קולנוע ותסריטאות - קומדיה שחורה

איך לכתוב קומדיה שחורה?

קומדיה שחורה היא הקומדיה הקיצונית ביותר המשמשת לבקרת המערכת והחוקים בהם אנו חיים. קומדיה זו למעשה מתרכזת באי ההיגיון שבחברה ובארגון. על קומדיה זו להסביר לצופה בדקדוק לא רק את חוקי החברה אלא בעיקר את ההיגיון שמאחורי. תתי ז'אנרים אחרים של הקומדיה מתעסקים בעיקר בחוקי הארגון ותוקפים את האוטומאציה שאנו כאנשים כופים על עצמנו מרצון. הקומדיה השחורה אינה מתעסקת באוטומציה למרות שגם זו קיימת בכל מערכת חוקים אך במקרה זה ההיגיון שמאחורי הוא עצם העניין ושם היא מתמקדת. המבנה של ז'אנר זה הוא למעשה ההוצאה אל הפועל ברמה העלילתית של הנושא המדובר.

כדי ללמוד את חוקי תת הז'אנר צריך לפני כן לשלוט בחוקי התסריטאות הבסיסיים של מבנה תסריט, מטרה לגיבור, צורך, חולשה וכו'. לפני כן קשה יהיה לייצר קומדיה שכן לא בונים את הרעפים לפני המבנה.

לפני שאמשיך במאמר אציין שאת מידע הרשום במאמר לקחתי מ-ג'ון טרובי אחד ממרצי התסריטאות המשפיעים בהוליווד והמובילים בעולם לצידם של רוברט מקי, סיד פילד, לינדה סגר, מייקל הייג, כריסטופר ווגלר ועוד. טרובי המציא פורמולה מנצחת לכתיבת תסריט שלא פגשתי באף מקום. בנוסף אף מעביר קורסים על כל ז'אנר וז'אנר שקיים. ג'ון טרובי הוא שם שחובה לכל תסריטאי לדעת. לפחות למי שרוצה לגרום למפיק להתעניין בתסריט ולגייס מיליוני שקלים להפקתו והפצתו הארץ ובח"ול.  

אל טרובי התוודעתי לראשונה מצפייה בסמינר של דוב סימנס. סימנס הוא האיש שהיווה השראה לקוונטין טרנטינו ואשר הביא לאלפי יוצרים את השיטה שבנתה להם את הקריירה מאפס. דוב סימנס הוא הגורו הגדול ביותר של יוצרי הסרטים בהוליווד. סימנס מעביר לנו למעשה את השיטה שייסד היצ'קוק בסרטו "חבל" ומלמד אותנו ליישמה באפס עלות.

שיטתו של סימנס גורסת שיוצר בתחילת דרכו חייב ליצור סרט עצמאי בעלות של כמה אלפים בודדים כדי להתחיל את הקריירה. היצ'קוק התחיל כך עם חבל, טרנטינו התחיל כך עם כלבי אשמורת, ג'ים ג'רמוש עשה זאת עם קפה וסיגריות ואקירה קרסאווה עם רשומון. רוברט רודריגז הגיע להכרה עם אל מריאצ'י ובמאים נוספים כמו ספייק לי ואחרים התחילו כך גם הם והיום נמצאים בראש הפנתאון של עולם הקולנוע. סרטים נוספים שהתחילו קריירות באופן דומה הם מועדון ארוחת הבוקר, רשומון, פרויקט המכשפה מבלייר ועוד.

הקומדיה השחורה תתחיל בדמות כלשהי המספרת לנו הצופים על המערכת. מה מטרתה של זו, מדוע, מיהם האנשים ומדוע הם נוהגים כפי שנוהגים. למעשה מה שאותה דמות עושה הוא להראות לנו את ההיגיון שמאחורי שגורים לדברים להתרחש כפי שהם מתרחשים. למרות שדבריו יהיו הגיוניים אנו הצופים נזהה את האבסורד שבדבריו ובכך בעודו מספר על המערכת אנו למעשה מבחינים בכשלים שבארגון.

כשלים אלו יכולים לבוא כתוצאה מהוצאה אל הפועל לקויה של אותו ההיגיון או משום שאותו ההיגיון הנו הדבר הכי לא הגיוני שיש. דוגמא מוכרת של אותו היגיון לא הגיוני היא הסיפור על בעל רשת סופרים שמגיע לביקורת באחד מסניפיו ומבחין שבצורה עקבית נעלמות לו מהסניף חפיסות סיגריות. כששואל את מנהל הסניף מדוע אינו נלחם בתופעה הנ"ל עונה לו שלהתקין מצלמות עולה פי שניים מהנזק של הגניבות, ומבקש הוראות להמשך. הבעלים של הרשת מביט באיש, מביט במדפים הריקים, מביט בדו"חות ועונה – "שימשיכו לגנוב". זו דוגמא קלאסית להיגיון הטומן בחובו אי הגיון.

בקומדיה השחורה לגיבור ישנה מטרה לא מוסרית בעליל הפורצת את כל הגבולות כגון רצח, הרג המוני ועוד. המוטיבציה של הגיבור לכך היא חזקה והוא עסוק בלהסביר לנו בצורה משכנעת ובלהט מדוע דבריו הגיוניים. היפה הוא שבעודו ממלמל שטויות במיץ עגבניות גם פה ניתן להבין את ההיגיון העקום המניע אותו. הגיבור יכול להיות חלק מהמערכת ומטרתו יכולה להיות קשורה בצורה מסוימת למטרות המערכת. במצב זה הדמות נותנת ומקבלת חיזוק מההיגיון הלקוי של המערכת ולעתים אף לוקחת ממנה דוגמא ומחליטה ללכת עם העניין צעד נוסף קדימה.

לעתים הדמות למעשה נפגעת מאותה המערכת שההיגיון הלקוי שלה גורם לאותה הדמות עוול. במקרה כזה הדמות תחליט לנקום באנשי המערכת בצורה כל כך קיצוני עד שהוולגאריות של המערכת מחווירים לעומת המפלצתיות של הדמות. ואז למעשה מתחילה מלחמת ערכים בין היגיון לקוי א' להיגיון לקוי ב' ומשם ניתן להגיע רק למטה.

בשלב הזה הדרך כלל ייכנס האנטגוניסט. בדרך כלל יהיה בראש המערכת וגם לו ישנה מטרה מרשעת וחסרת תקנה שאיפשהו מראה לנו שלא משנה כמה נמוך נרד, תמיד יש יותר נמוך ולמעשה מתחיל פינג פונג בינו לבין הגיבור על מי יותר גרוע. 

בצורת סיפור זו, משום שגם הארגון וגם הגיבור הינם חסרי תקנה. ההיגיון האמיתי מופיע בדמות שלישית. אותה הדמות תהיה בדרך כלל בת ברית של הגיבור וחלק מאותה מערכת מדוברת. בניגוד לאנשי המערכת, אותה הדמות רואה את האבסורד ומנסה למנוע את ההתנגשות הקרבה אך נדחית הן על ידי המערכת והן על ידי הגיבור המסלקים אותה מעל פניהם ולא לוקחים אותה ברצינות. לעתים אף יסלדו ממנה שכן בעיניהם דבריה למעשה משקפים חוסר היגון מוחלט או הליכה אוטומאטית בתלם שגורמת לה לזכות בזלזול ולהפך מוקצה.    

דמות זו תחקור את הגיבור, תעקוב אחריו ותתעמת עמו על אופי המעשה. אותו הגיבור יצדיק את דבריו ובעשותו כן ימשיך להסביר את ההיגיון שלו ואת ההיגיון או חוסר ההיגיון של המערכת. תלוי בנקודת מבטו. הדמות השפויה תסביר לו שמעשהו גובל בטירוף אך דבריה ייפגשו באטימות.  

הקרב בקומדיה השחורה יהיה הרסני וישקף את כל מה שהדמות השפויה חששה ממנו והתריעה מפניו. אנשים ימותו, יתאבדו, קהילות ייכחדו והעולם יתפוצץ. הארגון ייחרב עד ליסוד והגיבור יחד איתו. בקומדיה זו אף אחד לא יזכה בהכרה עצמית ולא יעבור שינוי וצמיחה אישית. למעשה מי שישרוד את הקרב, במידה ויש כאלה, יחזור מייד לסורו וימשיך לרדוף אחר מטרותיו באותו חוסר היגיון. קומדיה שחורה עוסקת בכישלון המערכת והצופה חייב לדעת ולהבין מה לקוי שם משום שזו צורת הקומדיה בה היחיד שמקבל הכרה עצמית הוא הצופה. העובדה שהדמויות כל כך אבסורדיות, חסרות תקנה  וקיצוניות בשילוב עם חוסר יכולתן ללמוד, למעשה מביאות את ההכרה לצופה. אם הצופה לא יבין בבירור את אותו היגיון קלוקל ולא יידע לזהות אותו בחייו האישיים והמקצועיים הוא לא יצליח להפנים את המסר ולעבור תהליך של הכרה עצמית.

אלמנט נוסף שצריך להבין בתור כותבי צורת עלילה זו הוא שמאחר והגיבור חסר היגיון ועושה מעשים נוראיים הצופה חייב תחילה לאהוב אותו אחרת ייווצר ניכור. חייבים להדגיש את מעט ההיגיון שיש שם, חייבים להבין את הברוטאליות שחווה מצד אותו ההיגיון של הארגון או לחלופין במידה והוא חלק מהעניין, חייב הצופה להבין את חשיבות הפרס שיקבל על התנהגותו ולהזדהות עם כך.

בעיקר חשוב שחוסר ההיגיון שלו ידגיש את אי ההיגיון של הארגון, לשם כך מלכתחילה נוצר הגיבור. דבר נוסף שכדאי להתייחס אליו בכתיבה הוא ההצעה לפיתרון. סיפורים ועלילות בראש ובראשונה הם כלים לחיים הניתנים לצופה ומטרתם לא רק להצביע על הליקויים אלא גם להציע דרכי פתרון. לרוב אותו פתרון יוגש לנו על ידי הדמות השפויה ויהווה דרך חלופית להשגת המטרה או מלכתחילה לנטישתה.

מבחינת המערכת הפתרון יבוא בצורת אפשרות לתקן את אותו ארגון או ארגון חלופי שניתן יהיה לעבור אליו. על ידי מניעת ההכרה העצמית של הדמויות לגבי חוסר ההיגיון אנו למעשה מעבירים אותה לקהל.

______________________________________________________________

אודות מחבר המאמר

עליי – שמי רן שבירו בוגר בית הספר לתסריטאות של עידית שחורי. סרט פיצ'ר לקולנוע שכתבתי עבר את המיונים של קרן הקולנוע הישראלי ובימים אלה נמצא בתהליך הפקה אצל המפיקה ענת אסולין שבאמתחתה סרט האנימציה וואלס עם באשיר שבויים על ידי הארי פולמן והיה מועמד לאוסקר. למאמרים נוספים שלי -

בהצלחה לכולנו J