מבנה של מבחן פסיכומטרי והשינויים הצפויים בו

בחינות בגרות ומבחן פסיכומטרי הינם המרכיבים של המיון לקבלה לאקדמיה. בדרך כלל שני הפרמטרים הללו שווים בערכם. לכן, תלמיד בעל ממוצע בגרות לא גבוה, לא צריך לעיתים להתחיל את התהליך של שיפור בגרויות אם יש לו ציון פסיכומטרי גבוה. הרבה מאד תלמידים בוחרים לנסות לעשות פסיכומטרי יותר מפעם אחת, על מנת להעלות את סיכויי הקבלה.

מבנה המבחן פסיכומטרי הנוכחי

מבחן פסיכומטרי מורכב משמונה פרקים, לכל פרק יש זמן קצוב של עשרים וחמש דקות. כאשר תלמיד סיים לענות על השאלות, אסור לו לחזור לפרק הקודם או להתקדם לפרק הבא עד שהזמן לא נגמר. אין הפסקות במהלך בחינת פסיכומטרי, אולם אם תלמיד רוצה לצאת לשירותים, הוא יכול לעשות זאת בכל שלב על חשבון הזמן הפרטי שלו. נבחנים על שלושה תחומים: חשיבת כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית. השאלות הינן שאלות בררה, מה שמכונה שאלות אמריקאיות. יש ארבע תשובות מוצעות וצריך לסמן בדף תשובות את התשובה הנכונה. תשובה לא נכונה אינה מורידה ציון, ועל כן אם לא יודעים מה התשובה הנכונה כדאי לנחש ולסמן. ציון פסיכומטרי הינו שקלול של שישה פרקים בצורה יחסית לשאר הנבחנים. שני הפרקים הנותרים נקראים פרקי פיילוט, המבנה והתוכן שלהם נראים כמו כל פרק פסיכומטרי רגיל, אך הם לא נכללים בציון. המרכז הארצי משתמש בפרקים אלו לצורכי בקרה וניסיון.

שינויים שצפויים להיות בקרוב במבחן פסיכומטרי

המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, הינו הגוף שמחבר ובודק את הבחינה, החליט לחבר מתכונת חדשה לבחינת פסיכומטרי. המטרה של השינויים הינה ליצור בחינה שמדמה בצורה המרבית את הכישורים שנזקקים להם בלימודים האקדמיים. השינויים המרכזים הם: הוספת שני ציונים כללים לציון פסיכומטרי הכולל, הוספת מטלת כתיבה ושינויים של הרכב השאלות בפרקים מילולי וכמותי.

לסיכום, מבחן פסיכומטרי הינו מרכיב משמעותי ביותר בקבלה לאקדמיה, המתכונת הנוכחית של הבחינה עומדת להשתנות מעט בקרוב.