אתר מאמרים
מעגל הכותבים אתר מאמרים קהילתי
שלום אורח!

מהו החוק החדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי

מה זה פשיטת רגל בשמה הישן או חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי" בשמו החדש? ההליך הנו הליך הנערך בבית המשפט השלום המאפשר לחייב לבצע הליך להפטר החובות שצבר  בו מכונסים כלל נכסיו לשם איסופם בקופת הנשייה ופירעון חובותיו מקופה זו – ומתן אפשרות חדשה לשילוב החייב מחדש בחיי הכלכלה במדינה – תוך הפטרו מחובותיו ופתיחת "דף חדש". יצויין כי גם על פי הפקודה הישנה וגם על פי החוק החדש – גם נושה יכול לפתוח הליך כנגד החייב.

מטרת החוק החדש: שיקום החייב בהליך פשיטת רגל, הגדלת סכום הכסף שהנושים יקבלו מחובו של החייב , וכן קיצור הליכים וקיצור ההליכים הבירוקרטיים. החוק החדש לחדלות פרעון ושיקום כלכלי, נועד  לסייע ככל שניתן לסייע לשיקומו של החייב מבחינה כלכלית, ולאפשר לנושים לקבל ככל שניתן, את מירב החוב בחזרה, מתוך הכספים שנצברים בקופת הנשייה (כופת הכינוס). באמצעות כך אמורה להיות מושגת המטרה המאפשרת לחייב לפתוח "דף חדש" ולהשתלב מחדש בכלכלה – מחד – ולאפשר לנושים לקבל ככל שניתן את מירב החוב – מצד שני.

מיהו חייב לפי החוק: 

אדם אשר אינו יכול לשלם את חובותיו במועד, או שסכום חובותיו גבוהה משווי נכסיו.

מי שנמצא במצב של חדלות פירעון או שיכול להיות מצוי במצב של חדלות פירעון – רשאי להגיש בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. טיפול בהליכי חדלות פרעון הוא ארוך, מורכב, ודורש ידע רב ולכן רצוי לשקול קבלת יעוץ לפני ביצוע ההליכים על ידי עורך דין. 

 

המידע מתייחס להליכים שנפתחו אחרי 15.09.2019 כשסכום החובות מעל 150,000 ₪.

 

ב-2019 נכנס לתוקף החוק החדש המחליף את פקודת פשיטת הרגל הקודמת שעסקה בהליכי פשיטת רגל, המסדיר את הליכי פשיטת הרגל החדשים, המכונים הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

באופן כללי, ההליכים ע"פ החוק החדש לחדלות פרעון נמשכים כארבע שנים וכוללים שלוש שלבים עיקריים: פתיחת ההליכים, "תקופת הביניים" ותקופת השיקום הכלכלי.

מה קורה במצה שהחובות גבוהים מ-150,000 ש"ח? במצב זה – הגורם שאמון מטעם המדינה על הטיפול הנו "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". ביהמ"ש שבו מתנהלים ההליכים על פי החוק החדש הוא ביהמ"ש השלום. השלבים בהליך החדש מוסברים להלן ע"י עורך דין פשיטת רגל בירושלים:

(אם החייב הנו מיוצג על ידי עורך דין – על עורך הדין להגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד).(חייב שאינו מיוצג על ידי עו"ד, יכול לבחור אם להגיש את הבקשה באופן מקוון או בהגשה ידנית בסניף המחוז של "הממונה על הליכי חדלות פירעון" וזאת על פי כתובת מגוריו של החייב)

השלב הראשון: 

פתיחה בהליכים המשפטיים  לחדלות פירעון ושיקום כלכלי. קבלת צו אשר שמו "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". את הבקשה לפתיחת ההליכים מגיש החייב מיוזמתו או נושה  שחייבים לו כספים. כאשר הנושה הוא זה מבקש לפתוח בהליכים נגד החייב, בקשתו תוגש לביהמ"שהשלום עם משלוח העתק מבקשתו ל"ממונה על הליכי חדלות פירעון". לעומת זאת, כאשר החייב, הוא מיוזמתו, פותח את ההליך הנ"ל – עליו להגיש את הבקשה ל"ממונה על הליכי חדלות פירעון".

בתקופה שבין הגשת הבקשה ועד לתקופה שניתן הצו עצמו, כל אחד מהצדדים (נושה או חייב) יכולים לנקוט הליכים או לבקש בקשות. 

שלב ב': 

"תקופת הביניים". תקופה הנמנית מקבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ועד למתן הצו עצמו לשיקומו הכלכלי של החייב. אם ניתן הצו, לאחר שניתן, מתחילה תקופה המתנהלת על פני כשנה. תקופה זו מכונה "תקופת ביניים", אשר לאחריה ניתן בדרך כלל לחייב "צו לשיקום כלכלי" (אם הצו ניתן) אשר קובע את התנאים שעל החייב לעמוד בהם. אם החייב יעמוד באותם תנאים בדרך כלל יקבל הפטר מחובותיו.

במקרה שנושה או אדם אחר, מתנגד לכך שינתן לחייב צו לפתיחת ההליכים – הוא רשאי להגיש בקשתו לביטול הצו.

הנאמן בוחן את מצבו הכלכלי של החייב - בתקופת ביניים זו, . כ"כ מוטלות על החייב הגבלות שונות כגון חובת תשלום דו חודשית, חובת הגשת דוח תקופתי על הכנסותיו והוצאותיו. כ"כ מוקפאים הליכי הגביה וההליכים המשפטיים – למעט הליכים פליליים.

החייב רשאי בתקופה זו, להגיש בקשות ל"ממונה על הליכי חדלות פירעון" לשינוי החלטותיו של הנאמן אשר התקבלו בעניינו. אם אדם אחר (אשר אינו נמנה עם החייב) מעוניין להגיש בקשה לשינוי או ביטול החלטת הנאמן – עליו להגיש את בקשתו ללביהמ"ש שם מתנהל התיק.

בתקופה זו רשאים הנושים להגיש תביעות חוב לנאמן – והוא זה אשר יחליט האם לאשר את תביעות החוב שהוגשה והאם הנושה זכאי לקבל סכומי כסף כלשהם מתוך הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה" (קופת הכינוס).

במקרים בהם הצו הוצא על פי בקשת נושה:

במקרה זה, על החייב להגיש בתוך עשרים ואחת ימים מהיום שקיבל את הצו, טופס הנקרא: "דוח על מצב כלכלי" (דו"ח זה מוגש גם כאשר הבקשה לצו מוגשת ע"י החייב). דו"ח זה יכול להיות מוגש על ידי החייב גם בצורה מקוונת. אולם אם הדו"ח מוגש על ידי עו"ד – יוגש הדו"ח בצורה מקוונת בלבד.

על הנאמן להגיש ל"ממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" בסיום התקופה הנ"ל, מסמך שנקרא  "דוח ממצאי בדיקה" המפרט בין היתר, את מצבו הכלכלי של החייב, הנסיבות שהביאוהו למצבו, נכסי החייב או הכספים שנצברו כתומאה מכינוס נכסיו ומימושם - ב"קופת הנשייה", את תביעות החוב שאישר וכו'.

שלב ג': 

הענקת צו לשיקומו הכלכלי של החייב והפטר מחובותיו.

לאחר שהנאמן יגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי את דו"ח ממצאי הבדיקה,  הממונה יגיש  לביהמ"ש את הצעתו בנוגע לתכנית שיקומו הכלכלי של החייב.

הממונה יתייחס, בין היתר לפרטים הבאים: סכום התשלום שנקבע כי על החייב לשלם, תקופת התשלום בה על החייב לעמוד, מימוש נכסיו שנצברו ב"קופת הנשייה" (קופת הכינוס), הגבלות שיוטלו על החייב, הכשרתו להתנהלות כלכלית שעבר/יעבור החייב, האפשרויות לקבלת הפטר מחובותיו וכו'.

לאחר עריכת דיון ובחינת הצעותיו של הממונה בנוגע לתכנית שיקומו הכלכלי של החייב, יעניק בדרך כלל  ביהמ"ש לחייב צו לשיקום כלכלי, המהווה תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי.

אם ביהמ"ש לא יעניק לחייב "הפטר לאלתר" (הפטר מיידי) , ככלל, תחל תקופה נוספת בת כשלוש שנים. בתקופה זו ימשיכו לחול על החייב ההגבלות שהוטלו ויהיה על החייב לעמוד בתנאים שיקבעו, כמו למשל  חובת תשלומים, שיתוף פעולה עם הנאמן והממונה, ביצוע הכשרה להתנהלות כלכלית וכו'.

במקרה שהחייב עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי שנקבעו לו למשך כל התקופה, החייב יהיה רשאי לקבל הפטר. כלומר החייב יהיה  פטור מלשלם חלק מחובותיו, מלבד חובות שלא ניתן לקבל לגביהם הפטר.

מה קורה במקרה שהשתנו נסיבותיו של החייב?

במקרה של שינוי נסיבות, מאז שניתן צו השיקום, החייב רשאי להגיש בקשה לשינוי הצו כולל הגשת בקשה להסרת הגבלה (אותה ניתן להגיש טרם קבלת צו השיקום), בקשה לקבלת הפטר, בקשה לקיצור או הארכה של תקופת התשלום, ועוד.

מהם ההגבלות על החייב בהליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי?

רצוי לדעת כי על החייב שקיבל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, יוטלו הגבלות שונות, לשם מניעת הגדלת חובותיו ועל מנת להבטיח כי ההליכים בעניינו יתנהלו באופן תקין.

עם השלב הראשון של ההליך – מתן הצו לפתיחת הליכים, יוטלו על החייב הגבלות ע"י ה"ממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". עם השלב האחרון של ההליך – מתן הצו לשיקום כלכלי – ההגבלות מוטלות ע"י ביהמ"ש.

מה קורה אם חייב מעוניין להסיר אחת מההגבלות או יותר?

חייב המעוניין להסיר אחת מההגבלות כולה או חלקה, או יותר, יכול לפנות בכל שלב בהליך, אל הממונה על הליכי חדלות הפירעון – והבקשה תוכרע על ידו.

ההגבלות:

הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון ישראלי.

צו עיכוב יציאה מהארץ.

הכרזה כלקוח "מוגבל מיוחד" (לא ניתן לפתוח חשבון בנק, למשוך שיקים וכו')

הגבלה על הקמה או השתתפות בתאגיד חדש.

הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב ואשראי.

איך מגישים בקשה להסרת הגבלה/ות:

הנאמן או החייב בהליך חדלות פרעון, רשאים, במקרים מסוימים, להגיש בקשה להסרת הגבלה באופן חלקי או מלא או להסיר מספר הגבלות. ככלל, במקרה שהוגשה בקשה להסרת הגבלה/ות – הנושים זכאים, להביע דעתם ולהתייחס לבקשה להסרת ההגבלה/ות לפני  שהממונה יחליט על הסרת ההגבלה.

הממונה רשאי אף לקבוע כי ההגבלה תוסר בתנאים מסוימים כולל הפקדת ערבות וכו'.

עוד דברים שיש לדעת:

החייב רשאי, בכל שלבי ההליך להגיש בקשה לאישור הסדר חוב (או הסדר חובות) שסוכם בינו לבין הנושים.

כל אדם אף שאינו נמנה עם החייב או הנושים, רשאים לעשות שימוש במערכת המקוונת לשם מידע על תיקי חדלות פירעון וכמו כן לפנות לממונה על הליכי חדלות פירעון בבקשה לקבלת מידע בדבר התיקים.

כמו כן במקרה שסכום חובותיו של החייב נמוך מ-150,000 ש"ח, החייב יכול לפתוח בהליכי חדלות פירעון, המתנהלים בלשכות ההוצאה לפועל.

כפי שרואים במאמר זה הייצוג בענייני חדלות פירעון הנו ייעוץ מורכב וארוך ודורש אורך רוח ובמקרה שאתם מיוצגים ע"י עורך דין - רצוי לבחור עורך דין העוסק בתחום ואשר נוכחתם לדעת כי ישנה אינטרקציה בניכם - שהרי הוא ילווה אתכם זמן רב בביהמ"ש. עורך דין אברהם זאדה הרפז הנו עורך דין להוצאה לפועל, פשיטת רגל ומשמש גם כעורך דין לענייני משפחה בירושלים ועוסק בכלל קשת הדין האזרחי.

 


אודות מחבר המאמר

המאמר נכתב ע"י עורך דין אברהם זאדה הרפז  - עורך דין בירושלים, אשר עוסק בדיני הוצאה לפועל ופשיטת רגל ומשמש גם כעורך דין לענייני משפחה בירושלים. ניתן לקבל ייעוץ ללא התחייבות.

דרושים בתחום הכתיבה | תנאי שימוש ומדיניות פרטיות | תוכן המפרסמים באתר מופץ ברשיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות של Creative Common License.
כל הזכויות שמורות © Circle.co.il 2009-2012 - מאמרים להפצה חופשית מאת מעגל הכותבים.