האם ניתן לבטל תלונה במשטרה לאחר הגשתה?

ביטול תלונה במשטרה לאחר הגשתה – האם אפשרי ?

לאחר כ 30 שנה של פרקטיקה מקצועית כסניגור פלילי, אני עדיין ממשיך להישאל חדשות לבקרים , על ידי לקוחות שונים את השאלה הבאה בוורסיות כאלו ואחרות :

" הגשתי תלונה במשטרה כנגד X. הסתדרנו והכל בסדר. איך אני מבטל את התלונה ? ".

השאלה המודגמת לעיל, נשאלת בעיקר על ידי בן או בת זוג , לאחר שהוגשה תלונה במשטרה מצד אחד מבני הזוג כלפי האחר, או כשמוגשות תלונות הדדיות בגין עבירת אלימות במהלך ויכוח או עימות קולני בין בני הזוג , עם או בלי טענות נטענות לאיומים , לצד דיווח על זריקת ושבירת חפצים.

צריך להבין כי מרגע שהוגשה תלונה במשטרה על ביצוע עבירה פלילית מצד אלמוני כנגד פלוני, המגובה בעדות מפורטת מול החוקר המשטרתי ובהינתן ראיות תומכות נוספות בדמות עדויות ראייה ו/או צילום חבלות או זירת הארוע התומכת בהתקיימות הארוע הנטען המדווח, לא ניתן לבטל תלונה במשטרה. אין באמת מושג כזה הנקרא "ביטול תלונה".

אם נישאר עדיין בדוגמא לעיל, לפיה בן/בת זוג מגיש/ה תלונה במשטרה כנגד האחר, המגובה בעדות מפורטת על התרחשות הארוע/ים ולרבות במסירת שמות עדים לארוע או למצב הרגשי/נפשי של קורבן העבירה , נסיון של אותו מתלונן/ת לגשת אל תחנת המשטרה בבקשה "לבטל התלונה", "כי עכשיו הכל בסדר", יעורר קרוב לוודאי את חוקרי המשטרה לחשוד כי מתקיימים לחצים על המתלונן/ת לחזור בו/ה מההודעה על הארוע נשוא התלונה, המגבירים אף יותר את החשד כי הארוע התקיים גם התקיים ורמת הסיכון בה/ו נמצא/ת המתלונן/ת, עקב הלחצים מן הצד השני, מתגבר.

נסיון לחזור מתלונה מצד אותו מתלונן/ת, יביא את חוקרי המשטרה , קרוב לוודאי, לשאול שאלות בסגנון :" מי אמר לך להגיע למשטרה לבוא ולבטל את התלונה?" וכן : " אז הארוע קרה באמת או ששיקרת?".

תשובות כגון : " הארוע היה גם היה , אבל אין לי עניין בהמשך התהליך ואני מבקש שהתיק הפלילי ייסגר נגד החשוד/ה", לא באמת יתרום לשאלת השאלות אותה המשטרה ובהמשך התביעה הכללית יצטרכו לשאול עצמם , לעניין הפוטנציאל הראייתי שיצדיק קבלת ההחלטה אם להגיש כתב אישום כנגד החשוד אם לאו. להיפך. העובדה שמתלונן/ת יגיעו לתחנת המשטרה ויגידו שהארוע התקיים גם התקיים , אך אין עניין מצד המתלונן/ת למצות הדין כנגד הפוגע, רק יגבירו את אמינות המתלונן/ת ואמינות דיווחו/ה על הארוע, שכן הוא/היא "מעוניינים לחזור מן התלונה", למרות הטענה שהארוע התרחש...

תשובה אחרת לשאלת החוקר אם הארוע המדווח , התרחש אם לאו, כגון : " התלונה שהגשתי על הארוע היא שקרית ולא היה שום ארוע שכזה. הגשתי את התלונה כי רציתי לנקום/כעסתי על בן/בת הזוג ואני מצטער/ת ששיקרתי", יכולה להביא את המתלונן/ת להיחקר על מסירת ידיעה כוזבת למשטרה, עבירה לפי סעיף  243 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 הקובע כדלקמן: "המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע - מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו".

מתלונן/ת המגישים תלונה במשטרה, צריכים להיות מודעים לכך שמשמוגשת תלונה במשטרה על ביצוע עבירה פלילית, העניין שבין המתלונן/ת לבין החשוד כבר אינו עניין פרטי שבינו/ה לבין האחר כדוגמת תביעה אזרחית בין תובע לנתבע, עת יכול הנתבע בכל עת להחליט שהוא מושך את תביעתו, אלא משמוגשת התלונה במשטרה, מצטרפת המדינה למעשה לבירור העניין והיא היא הגורם שיחליט מה יעלה בגורל התלונה ; האם תבשיל לכדי כתב אישום כנגד החשוד/ה או שמא התיק הפלילי ייסגר.

אם את או אתה החלטתם להגיש תלונה במשטרה, טוב תעשו אם תתייעצו עם עורך דין פלילי, לפני שתגיעו בפועל למסירת עדות בתחנת המשטרה. יש ותחסכו מעצמכם לא מעט עוגמת נפש וחיסרון כיס, אם תתייעצו מראש ומהראש עם עו"ד פלילי, ולא מתגובה יצרית ורגשית שעליה לעיתים מתחרטים עמוקות מאוחר יותר.

עורך דין פלילי אדי אבינועם.

https://www.eddieavinoam.co.il/