לתקשר ולהיקשר, שירות לאומי בגני תקשורת

תקשורת היא מילת מפתח בחיינו, אנחנו מדברים באופן מילולי, מחווים מחוות בשפת הגוף, מביעים הבעות בפנינו. אבל מה עם האנשים והילדים אשר אינם מצליחים לתקשר? מי עוזר להם לגלות את העולם ולהתמצא בו? מי מושיט להם יד?

כיום, בכל עירייה, רשות מקומית או אזורית, קיימים גני חינוך מיוחד למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים. חלק מגנים אלה הם גני תקשורת, המיועדים לילדים בעלי הפרעות תקשורתיות הנמצאים על הרצף האוטיסטי.

גנים אלו מתואמים לקלוט ולטפל בילדים אוטיסטים והם פועלים ע"פ עקרונות הגישה ההתנהגותית (ABA), ועקרונות נוספים מגישות שונות.

בגנים הללו פועל צוות מיוחד ורב מקצועי אשר כל מטרתו לקדם ילדים אלו לרמה נורמטיבית עד כמה שניתן, ובהתאם לכל ילד.

גני תקשורת מאכלסים כשמונה ילדים בכל גן, כאשר לכל ילד ניתן הן טיפולים פרטניים, הן טיפוליים קבוצתיים וכמובן שעות גן בהם לומדים הילדים על פי התוכנית החינוכית הכללית של מערכת החינוך (חגים, אני וגופי, משפחה, פירות וירקות וכו').

הצוות בגן מורכב משתי גננות, מנתחת התנהגות, פסיכולוג/ית, נוירולוג/ית, מרפא/ה בעיסוק, קלינאי/ת תקשורת, מטפל/ת במוזיקה, מטפל/ת באומנות, פיזיוטרפיסט/ית, צוות סייעות ובנות שירות לאומי.

בנות השירות הלאומי, על אף, ואולי בגלל, גילן הצעיר וחוסר הניסיון, הופכות להיות משמעותיות ביותר עבור הילדים והתקדמותם, בטיפולים הפרא רפואיים, בליווי הילדים לשילוב בגנים רגילים, בישיבות הצוות וגם בהדרכה החינוכית.

אבל בנות שירות לאומי בגני תקשורת משמעותית לא רק עבור הילדים, כי אם גם עבור הצוות הטיפולי והחינוכי בגן, גם עבור ההורים ומשפחות הילדים וגם עבור עצמן.

כאשר ילד אומר את המילה הראשונה בגיל ארבע, לבת השירות שעבדה איתו במשך כל השנה לומר את המילה הזו – הדמעות בעיניים פשוט פורצות החוצה, החיוך מתמלא והלב מתרחב.

זו נתינה אמיתית!

שירות לאומי בגני תקשורת כולל עבודה סיזיפית ומפרכת עם כל ילד וילד. מלחמה של חודשים רבים עבור קשר עין, מבט אחד, של הילד. קרב על מילה או על מחווה. כל הדברים הנראים לנו טריוויאלים הופכים לקריטיים עבור ילדים אלו. בנות השירות הלאומי שותפות מלאות בכל תהליך ובכל התקדמות של הילדים בגן.