סושי כשר

סושי כשר.

סושי כשר איננו מצרך נדיר במקומותינו והגיע הזמן להעיר מספר הערות בנושא.

הכשרת הסושי.

הרעיון ההלכתי של מתן הכשר לדברים הוא תהליך שבו אובייקט מקבל את הרשות להיכנס אל תוך חייו של יהודי שומר מצוות. סושי, אם להתרכז בעניינו, הוא מאכל שמגיע מתרבות אחרת, אך מרגע שהוא מציית לכללים הלכתיים מסוימים הוא מקבל אישור כניסה אל חייו של היהודי האורתודוקסי. סושי כשר איננו רק מאכל שקיבל תעודת כשרות אלא ביטוי לתופעה רחבה בעולם הדתי של ימינו. סושי מצטרף לשורה ארוכה של תחומים, אובייקטים, מצרכים ומוצרים שקיבלו אישור כניסה לעולם הדתי. סושי, כמו מוצרי צריכה רבים אחרים, הוא תופעה שקשורה לעולם המודרני ולתהליכים שונים המתרחשים בו. ההגעה של תרבות הסושי למערב היא תוצר של המודרנה, של הגלובליזציה ושל היחלשות הגבולות שבין תרבויות שונות. סושי הוא דוגמה מצוינת כיצד הבדלים בין תרבויות שבעבר הובלטו וקודשו, נחלשים ואפילו נעלמים. לכן סושי כשר הוא תופעה מעניינת כל-כך. כשרות, לפחות לפי פרשנים לא מעטים, נועדה ליצור גבול בין יהודים ללא יהודים – כשלא חולקים את אותו מזון קשה להיות קרובים. סושי כשר הוא כמעט אוקסימורון: במקום להתרחק מתרבויות אחרות, הענקת כשרות למאכל כמו סושי מחברת את היהודי לתרבויות אחרות.

כשרות מודרנית?

האם התופעה של הכשרת סושי למאכל סותרת את המסורת ההלכתית היהודית? קשה לקבוע אם אכן סושי כשר הוא סתירה לחשיבה ההלכתית ולתפיסת הכשרות היהודית. סושי כשר יכול להיראות כשווה ערך לשימוש במחשבים ובשאר מיני טכנולוגיות מודרניות על-ידי אנשים דתיים. בציבור החרדי הגישה המועדפת הייתה "חדש אסור מן התורה" (זאת-אומרת שכול חידוש הוא רע במהותו, גם חידושים טכנולוגיים.) למרות שכלפי חוץ עדיין משולם מס שפתיים לגישה זו נדמה שכיום הציבור החרדי מקבל חידושים בתנאי שהם כשרים – לכן ניתן למצוא מסעדות סושי כשרות למהדרין שגם חרדים נהנים בהן ממנת סושי טעימה. אם רואים סושי כשר כחלק מגישה זו של הכשרת החדש אין הפתעה בכך שקיים סושי כשר. עם זאת עדיין ניתן לתהות אם הכשרת מזון שמבוסס על תרבות אחרת – ואין לשכוח שמנת סושי היא תוצר של תרבות שאיננה מונותיאיסטית ושניתן למצוא יסודות של פילוסופיות זן בודהיזם במנת סושי – הייתה מתקבלת על דעתם של חכמי המשנה. אולי התופעה של סושי כשר מלמדת על תהליך מודרניזציה שעוברת היהדות ההלכתית. סושי כשר מבטא את הנכונות – הגלויה או הנסתרת – לשלב בין התרבות היהודית ותרבויות אחרות. ייתכן שהפופולאריות של סושי כשר מלמדת שהיהדות – אפילו בגרסה ההלכתית שלה – אינה מעוניינת ליצור גבולות בלתי חדירים בין היהודים לבין העולם. סושי כשר הוא ביטוי מעניין לאפשרות של שילוב בין התרבות היהודית (כשר) ובין התרבות היפנית (סושי.) אכילת סושי כשר יכולה בהחלט להיות מעשה שמצביע על רב תרבותיות שמתפתחת בתוך ההלכה היהודית עצמה.

מגמה גלובלית.

היחס המשתנה, אולי, של ההלכה היהודית לתרבויות אחרות שמתבטא בתופעה של סושי כשר, יכול להיבחן גם כחלק ממגמה עולמית. המגע הגובר בין תרבויות וההיווצרות של מגה-תרבות גלובלית ממוטט הרבה גבולות שהיו קיימים בעבר ושבתוכן הסתגרו תרבויות שונות. ניתן למצוא מקבילות לסושי כשר גם בתרבויות אחרות שבהן המסורת נמצאת במגע ממושך עם תהליכי מודרניזציה ועם תרבות העל הגלובלית. תרבויות שמנסות לשמור על הגבולות שלהן מגלות פיתרונות יצירתיים לאתגרים שמציבה מולם תרבות העל המתפשטת ברחבי העולם. האם הסושי הכשר מבשר על תחילת הסוף של ההסתגרות ההלכתית של היהדות או פיתרון יצירתי שיבטיח את המשכיותה? ימים יגידו.

אודות מחבר המאמר

מסעדת סושי