תעודת זהות מקומית
מושב בגליל העליון, שוכן בקרבה לגבול ישראל-לבנון. הישובים הסמוכים למושב שתולה הם: ממערב – המושבים: זרעית, שומרה, אבן מנחם ומדרום – מושב נטועה. מצפון וממזרח המושב הוא הישוב הישראלי הסמוך ביותר לקו הגבול עם לבנון. המושב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מעלה יוסף. מספר התושבים במושב שתולה עומד כיום על כ- 260. בשנת 2011 בוצעה תוכנית הרחבה קהילתית ביישוב, במסגרתה שווקו 55 מגרשים בני 50 מ"ר לבנייה. קליטת תושבים חדשים ביישוב מחייבת אישור ועדת קבלה של תושבים נבחרים.
מושב שתולה ממוקם בגובה ממוצע של 670 מטרים מעל פני הים, גובה המספק לתושביו תצפית נוף מרהיבה לעבר הרי הגליל מחד ודרום לבנון מנגד. היישוב מוקף כולו שטחים פתוחים, בחלקם חלקות קרקע חקלאית מעובדת ובחלקם שטחי חורש טבעי. בזכות הקרבה לגבול ניתן למושב מעמד של ישוב קו עימות, אליו מוצמד סל הטבות כלכליות. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את המושב לשאר חלקי הארץ הם כביש 8994 וכביש 8993.
מערכת החינוך במושב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי היסודי, החט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים ולשם כך מפעילה המועצה האזורית מעלה יוסף מערך הסעות יומי וחינמי. בין מבני הציבורי ביישוב: בית כנסת, מגרשי ספורט, חדר כושר וספרייה. ענייני המושב ברמה המקומית מנוהלים על ידי שני גופים: ועד מקומי המופקד על תחומי התרבות, החינוך, הספורט, הנקיון והנוי ואגודה חקלאית, המרכזת את כלל הפעילות הכלכלית המשותפת ל-76 בעלי הנחלות ביישוב (כל בעל נחלה הוא חבר באגודה) וכן מופקדת על ניהול הנכסים המשותפים (קרקעות, מבנים, ציוד, תשתיות וכו'). בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש בפועל בשני התפקידים, אולם קליטתם של תושבים שאינם בעלי נחלות וחברי אגודה, יצרה פוטנציאל לניגוד אינטרסים ועל כן הוקם ועד מקומי עצמאי אשר חבריו נבחרים על ידי כלל התושבים. מהלך זה התבצע במרבית המושבים בישראל.
נכון לשנים האחרונות ענפי החקלאות תופסים מקום משני בפרנסת התושבים, מנגד חלה עלייה בהיקף הפעילות בענף האירוח הכפרי. עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות הנמצאות בבעלות בעלי המשקים במושב או בבעלות האגודה החקלאית של המושב, עדיין מעובדות. בשטח המושב נמצא מפעל תעשייה בענף המתכת, אשר חלק מעובדיו הם תושבי המקום.
מושב שתולה הוקם בשנת 1969 כחלק מתוכנית התיישבות באיזורי הגבול בצפון אותה יזמה ממשלת ישראל. מייסדי היישוב היון משפחות צעירות בני מושבים סמוכים (בעיקר מושב אלקוש) אשר ביקשו לבנות את ביתן ביישוב חדש. עד לאמצע שנות ה-80 לערך התפרנסו מרבית התושבים מפעילות חקלאית ומעבודה במפעל התעשייה ביישוב. קריסתו של ענף החקלאות בישראל במהלך שנות ה-80 הביא רבים מהתושבים למצוא מקורות פרנסה חלופיים, דוגמת הפעלת עסקים קטנים בענף התיירות.
אודות מחבר המאמר
ויצמן אדריכלות
כל הזכויות שמורות © Circle.co.il 2009-2012 - מאמרים להפצה חופשית מאת מעגל הכותבים.