תביעות נזיקין | נטל ההוכחה המוטל על תובע

ישנם מקרים בהם אף אם הניזוק הוכיח את כל התנאים המקיימים את העוולה עליה נסמכת תביעתו, הרי שייתכן והוא לא יקבל פיצוי בגין ניזקו או, לחילופין, יקבל פיצוי מופחת, אשר אינו משיב את מצבו למצב בו היה לולא ארע הנזק.

כך, טענת מעוולים רבים, הנתבעים במסגרת תביעות נזיקין, נסמכת על הלכת ה"אשם התורם". על פי הלכה זו, סכום הפיצוי הניתן לניזוק יופחת או אף ישלל לחלוטין, אם בהתנהגותו תרם הניזוק לנזק שנגרם על ידי המעוול. נטל ההוכחה להראות כי הניזוק תרם לקרות הנזק, מוטל על כתפיו של המעוול. אם יוכיח המעוול כי מידת האשם התורם מצידו של הניזוק היא גבוהה ביותר, הדבר עשוי לשלול לחלוטין את מתן הפיצויים.

טול דוגמה בה אדם, אשר עבר טיפול רפואי, קיבל הנחיות מרופאו כיצד לנהוג על מנת להשתקם באופן מוחלט מבעייתו הרפואית. המטופל זילזל בהוראות הרופא והתעלם מהן לחלוטין, כך שגם לא הגיע למעקב, כפי שנדרש ממנו. לימים, גילה המטופל כי הרופא התרשל בטיפול והדבר גרם לו לנזק. כאשר יתבע המטופל את רופאו בתביעת רשלנות רפואית (שהינה חלק נכבד מתביעות נזיקין), יטען הרופא לאשם תורם מוחלט, אשר שולל באופן מלא את הזכאות לפיצוי.

נוכחנו, אם כן, כי על מנת לצלוח תביעות נזיקין, לא די בהוכחה של כל יסודות העוולה עליה מתבססים. דוגמת האשם התורם המובאת לעיל הינה אחת מיני טענות רבות העומדות לצידו של המעוול ואשר עשויות לשלול את זכאותו של הניזוק לפיצוי. הפיתרון, מצידו של הניזוק, יהא להיוועץ עם עורך דין ביטוח ונזיקין אשר תביעות נזיקין הן תחום עיסוקו העיקרי, על מנת שזה ינחה אותו כיצד להתנהג בכדי לקבל את סכום הפיצוי המירבי.