תזונה נבונה ופעילות גופנית לילדים. מההגיל שכדאי להתחיל?

אורלי יונה דרורי, דיאטנית קלינית B.Sc .מחברת סדרת ספרי יותם*http://www.orlyonadrori.comעידן התמימותילדים רכים , קטנים, תמימים. התמימות היא מה שהופכת את הגיל הרך לדבר כה טהור ועבורנו לגעגוע, געגוע לאותם ימים שיכולנו ליהנות מדברים. ממש לפני עידן הציניות בו גילינו שלכל דבר יש מחיר. גם לשוקולד .כמה זמן צריך להסתיר מהילד את האמת על דברים שנמצאים סביבו?שנאמר :תנו לילד להיות ילד.אבל בעידן של היום האם זה לא מסוכן ?אנחנו מזהירים את ילדינו הרכים לבל ידברו עם זרים, אנחנו מקפידים חזור והקפד שהם יצחצחו שיניים לבל יתקפו אותם החיידקים הרעים וישחיתו את שיניהם הרכות ועוד כהנה וכהנה. אך יש נושאים שאנו לא מדברים עליהם.כמה פעמים נתקלתם באם הנותנת לילדה בין השנתיים את השוקולד, החטיף, משקה הקוקה- קולה הראשונים שלו ( בגילאים אלה זה יהיה האם האב המטפלת או הסבתא), ומזהירה אותו שידע שגם אם מאוד יענג אותו הטעם הנפלא- יש בהם לפגוע בבריאותו אם יאכל מהם הרבה. את ה "זה טעים אבל..." אנחנו משאירים לאחר כך.. שהילד יגדל. מתי זה זמן טוב לספר לו את האמת על עולם הממתקים , החטיפים ושאר ירקות?מתי יהיה זה זמן טוב להאיר את עיניו שלגופו יש צרכים תזונתיים שעליו לספק כי הוא ורק הוא יכול לעזור לעצמו לגדול ולהתחזק. בגיל שנה כבר אין אנחנו יכולים לשלוט על מה הילד יכניס לפיו, הוא כבר עומד על שלו, בגיל 4 אנחנו יכולים לכוון אותו ללמד אותו ולשכנע אותו מה טוב לו. ביניהם אנחנו מרגילים אותו לאוכל שיש בבית, לטוב ולרע.באיזה שלב אנחנו נספר לילד שמשחק בכדור, נסיעה על אופניים או סתם התרוצצות בגינה , בונה ומחזקת את גופו ואת שריריו?האם עלינו לחכות הרבה ימים? לאחר שהחשיבה שלו כבר מעוצבת , האם נחכה עד שיגדל ממש לאותו שלב שבו יאבד את החשק להתרוצץ ויהפוך לרובץ, ועדיף עם שקית של חטיף ביד. באותו שלב שהכרס מתעגלת והפנים מתמלאות? האם אז נזכר ונספר לו שבעצם רצוי מאוד שהוא יהיה פעיל כי הוא צריך להיות רזה ושיפסיק כבר עם האכילה המוגזמת כי זה ממש לא בריא וזה לא נראה טוב. ואולי פשוט נשאיר את האמירות הקשות הללו לדיאטנית או למנחה בקבוצה שנשלח את ילדינו אליה כדי שתתקן אותו, אחרי שאנחנו נתנו לו להתקלקל בכל שלא שמרנו עליו ולא נתנו לו כלים להתהלך בעולם הזה. עולם שקל מאוד להשיג את כל הטעים וקל מאוד להשיג במעט מאוד השקעה של אנרגיה.אנו מחויבים לעצמנו לשאול את השאלות הללו לאור הנתונים האחרונים לגבי השמנת ילדים: אחד מכל ארבעה ילדים בארץ סובל מעודף משקל. מחקרים בנושא השמנת ילדיםמחקר שנערך לפני כשנה בשירותי בריאות כללית באזור הצפון בדק ילדים אשר טופלו במרפאות להשמנה בשל עודף משקל . לילדים אלו נלקחו בדיקות דם והם נבדקו ללחץ דם, השמנה, סכרת כולסטרול ושומנים בדם .תוצאות המחקר : 50% מהילדים בגילאי 1.5-18 שנה נמצאו עם: יתר לחץ דם , עודף שומנים בדם ותנגודת לאינסולין ( סכרת). 30% נמצאו עם כולסטרול גבוה . 10% במצב טרום סוכרתי ו5% חולים בסוכרת מבוגרים.מחקר שהתפרסם השנה בעיתון רפואי אמריקאי העוסק בטיפול בסכרת מגלה כי השמנת יתר אצל ילדים מגבירה את הסיכון לחלות במחלת סכרת מטיפוס 1 הנקראת סכרת נעורים.מתי מתחילים לפעול?בדרך כלל גילוי של גורם סיכון מביא למוטיבציה לפעולה . הילד התחיל להשמין, ההורים רצים לדיאטנית שתלמד את הילד שלא לאכול הרבה ממתקים כי זה לא בריא לו, הילד נמצא בסיכון ליתר לחץ דם או סוכרת מגבילים אותו באוכל וממתקים ודוחפים אותו להתחיל בפעילות גופנית.מחכים שרע ביותר יגיע על מנת לנקוט עמדה רק שאליה וקוץ בה. ילד שיוגבל כתוצאה מגורם סיכון שהתגלה עלול לפרש את ההגבלה כעונש על גוף שמאכזב אותו, הוא עלול לפתח שנאה וכעס על הגוף שלו כי בגלל גוף שעכשיו חולה אין הוא חופשי ליהנות ממטעמי החיים כחבריו . ילד בעל עודף משקל מתקשה לעמוד בקצב פעילות גופנית נמרצת המצופה ממנו, בשלב שהוא אמור לרזות. הוא מפתח פחדים ושנאה לנושא הפעילות - הפעילות הופכת לעונש, האוכל לחסך.רגשות אלה יובילו את הילד הלא מפותח רגשית להתמודד עם מגבלות אלה בהתנהגות כגון: אכילה בסתר ופיתוח הפרעות אכילה . אותם תופעות שאנו מנסים כל- כך לא להגיע אליהם.ילדים שמנים הם ילדים חולים ויאמר את זה כל רופא אנדוקרינולוג .אך האם עלינו לחכות שהילד יהיה שמן על מנת לטפל?האם נושא התזונה הנבונה והפעילות הגופנית העקבית יהיו נחלת הילדים שצריך לשנות אותם, להוריד אותם במשקל ?חינוך לבריאות בנושאים של תזונה ופעילות גופנית ,אם כן לא צריך לבוא כטיפול בבעיה אלא כמניעה כחינוך לדרך חיים ורצוי מוקדם ככל האפשר. עובדה שמתחזקת מדי יום ע"י אנשי מקצוע בתחום התזונה, הרפואה ובריאות הציבור.אכילה מאוזנת שעונה על צרכי הגוף , כוללת גם ממתקים גם חטיפים, גם ציפס וגם שוקולד אך ללמוד את המידה הנכונה - זה כל הסיפור.פעילות גופנית היא טבעית אצל ילדים קטנים בדרך כלל עד גיל 6. הכייף של להתרוצץ עובר בדרך כלל עם ההנאה והאתגר של רכישת מיומנויות מחשב , אינטרנט, טלוויזיה . חשוב דווקא בגיל שהם נהנים לעסוק בפעילות כמו משחק בכדור , ריצה , טיפוס נסיעה על אופניים , לחזק את ההתנהגות הזאת ע"י הסבר ברמת ההבנה של הילד: אתה בונה את השרירים והם מתחזקים ככל שאתה משתמש בהם עוד עוד. ילד שיגדל עם מודעות שפעילות גופנית היא דרך לשמור על השרירים ועל הגוף לא יזניח את זה גם כאשר ימצא דרכים אחרות לכייף.מחקרים שעוסקים בחינוך בכלל מדברים על חשיבות המסרים המועברים ע"י הורים ומחנכים בכל תחום.במחקרים שנערכו בארצות הברית על תוכניות לחינוך תזונתי שנערכו בגנים ובכיתות נמוכות הילדים קבלו ידע תזונתי באופן עקבי , ההורים שותפו בתוכניות ויישמו את העברת המסרים גם במסגרת הבית. הילדים הראו שינויים בהתנהגות האכילה , בידע ובמוטיבציה לשיתוף פעולה.מהו הגיל שצריך להתחיל? מוקדם כלל האפשר ,כבר בגיל הרך בהתאם לרמת הקליטה והתפיסה של הילד הכלל שלב בהתפתחות. רצוי לנצל משאבים כמו ספרים לילדים , משחקים בנושא.חשוב מאוד שאנשי החינוך וההורים ירכשו ידע בסיסי בתזונה נבונה - הנגיש היום בקופות החולים, בספרים ובאתרי בריאות באינטרנט.אנחנו לא לוקחים לילד את התמימות שלו , אנחנו מעניקים לו הרגלי חיים לחיים .