התפרצויות זעם ואלימות בקרב ילדים

התפרצויות זעם ואלימות בקרב ילדים

מאת אבי לבנט, 054-4497387, www.levhomeopath.com

התפרצויות זעם, הידועות גם כהתקפות טנטרום, מתחילות לרוב סביב גיל שנתיים. גיל זה מכונה גם גיל המרד. הילד הופך להיות עצמאי ופעיל, ובמקביל מפתח תכונות של מרדנות ותוקפנות. את התקפות הזעם אנו פוגשים במצבים שבהם הילד אינו מקבל את מבוקשו או מאוכזב מכל סיבה שהיא.

על פי מומחים בתחומים שונים אנו מבינים היום שבגיל זה הילד בודק את הגבולות שלו. הוא רוצה לעשות הכל לבד, ומאחר ועדיין ישנם דברים רבים שאינו מסוגל או אינו מורשה לעשות לבדו, הוא מתוסכל ומתמרד. עוצמת התגובה של הילד למצבים אלו היא שונה מאחד לשני, ובמצבים קיצוניים אנו פוגשים את אותן התקפות טנטרום. הילד יכול להטיל את עצמו על הרצפה, לבכות, לצרוח, לבעוט ולנופף בידיו לכל עבר.

התפרצויות זעם הן חלק בלתי נפרד מתהליך התפתחות תקין של הילד. זהו שלב משמעותי ביותר של בדיקת גבולות. עוצמת התפרצויות הזעם משתנה מילד לילד בהתאם למשתנים, כמו מאפייני המזג של הילד, אירועים בחייו ודברים רבים נוספים.

בהתפרצויות הזעם אנו פוגשים פעמים רבות התנהגות תוקפנית. התנהגות זו הינה נורמטיבית כאשר מדובר בגיל הרך ואין לילד כלים אחרים העומדים לרשותו על מנת להביע את הזעם והתסכול. מצד שני לעיתים התנהגות זו יכולה להעיד על בעיות רגשיות שונות או מצב של מצוקה אצל הילד.

התפרצויות הזעם והאלימות הן לרוב בעיות התנהגותיות, אשר לרוב נובעות מקונפליקט בין אישיות הילד לבין האישיות וההתנהגות של הוריו, יחד עם גורמים סביבתיים נוספים. אך הסימפטומים יכולים לנבוע גם ממחלה, שינויים ביוכימיים, אפילפסיה ותרופות שונות. מחלות מחלישות רבות יכולות להוות השפעה רעה מאוד על המזג של הילד.

שינויים התנהגותיים ושינויי מזג תכופים יכולים לנבוע מהתפתחות של גידול מוחי. מצב של היפוגליקמיה (חוסר סוכר בדם) יכול להביא להתנהגות אלימה של הילד. אפילפסיה יכולה להוות סיבה לכך שילד יראה התפרצויות זעם ואגרסיביות לא מוסברת, באופן פתאומי ומפתיע, ללא שום התגרות או פגיעה.

תרופות מסוימות, בעיקר ברביטורטים (תרופות הרגעה ושינה), תרופות טריציקליות לטיפול בדיכאון, חרדה והתקפי בהלה, יכולות להוביל להתנהגות קשה ואגרסיבית אצל הילד.

במידה ולא מדובר במקרה של פתולוגיה פיזית כלשהי, חשוב לנו לדעת שמעבר לטיפול ההומיאופתי המעמיק שבו הבעיה היוצרת את אותן התקפות זעם מטופלת, יש לתת דגש גם לנושא ההתנהגותי של ההורים.

ישנן מספר נקודות חשובות מבחינת ההתנהלות אשר מומלצות על ידי מומחים התנהגותיים רבים:

• אין לתת לילד את מה שהוא רוצה על מנת שהוא יפסיק את ההתפרצות שלו, הוא חייב להבין שבדרך זו הוא לא יקבל דבר.
• אין להתעלם לגמרי מהילד, ומצד שני לא לאפשר לאנשים אחרים לתת לו יחס, יש לפנות אליו בצורה רגועה ולהתייחס אליו כאילו התקפת הזעם כלל לא מתקיימת. כאשר הוא יראה שאין השפעה להתנהגות זו, עם הזמן הוא יפסיק להשתמש בה ככלי להשגת מטרות.
• חשוב מאוד – לא לצעוק או להעניש את הילד, ובוודאי שלא להשתמש בכוח פיזי בזמן התפרצות הזעם. זהו עדיין ביטוי של תשומת לב מיוחדת ומעודדת התנהגות זו באופן חוזר.

טיפול בהתקפות זעם ואלימות אצל ילדים

התנהגות זו אצל ילדים יכולה להופיע כאלימות או תוקפנות כלפי אנשים, על ידי נשיכות, מכות, משיכה בשיער, יריקות ועוד. כמו כן, היא יכולה לבוא לידי ביטוי על ידי שבירה והרס של חפצים, קללות, צעקות ודיבור חסר כבוד. במקרים רבים אנו נתקלים לפעמים גם בתוקפנות מינית.

הסיבות לגילויי התוקפנות והאלימות הן רבות ושונות. חלק מסיבות אלו אנו מוצאים בקושי לתפקד בסביבה עשירה בגירויים, חוסר הבנה של תוצאות המעשים שלו ובעיות שונות בתא המשפחתי. אנו מכירים את אותו סיפור חוזר ונשנה של ילדים אשר היו קורבן לאלימות והתעללות, וכתוצאה מכל הופכים לילדים אלימים ומתעללים באחרים. ילדים אחרים הסובלים מאלימות יכולים להסתגר, לסבול מסיוטים ולסרב ללכת לגן או לבית הספר.

אלימות של ילדים מעוררת אצל ההורים רגשות של אשמה ומבוכה, לכן ההתמודדות עם נושאים אלו איננה פשוטה כלל. ילדים רבים לא קיבלו את הגבולות המתאימים בכדי לזכות בתחושת ביטחון. בתגובה לכך, אחד הביטויים הבולטים של חוסר גבולות אלו הוא אלימות בגווניה השונים.

הטיפול בהתקפות הזעם בגיל הצעיר יותר ולאחר מכן בביטויי האלימות השונים ככל שהילד גדל, מקבל מצע רחב מאוד של אפשרויות ועצות שונות מבחינה התנהגותית וחינוכית.

בסופו של דבר כל הורה צריך לבחור לילדו את הדרך המתאימה לו על מנת להביא את הילד למקום הבריא והטוב ביותר, ובכך להפסיק את אותם ביטויים בעייתיים אשר אנו מכירים כהתקפות זעם ואלימות.

הגישה הטיפולית דורשת לטפל בילד במישור הרגשי וההתנהגותי במקביל. כאשר טיפול במישור אחד בלבד לא מהווה פיתרון ארוך טווח ואמיתי. גם הטיפול ההומיאופתי העמוק והמקיף דורש טיפול התנהגותי והתנהלות נכונה של התא המשפחתי, על מנת ליצור מערכת יציבה וקבועה אשר תאפשר לילד לשנות את דפוסי ההתנהגות.

עבודה במישור הרגשי מאפשרת להבין את הגורמים לכעס, או כל דבר אחר המביא את הילד להתנהגות אלימה.ההומיאופתיה מבצעת את ההליך הזה באופן פנימי עבור הילד ומאפשרת לו למצוא מוצא יצירתי אחר, וכלים חדשים על מנת לפתור את הבעיה הפנימית המציקה לו.

במישור ההתנהגותי נדרשים ההורים ליצור מערכת כללים ברורה וקבועה. על הילד להבין שהוריו לא יקבלו התנהגות אלימה, קללות או כל פגיעה באחר, וכל מעשה שלו המבטא התנהגות שכזו, באופן מיידי יגרור תוצאה, הילד ייענש. חשוב מאוד שהעונש יהיה משמעותי עבור הילד, דבר אשר יפריע לו מאוד, אחרת אין לעונש שום משמעות. יתרה מכך, חשוב ששני ההורים יעמדו מאחורי ההחלטה לגבי העונש, ימלאו אותו עד סופו וללא הנחות. חוסר תאום או חוסר קביעות ועמידה בהחלטות רק יגבירו את חוסר תחושת הביטחון והיציבות של הילד, וכתוצאה מכך את ביטויי האלימות.

טיפול הומאופתי בילדים עם התקפות טנטרום והתפרצויות אלימות

הטיפול ההומיאופתי בילדים אשר סובלים מנטייה להתקפות טנטרום בגיל צעיר ולאחר מכן לאלימות, הוא טיפול יעיל ויסודי. בטיפול זה, הבעיה הגורמת להתנהגות זו נעקרת מהשורש וכתוצאה מכך גם הסימפטומים השונים של האלימות, התקפות הזעם והעקשנות הרבה. את תוצאות הטיפול ההומיאופתי הנכון אנו רואים בשיפור התנהגות הילד לרוב כעבור מספר שבועות, לעיתים יותר, תלוי באופי ההפרעה ומאפיינים שונים של הילד. כל זאת, ללא שימוש בתרופות כימיות שונות כרטאלין, קונצרטה ואחרות, וכמובן ללא תופעות לוואי. בטיפול ההומיאופתי, מעבר לבעיה הספציפית אשר בגינה מתחיל הטיפול, הילד זוכה לשינוי ושיפור בכל הרבדים.

אך, חשוב לזכור, שהטיפול ההומיאופתי לבדו לא יפתור את הבעיה. כל עוד מסגרת התא המשפחתי אינה מתאימה את עצמה ומיישמת כללים נכונים ומתאימים של חינוך, בניית גבולות וביטחון עבור הילד, גם הרמדי ההומיאופתית הטובה ביותר לא תביא לשינוי המיוחל.

לכן במקרים אלו תמיד מומלץ לשלב הדרכה נכונה התנהגותית של ההורים, ולספק להם כלים מתאימים להתמודדות במצבים אלו.

להלן מספר רמדיז הומיאופתיות המתאימות לטיפול במצבים אלו:

Chamomilla –  בילדים הזקוקים לרמדי זו העשויה מצמח הקמומיל. אנו מוצאים שינויי מזג אדירים, כמעט כל דבר וכל אחד הם בלתי נסבלים. הילד נראה כלא מחונך וחסר גבולות. הוא רוצה הרבה דברים ומיד לאחר מכן מסרב להם כאשר הם מוצעים לו. ההתנהגות שלו הרסנית והילד רוצה תמיד לשבור דברים. במאפיינים הפיזיים אנו נראה כאב המלווה בחוסר תחושה.

Tarantula hispanica – רמדי זו מאפיינת ילדים הנוטים לשינויי מצב רוח פתאומיים, תנועות אלימות, הרסניות ופתאומיות. התקפות של זעם מלוות בהרסנות ואלימות כנגד אחרים וגם כנגד עצמו. בהתקפות הזעם הילד "עושה דווקא" על מנת להכעיס, נראה כאילו נכנס להתקפות של טירוף. הרבה תנועות של הידיים והרגליים, חוסר מנוחה של הגפיים ויכול לנופף בהם באלימות לכל עבר כאשר הוא נכנס למצב של התקפות זעם.

באופן כללי אוהב מאוד לרקוד לצלילי מוזיקה, סלידה מחברה – אך רוצה מישהו נוכח באזור. הוא תמיד אינו שבע רצון, כפוי טובה ופועל רק על פי הגחמות האישיות שלו.

Cina maritima –  רמדי זו מאפיינת ילד בעל מזג לא נעים, עצבני וכעסן, לא רוצה שיגעו בו, יסרבו לו ויכעיסו אותו. לא מוכן אפילו שיישאו אותו על הידיים. מבקש ודורש הרבה דברים , אך מסרב להם ברגע שהם מוצעים לו. עם זאת המצפון שלו מאוד פעיל ומודע, והוא תמיד מרגיש כאילו ביצע מעשה נורא. אצל ילדים אלו אנו נראה נטייה לפלישה של תולעי מעיים. פעמים רבות הוא מחטט באף, מאוד חסר מנוחה, בכיין ומאוד לא נעים לבריות.

כאשר הוא נכנס להתקף זעם, הוא זורק את הידיים והרגליים בכל הכיוונים, בוכה וצורח בקולי קולות, ומכה בכל מה שנמצא בסביבה.

Belladonna – בהתקפות הזעם של ילדים אלו, אנו נראה התנהגות מאוד סוערת ופראית. הילד כאילו מנותק ונמצא בעולם משלו. כל המאפיינים והתלונות מופיעים בפתאומיות ובעוצמה רבה. התחושה היא שאצל הילד מתחוללת סערה בראש. ישנה רגישות יתר רבה לאור, נענוע, תנועה ולחץ. מבול של הזיות מוזרות, מראות שווא ותחושות דמיוניות תוקפות אותו. ברגעי ההתקפה הוא יכול לראות מפלצות ופרצופים מפחידים.

בהתקפות הזעם הפתאומיות ישנו זעם רב מלווה בעצבנות, הוא נושך, מכה, מרביץ ומנסה לברוח. הוא מושך בשערות האנשים מסביבו בזעם.

אצל ילדים הזקוקים לרמדי זו, אנו נראה לרוב את הפנים הופכות חמות ואדומות עם מבט פראי וזועם.

חשוב לציין, לרוב ילדים אלו יהיו נחמדים ונעימים כאשר הם לא במצב של התקפות הזעם האלימות. מאוד מאפיין אותם אותו שינוי מהיר ופתאומי מילד נעים ונוח, לטירוף זועם ופראי.

Stramonium –האלימות של ילד זה היא אגרסיבית ביותר. בהתקפות הזעם שלו הוא עלול לנשוך, לתקוף ולנסות לדקור עם סכין במידה וקיים בסביבה. כאשר הוא נכנס להתקף זעם, דבר אינו עוצר אותו. הזעם שלו הוא התקפה של טירוף מלווה ברצון לפגוע ולהרוג. כאשר הם אינם במצב זה של התקפת זעם הם ידברו על מה שהם עשו כאילו הם מנותקים לגמרי מהאירוע, קרים ואדישים, חסרי חרטה. כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, וההורה לא עושה את מה שהוא ביקש, הוא מסוגל בקלות להיכנס להתקף טנטרום אלים.

ילדים אלו מלאים בפחדים. הפחדים הם הגורם הגדול לאותן התקפות זעם ואלימות קשה. אנו נראה שילדים אלו פוחדים מהחושך, לא רוצים לישון לבד, סובלים מחלומות בלהה ומתעוררים בפחד באמצע הלילה. פחדים מהווים נדבך משמעותי בעולמם הפנימי.

Tuberculinum –התקפות הזעם של ילדים אלו הן מאוד אלימות, הוא עלול לצרוח ולהשתולל, לשבור ולרסק דברים סביבו, לזרוק צעצועים לכל עבר, אך האלימות אינה מסוכנת ופוגעת כמו אצל ילד Stramonium . הם יכולים לקלל ולצעוק כאשר אינם מקבלים את מבוקשם, אך הרצון לפגוע ולגרום נזק אמיתי אינו קיים. בהתקפות הזעם הם זורקים את עצמם על הרצפה, מכים בה עם אגרופים ובעיטות, לעיתים גם דופקים את הראש שלהם ברצפה, בקירות או בדלתות. הם יכולים גם למשוך בשערות של עצמם או של אחרים.

כמאפיין אנו נראה לעיתים קרובות פחד מכלבים, רצון לרוץ ולטייל, אוהבים שינויים ורגישים מאוד למוזיקה. המראה שלהם לרוב כחוש ויש להם נטייה לבעיות נשימה שונות.

Medorrhinum –  ילד הזקוק לרמדי זו, בדומה ל tuberculinum, בהתקפות הזעם הוא יצרח וישתולל, יזרוק ויהרוס דברים, יתלוש שערות וידפוק את הראש ברצפה. אך לעומת ה- tuberculinum, הוא יירגע ברגע שיקבל את מבוקשו.

בבסיסה של התנהגות זו עומד עניין סירוב ההורים לתת לילד את מבוקשו. הוא נוטה תמיד להתווכח ולהכחיש בפני אחרים את התנהגותו. אם ההורה יספר שהוא התנהג בצורה לא נאותה, הוא יכחיש זאת.

את הילד תאפיין התנהגות מאוד קיצונית, מעבר ממצב של החצנה למצב של התנהגות מופנמת. הזמן עובר לאט בתחושה הפנימית שלו. הוא מתחיל משימות ולא מסיים אותן.

Cuprum –  ילד הזקוק לרמדי זו מאופיין באי יציבות רגשית. התפרצויות זעם, התנהגות זדונית, הפכפך, אינו שבע רצון משום דבר, רצון לפגוע, לצרוח ולברוח. ההתנהגות שלו היא מאוד שתלטנית וכאשר אינו מקבל את מה שהוא רוצה הוא יכול להיכנס להתקף זעם ולעיתים גם פרכוסים. ילדים אלו סובלים פעמים רבות מעוויתות והפרעות בנשימה אשר יכולות להתבטא בעצירות נשימה ארוכות וכיחלון.

הם פוחדים מזרים המתקרבים אליהם ועלולים להגיב באלימות, ובבית אנו נראה שהם מנהלים את העניינים ביד רמה ולא מוכנים שיתנגדו להם.