עילה לפסילות ספרים

בהוראות מס הכנסה ותקנות מע"מ (ניהול פנקסי חשבונות), כתוב שבעל מקצוע חופשי ינהל את ספרי העסק לפי תוספת ה' (המכילה את רשימת המקצועות). הוראות ניהול פנקסי החשבונות, משותפות למס הכנסה ולמע"מ ומציינות כי בעל מקצוע חופשי ינהל את התיעוד ואת מערכת החשבונות באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו.

בסעיף 3 שבתוספת ה' בהוראות נכתב באופן מעורפל מה ואיך יצוין בספר: "בספר לקוחות ינוהל חשבון נפרד לכל לקוח ובו ירשמו החיובים והזיכויים, אין חובה לרשום חיוב או זיכוי, אם תמורת השירות שולמה במלואה מיד לאחר מתן השירות".

הוראות ניהול ספרים מחייבות נישום/עוסק לרשום תקבול המתקבל בידיו בסמוך לקבלתו. יש להבהיר כי בפסיקה קבעו כי דווקא תקבולים קטנים שעלולים להישכח במשך יום של פעילות בעסק, צריכים להירשם באופן מסודר בסמוך לקבלתם.

אי ניהול ספר לקוחות עלול להיות סיבה לפסילת ספרי הנהלת החשבונות של העסק על ידי מס הכנסה או מע"מ, ועקב כך הנישום עלול להיענש בכל הסנקציות הנובעות מכך.

סעיף 145ב' לפקודת מס הכנסה מעניק סמכות לפקיד השומה לנקוט בסנקציה חמורה ולפסול ספריו של עוסק בשל אי רישום תקבול. פקיד השומה ימנע מנקיטת צעד זה אם השתכנע כי הייתה סיבה מספקת לאי רישום התקבול. חוץ מסנקציית פסילת הספרים עצמה, ישנן סנקציות אחרות המופעלות על הנישום בשל פסילת ספריו. חלקן סנקציות מוחלטות וחלקן סנקציות המופעלות בהתאם לשיקול דעתו של פקיד השומה.  המלצות הועדה ליישום מינהלי של הוראות החוק בעניין פסילת ספרים פורסמו בשנת 1992:

"הכלל המנחה בהפעלת שיקול הדעת במקרה של אי רישום תקבול יהיה כי סעיף 145ב' יופעל רק באותם מקרים בהם אי הרישום בצרוף שאר הנסיבות מורה על אחת מהשתיים:

א.   קיים חשד כי הנישום ניסה להעלים מס.

ב.  קיימת אצל הנישום שיטה לקויה של רישום התקבולים. הפעלת שיקול הדעת תעשה באמצעות בדיקה רחבה וכוללת של אי רישום התקבול במסגרת המערך הכללי של עסקו של הנישום. כלומר – הבדיקה לא תבודד את אי רישום התקבול, אלא אי הרישום ייבדק על רקע שאר נתוני העסק. רק על סמך בדיקה כללית ומקיפה של הנסיבות הכוללות והספציפיות של אותו נישום יחליט פקיד השומה האם לפסול את הספרים, או להסתפק באזהרה בלבד".     לדעת הועדה, אין מקום להורות על פסילת ספרים בשל אי רישום תקבול, כאשר קיים רישום חלופי או מקביל של התקבול, באופן בו על פי שיטת ניהול הספרים של הנישום לא קיימת סבירות שהתקבול לא ייכלל בדוח על ההכנסה, ובעיקר הדבר נכון כאשר מדובר במערכת הנהלת חשבונות כפולה. כמו כו הדגישה הועדה, כי על פקיד השומה, המפעיל שיקול דעתו, להתייחס לרמת הציות בעבר וסבירות הדוחות של ההכנסה, כדי לדעת האם השמטת הרישום הינה מקרית.

כיום, רוב העסקים מיוצגים בפני רשויות המס על ידי מייצגים (רו"ח או יועצי מס) שמדריכים אותם, על פי רוב כיאות, איך עליהם לנהל ספרי חשבונותיהם. למרות זאת קיימים מקרים בהם מוצאות רשויות המס כי בעלי עסקים מסוימים סטו מהוראות ניהול הספרים. קורה שבעלי עסקים, אשר נתפסו בקלקלתם, העבירו את האחריות לכך על המייצגים שלהם, מתוך טענה להטעיה על ידם בכל הקשור לניהול ספרי חשבונותיהם. יש להדגיש כי האחריות בפועל לניהול ספרי החשבון מוטלת בכל עת על כתפי בעל העסק ועובדיו. בשביל למנוע חילוקי דעות בין העסק למיצגו מומלץ כי בעל העסק יקבל הנחיות בנושא בכתב ממיצגו.

על מנת להתגונן כנגד פסילת ספרים ניתן לטעון שני סוגי טענות: האחד, כי כלל לא היה "תקבול" כמשמעותו בהוראות ניהול ספרים; והשני, כי היה תקבול, אך היתה "סיבה מספקת" לחוסר רישומו.

טענות כמו לחץ בעבודה או תקלות טכניות ברישום התקבול (למשל בקופה הרושמת) אינן מהוות סיבה מספקת לאי רישום התקבול. בית המשפט מפרש את המושג "סיבה מספקת" כהתרחשות של אירוע בלתי צפוי וחריג, כאשר כל מקרה ייבחן על פי עובדותיו.

יש להדגיש כי רשויות המס מייחסות חשיבות גדולה לניהול פנקסי חשבונות והמגמה המסתמנת לאחרונה היא הגדלת האכיפה על העסקים בישראל, זאת בשביל שספרי חשבונותיהם ינוהלו כנדרש בחוק והם ישלמו מס אמת.

קרן זרקו זמיר, משרד עורכי הדין | עבירות מיסוי , עבירות מיסים , עבירות מס

אודות מחבר המאמר

קרן זרקו זמיר, משרד עורכי הדין | עבירות מיסוי , עבירות מיסים , עבירות מס