                                                               תידהאב אינתום עלא תומהא                                                               א'ולתי ל'אל חילווה תיג'י לה אידנא                                                       תאלאת מא איסתרג'יש עלא עשרא אחוואלי.

                                                                                            מעין שיר אהבה בלשון בני דודנו.  ברכה הנפעמת,קלטה בראשה את השיר ולחנו,באה אל ביתם המשותף שלה ושל נרדי,ושרה באוזניו את ששמעו אוזניה.        נרדי,נפעם אף הוא מהלחן היפה,התיישב ליד הפסנתר(שנגנב ממנו בשנות ה60 אבל זה כבר סיפור אחר...)והוסיף לו את ה,,הו הו הו ,, הידוע.או אז שידך את השיר הנקרא במקור ,,בגליל,, למילותיו של אברהם ברוידס.הרי לכם גלגולו של ניגון...לנרדי היתה כנראה חולשה לזמרות תימניות...אשתו השניה(?) היתה אהובה צדוק,אף היא זמרת תימניה אם כי קצת פחות מפורסמת.                    ברכה צפירה,נישאה לאחר גירושיה מנרדי לנגן בתזמורת הפילהרמונית,מר זילבר וילדה לו את בנם המשותף אריאל,הידוע בזכות עצמו.

בגליל בתל חי עופרה חזה מילים: אבא חושילחן: עממיקיימים 3 ביצועים נוספים לשיר זה בגליל, בתל חי, טרומפלדור נפל. בעד עמנו בעד ארצנו גיבור יוסף נפל. דרך הרים, דרך גבעות רץ לגאול את שם תל חי לאמור, לאחים שם: "לכו בעקבותיי". "בכל מקום ובכל רגע תזכרו אותי, כי נלחמתי וגם נפלתי בעד מולדתי. כל היום אני חרשתי ובלילה קנה רובה בידי אחזתי 

עד הרגע האחרון. 

                                                                                                             אבא חושי(שנלר) מחבר השיר,שהה באותה עת בהכשרה חקלאית בגליציה,פולין. האירוע זעזע אותו ואת חבריו,ולא הסתפק בכתיבת השיר אלא החליט לעשות מעשה ולעלות ארצה,ואיתו כל חבריו להכשרה,קבוצת השומר הצעיר שעמד בראשה.          חושי היה פעיל בתנועת העבודה,ואף כיהן כח"כ מטעם סיעת מפ"אי בכנסות ה1 וה2,נבחר לראשות העיר חיפה והפך לאחד מראשי הערים המיתולוגיים.כיהן מ1951 עד יום מותו ב1969.

אבא חושי וראשות העיר חיפה:

כאן אולי המקום,כיצד הצליח חושי ה,,גליציינר,, להבחר שוב ושוב לראשות העיר ולהביס את יריביו בקלות רבה:

בכל פעם,שהיתה עומד להתבצע פרוייקט כזה או אחר,היה מיודענו החרוץ מתייצב יום או יומיים לפני תחילת העבודות בשטח,מודיע ברבים שהנה ראש העיר בא לפגוש את תושבי השכונה,ומעוניין לדעת מה מעיק עליהם.

התושבים,היו מוחים בפניו על כך שהכביש/מדרכה/עמודי החשמל או כל דבר אחר אינם המצב תקין, ואז היה חושי מבטיח חגיגית שתוך מספר ימים העניין יטופל.

ואכן לאחר ימים ספורים היה הציוד המכני מתחיל לעבוד במלוא הקיטור,כשראש העיר הפעלתן,גוזר סרט קבל עם ושכונה ומכריז בקול ענות גבורה: ,,הבטחתי? קיימתי!,, וכך קנה לו שם של מקיים הבטחות...

 

  מתל חי המתנשא על עמק החולה נשקיף אל העמק,החרמון וצפון הגולן.  

 

בין גבולות: ההעפלה היבשתית.

 

נזכיר כי כאן,עברו המעפילים מעלייה ב'(לא לבלבל עם עלייה שנייה!!) הבלתי לגלית אליבא דשלטון בריטניה,  נחום הורביץ,איש ,,השומר,, שמע כי כמה אלפי יהודים תקועים בבירות בגלל הגבלות הספר הלבן הידוע לדראון עולם.יצא לבירות יחד עם חבריו,וארגן אותם לחצות את הגבול מלבנון שהיתה תחת שלטון צרפת,לא"י . כך החלה למעשה עלייה ב'. בתחילה,עשו זאת חברי כפר גלעדי,בניגוד לדעת המוסדות שחששו להתגרות בבריטים.רק בתום מלחמת העולם השנייה,אימצה ההנהגה את הנתיב ואף הוסיפה נתיבי העפלה כהנה וכהנה. רוב העולים הגיעו מסוריה ועיראק,ומיעוטם ממדינות רחוקות יותר. 

לאחר מעשה אונס שביצע אחד ממבריחי הגבול הערבים,הקים הפל"מח את ,,החוליה,, שתפקידה היה בין השאר למנוע הישנות מעשי זוועה שכאלה,ולהבטיח שלומם של המעפילים בהם זקנים נשים וטף.הם חדרו לעומק השטח,שם קיבלו את פני השיירות.                                             חיים חפר(פיינר) שהיה אחד מהם,כתב את השיר ללחן של מארש רוסי של הצבא האדום,ב1946 באיילת השחר,את חיכו הוא וחבריו לפקודת יציאה.סביר להניח כי זה השיר היחידי שנכתב על ההעפלה היבשתית.שהרי על זו הימית נכתבו שירים לא מעטים.ככל הנראה זה היה גם שירו הראשון של חפר. מאחורי האנדרטה נמצא בית העלמין של אנשי ,,השומר,, נוכל לסייר בין הקברים ולשמוע עלילות גבורתם.  

                                                                              מכאן נדרים קימעא אל מצודת כ"ח.זו נבנתה במטרה לחלוש על עמק החולה ודרכי התחבורה אליו וממנו.תכנו אותה המהנדס הנודע סר צ'ארלס טיגרט. כמוה פזורות בכל הנקודות האסטרטגיות בא"י.קירותיה עבים וחזקים,והיא נמסרה לערבים ע"י הבריטים ברוב אדיבותם בטרם תם המנדט הבריטי על א"י. מאחר ומצודה זו חלשה על אזור נרחב ונודעה לה חשיבות אסטרטגית,הוחלט לכבשה.קודם לכן,אירע במקום מקרה משעשע למדי: נתיבה בן יהודה,ששירתה כחבלנית בפל"מח,השתתפה בהתקפה על כוח ערבי ממונע שעלה למצודה מלמטה.היא השליכה על הרכב רימונים ובקבוקי תבערה.ההפתעה היתה אדירה! אלה שנותרו בחיים נסו מנוסת בהלה,בקוראם: ,,שייטנה אל צפראא,, (השדה הצהובה בערבית) שכן נתיבה היתה בלונדית...למחרת נפוצה השמועה בקרב ערביי האיזור על ,,שדה צהובה,, העובדת בשירות היאהוד...

ההמשך לא היה משעשע כלל: 3פעמים ניסו כוחות חטיבת יפתח לכבוש את המקום,ורק בשלישית עלה הדבר בידם,במחיר כבד של 28 חללים,בהם דוד (דודו) צ'רקסקי הי"ד. עליו כתב חיים חפר את שירו הנודע ,,דודו,,

 

 

הערב יורד עלי אופק בוער, רוחות בצמרת הרטיטו, ואנו סביב למדורה נספר על איש הפלמ"ח ושמו דודו: איתנו הלך במסע המפרך, איתנו סייר הוא בגבול, בקומזיץ היה מזמר ועוד איך, איתנו סחב מן הלול... הגישו פינג'אן והגידו: היש עוד פלמח'ניק כמו דודו? היתה לו בלורית מקורזלת שיער היתה לו בת צחוק בעיניים, ועת הקיפוהו בנות עד צוואר - צחק הוא עד לב השמיים. אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף - עת עוגן בחושך חרק, הוא ילד נשא מן הים אל החוף, ליטף את לחיו ושתק. חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא, לאן התגלגלת יא דודו? והנה הזקס בא בערב אחד, זרח אז ירח של קיץ, ודודו חיבק את הסטן שביד, וחרש יצאנו בליל... עם שחר הבאנו אותו מן הקרב. הברוש צמרתו אט הרכין. רק מי ששכל את הטוב ברעיו אותנו יוכל להבין... רעי, נא אמרו והגידו: העוד מחייך הוא שם, דודו?... 
 
 

 

 

נרד מכאן חדות אל עמק החולה,ונדרים לצומת מחניים. כאן נפנה מזרחה כשפנינו אל הגולן.נעצור ליד המושב משמר הירדן אל חירבת ירדה,הנמצאת בקצה הצפוני של רמת כורזים.כאן נשקיף על דרום עמק החולה,משמר הירדן החדשה והישנה, הרי נפתלי ממערב לנו,והגולן והחרמון ממזרח לנו.כאן היה בית אחוזה ערבי מהתקופה העותומנית,ובו בור מים גדול,חומה המקיפה אותו,ושריד מבנים. המקום שימש כמשלט במלחמת הקוממיות,לוחמינו עצרו כאן את הצבא הסורי המסתער שזמם לחתוך את אצבע הגליל ולהמשיך לחיפה.לאחר שעבר כמה פעמים מיד ליד, הצליחו כוחותינו להתקבע בו.נוכל לראות את האנדרטאות לנופלים,ושמותיהם חקוקים עליהן.   נמשיך מזרחה אל משמר הירדן הישנה,תוך שאנו חולפים על פני משמר הירדן החדשה וקיבוץ גדות.                                                    

 

משמר הירדן הישנה.

 

שרידי מושבה שהוקמה בתחילה כמשק פרטי ב1884,אך לארח שבעליה לא החזיק מעמד במקום מכרה לקבוצה של 31 משפחות שלימים היו מזוהות עם תנועת בי"תר.הכספים נתרמו ע"י חובבי ציון. המושבה הקטנה ידעה תלאות רבות והדפה לא מעט התקפות של שכניהם החביבים שחמדו את אדמותיהם ורכושם. במלחמת הקוממיות,הותקפה המושבה בידי הצבא הסורי.ההתקפה הראשונה נהדפה,אך לאחר ימים מספר,שבו הסורים ותקפוה בכוחות עדיפים בהרבה.הקרב התנהל מבית לבית,14 ממגיניה נפלו,ואלה ששרדו בחיים,נלקחו בשבי.הם שוחררו רק לאחר 13 חודש,עם חתימת הסכמי שביתת הנשק ביולי 1949. משמר הירדן הנוכחית,נותרה בחורבנה עד הים,ושרידי מתיישביה נפוצו לכל עבר.לאחר שוך הקרבות,עלה למקום גרעין ,,הגוברים,, של משוחררי הפל"מח והקים את קיבוץ גדות.מערבה מכאן,עלה גרעין של אנשי בי"תר עולי מרוקו,והקים מושב שנקרא אף הוא משמר הירדן ע"ש המושבה ההרוסה. נפתלי הרץ אימבר,מחבר ההימנון ביקר במקום בתוקף תפקידו כמזכירו האישי של סר לורנס אוליפנט.הוא הציע את השם:משמר הירדן.הצעתו התקבלה.כאן חיבר אימבר את השיר: ,,משמר הירדן,,. כאן נשמע כמה בתים יש להימנון (הרבה יוצר ממה שחשבתם!) מה היו המילים המקוריות, ו...הפתעה! מאין נלקח הלחן? רמז דק: הגונב מגנב פטור...נסייר בשרידי המושבה ונמשיך הלאה.

 

 

הלאה ירדן, הלאה זול! יהמו גליך. עלי גדותיך שטוף וגול חלאת ארצך! כקול רעם הרעם קול בהמון מימיך, מסילת ציון לנו סול, נחנו אחריך! הלאה ירדן, הלאה זרום, תיכתב לדורות: כי לילה כיום אנחנו על משמרות. הלאה ירדן, הלאה זרום! יהמו משבריך. נתק מוסרות, שבר עול שמו עליך! קברם שם בגדות החול והרעם בגליך, בני יעקב ישמעו הקול, יבואו לעזרתך! גל לגל, תהום לתהום יספר אז הקורות. כי לילה כיום אנחנו על משמרות. 
 

 

גדות.                                                                                                            קיבוץ השוכן על אדמות משמר הירדן,הוקם ע"י גרעיני נח"ל ופליטי השואה.נקרא בתחילה ,,הגוברים,, וב1954 שונה השם ל,,גדות,, עקב קרבתו לגדות הירדן.סבל קשות מהפגזות הסורים ונהרס לא אחת.במלחמת ששת הימים ניצלו הסורים את עובדת היותנו טרודים בגיזרות מצרים וירדן,והפגיזו קשות את גדות ושאר משקי הסביבה.גדות נהרסה כמעט כולה,ועל כך כתב יובב כץ את שירו הידוע: ,,בתי את בוכה או צוחקת,, הוא כתבו בהיותו בסיני...

 

פגז אחרון התפוצץ ושתק, עטפה הדממה את העמק. ילדה בגדות יצאה ממקלט, ואין בתים עוד במשק. אמא, היה לנו בית ירוק עם אבא ובובה ושסק. הבית איננו, ואבא רחוק, אימי את בוכה או צוחקת. הביטי למעלה, בתי, אל ההר, ההר שהיה כמפלצת. עוד יש תותחים, ילדתי, על ההר, אך הם מאיימים על דמשק. הביטי למעלה, בתי, לגולן, שם יש חיילים, אך להבא - דגלם בצבעים של כחול ולבן, בוכה וצוחק שם גם אבא. יהיה לנו בית ירוק, ילדתי, עם אבא ובובה ושסק, ולא עוד אימה, ילדתי, ילדתי, בתי, את בוכה או צוחקת. שקיעות באדום וזריחות בזהב פוגשות בירוק ובמים. ובלי תותחים של אויב על ההר יוריק עוד העמק כפליים. זורם הירדן, מתפתל כשיכור, פריחה את העמק נושקת. ואיש לא יסב את מימיו לאחור, בתי, את בוכה או צוחקת. זורם הירדן, בין גדות יעבור, פריחה את העמק נושקת, ואיש לא יסב את מימיו לאחור, בתי, את בוכה או צוחקת. בתי, את בוכה או צוחקת.

 

 

במילים: ,,ואיש לא יסב את מימיו לאחור,, יש רמז למזימתם השטנית של הסורים להטות את מקורות הירדן שהיו אז בשטחם ובשטח לבנון,לאחר שהקימונו את המוביל הארצי.                                                                             מכאן נשים פנינו מזרחה.נחצה את הירדן על גשר בנות יעקב,לא זה לא ע"ש יעקב אבינו,אלא ע"ש מסדר נוצרי של נזירות שהיה במקום.ניכנס אל מצפה גדות שעל מדרונות הגולן.                                             מצפה גדות (אל מורתפע)                                      שרידי מוצב סורי אימתני,שהטיל חיתיתו על משקי האיזור,נקרא בפי הסורים: ,,אל מורתפע,, והפגיז קשות את המשקים הללו,בעיקר גדות,משמר הירדן החדשה,חולתא ויסוד המעלה.שרשרת של מוצבים סורים,מתל עזזאיאת בצפון עד תאופיק בדרום,נהגו להפגיז את ישובנו בעמק החולה ועמק הירדן מדן,דפנה ושאר ישוב-עד מסדה ושער הגולן בדרום.מלחמת ששת הימים ושחרור מערב הגולן מידי הסורים שם קץ לסיוט מתמשך בן 18 שנה,ולמזימה להטות את מקורות הירדן.בתום הקרבות,עלה לכאן דדו ז"ל,אלוף פיקוד הצפון דאז,ואיתו מתיישבי גדות,השקיף אל גדות הפרושה ממול ואמר: ,,מכאן,אתם נראים גדולים שבעתיים,, מילים עלי חקוקות במקום. כאן למעשה מסתיים טיולנו. ניתן לבקר בגולן הפהפה ובעמר החולה.


אודות מחבר המאמר

איציק מלאכי. מארגן ומדריך טיולים מזמרים,זמר בס-בריטון,מנחה ערבי זמר,חוקר הזמר העברי לדורותיו.                                                                                      טלפון: 0523732382 אתר באינטרנט: www.tiulvashir.com

 

דרושים בתחום הכתיבה | תנאי שימוש ומדיניות פרטיות | תוכן המפרסמים באתר מופץ ברשיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות של Creative Common License.
כל הזכויות שמורות © Circle.co.il 2009-2012 - מאמרים להפצה חופשית מאת מעגל הכותבים.