אקסיום- שינויים בתפיסת חובת תום הלב

אקסיום- שינויים בתפיסת חובת תום הלב כנגזרת משינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים במדינת ישראל 

 בבואנו לבחון תמורות ושנויים של תחומים שונים בתחום המשפט ניתן לחפש נקודות מבט שונות ומגוונות, ניתן לנסות ולהבין כיצד הנפשות הפועלות בתחום, לעניינו שופטים ומשפטנים, השפיעו באופן ישיר על הנושא הנבחן, ניתן להעלות קושיות הנוגעות לסוגיות פנים משפטיות כמו מאבקים פוליטיים בין שופטים וכדומה. כמו כן ניתן להביט בעדשה רחבה יותר היוצאת מכותלי התחום הספציאלי תוך ניסיון להבין כיצד תמורות חברתיות, שינויים פוליטיים וכלכליים הביאו לידי השינוי ברמת המיקרו, וזאת מתוך נקודת ההנחה שהמשפט נושם, ניזון ומושפע מהחברה  בה הוא חי. לצד השפעות אלו ראוי לציין כי חשוב גם לבחון מהי האוריינטציה המשפטית והאם יש   שיטות משפט דומות או מובילות מהן המשפט המקומי ניזון.

בעבודה זו  נבחנים השינויים אשר חלו במהלך השנים על העיקרון המשפטי, הלקוח מתחום דיני החוזים וגולש אף לתחומים אחרים,  הנקרא "תום הלב". הפריזמה הבוחנת את עיקרון זה הינה רחבה תוך ניסיון ללמוד תחילה על השינויים הפוליטיים, חברתיים וכלכליים במדינת ישראל וכיצד הם, ביחד אם השפעות של שיטות משפט חיצוניות כמו המשפט המקובל האנגלי והאמריקאי, השפיעו על המשפט הישראלי ברמת המאקרו, ולאחר מכן כיצד ההשפעות הכלל משפטיות עיצבו את התפתחותו של עיקרון תום הלב במשפט הישראלי.

ראשית, התחיל בהצגת הרקע הכללי של עיקרון תום הלב תוך ניסיון לבאר את משמעותו, לאחר מכן אפנה למבט העל ואבחן את המאפיינים והתמורות שעיצבו ומעצבים את החברה הישראלית ברבות השנים, כיצד סולם הערכים החברתי המשתנה, איזונים ומאבקים בין רשויות השלטון, מעבר מתפיסות כלכליות סוציאל דמוקרטיות לניו ליבראליות וכן מאפיינים ייחודיים אחרים של מדינת ישראל השפיעו על המשפט הישראלי בכללותו ועיצבו את תפיסותיו. בשלב הבא לאחר שאתן את הדעת על התנודות התפיסתיות במשפט הישראלי בסימן מעבר מפורמליזם לתקופה של אקטיביזם שיפוטי, "עליית ערכים", "מהפכה חברתית" וכדומה אבדוק כיצד עיקרון תום הלב הושפע מהשינויים שחלו במשפט הישראלי ואדגים מפסיקת בית המשפט העליון. לאחר מכן אנסה לקשר בין השינויים במשפט הישראלי ובתחום החוזים להשפעות של שיטות המשפט האנגלי והאמריקאי ואבדוק את ייחסם לעיקרון תום הלב. על מנת להשלים את התמונה אציג את התמורות האחרונות במשפט הישראלי ובתחום דיני החוזים ואת מגמת השינוי העדכנית ביותר. לבסוף אדון בממצאים בפרק הסיכום ואציג את מסקנותיי באשר לשאלה כיצד הושפע עקרון תום הלב משינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים ביחד עם שינויים במשפט המשווה, איזה מהשינויים היוותה לדעתי את ההשפעה המשמעותית ביותר על המשפט ועל חובת תום הלב וכן אנסה לנבא מהן מגמות העתיד לאור המסקנות שהתקבלו.

רקע

בראשית שנותיה של מדינת ישראל הושתתו דיני החוזים במשפט הישראלי על בסיס הדינים אשר היו קיימים בארץ טרם קום המדינה. השלטון המנדטורי שנמשך מכוח המנדט של חבר הלאומים עד שנת 1948 נמנע מלבטל את הדינים אשר היו קיימים בתקופת שליטת האימפריה העות'מאנית בארץ, ונחקק סימן 46 לדבר המלך[1] ובו נקבע כי כל החוקים העות'מאניים שעמדו בתוקף ב-1 בנובמבר 1914, הוא היום שבו נכנסה טורקיה למלחמת העולם הראשונה, ימשיכו לעמוד בתקפם. בין דינים אלו היה גם ה"המג'לה"- ספר החוקים האזרחי העות'מאני שנכתב בשנת 1867, אשר אף עסק בשורה ארוכה של חוזים ספציפיים, ובנוסף אליו חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני בו נקבעו עקרונות כללים בתחום דיני החוזים. חוקים אלו נשארו בתוקפם במשך כל תקופת המנדט תוך תהליכים בלתי פוסקים של שינוי הדין עקב ייבוא של דיני המשפט המקובל באנגליה, אשר תוצאתם היא דיני חוזים שקליפתם החקיקתית נשארה עות'מאנית, אולם התוכן הפך אנגלי[2]. כאמור, דינים אלו נקלטו אל המשפט הישראלי המתהווה