בתי קפה מודרנים - טרנד חולף או מקום עבודה?

קפה מאפה ומסמך יפה

ההתפתחות של בתי הקפה בארץ היא פנומינלית. מספר בתי הקפה, מספר רשתות בתי הקפה, ומספר הסניפים עולה בצורה אקספוננציאלית. נכון – מדי פעם יש רשתות שקורסות – כמו לאחרונה רשת קופי בין – אבל סניפיה לא נשארים ריקים לרגע – שאר הרשתות עטות על הסניפים הריקים – כולמר קונות אותם והופכות אותן לשלהן.

במקביל להתפתחות חל גם שינוי מהותי בדפוס ההתנהגות בבית הקפה – השימוש בבית הקפה – הסיבה שאנו באים לשם.

אני עוד זוכר בתי קפה עם שתי אוכלוסיות – אחת, העיקרית, היתה באה לשתות קפה, לבד עם עיתון מהבית (כן פעם בתי קפה לא סיפקו עיתונית בצורה קבועה) או עם ידיד ידידה או חברים לעבודה, נשארים 40 דקות, אולי שעה, מזמינים קפה ועוד משהו – וממשיכים לעיסוקם.

האוכלוסייה השנייה הייתה "דרי בתי הקפה" – אנשים שיושבים שעות בבתי קפה. אלה נקשרו למה שהיה קרוי "הבוהמה" – סופרים, משוררים אנשי רוח ואנשי בידור – חלקם אף היו כותבים על פנקסים בכתב צפוף רעיונות, שירים, מחזות...

פעם בתי קפה היו בשביל הקפה, והיום?

היום הנופים האנושיים בבתי הקפה השתנו – גל ההיי טק דחק את האומנות, המחשבים הנישאים את המחברות והעפרונות. התופעה של עבודה בבתי הקפה נהפכה בשנתיים שלוש האחרונות לתופעה רחבה ממש – שגם בתי הקפה צריכים לנקוט עמדה לגביה. חלקם פשוט זורמים עם התופעה ולא משתנים – וחלקם נוקטים עמדה ברורה.

לדוגמא - קפה דומיניק ברחוב תובל ברמת גן . בית קפה מיוחד המתפקד גם כמאפיה – מקום הומה אדם, אנשים נכנסים ויוצאים, חלון גדול אל החלון שמאפשר לצפות בהולכי הרגל (מה שנקרא באנגלית people watching ) וסנדוויצ'ים טעימים (למשל אבוקדו בבאגט דגנים טרי). אבל יום אחד כשהתלוננתי שהרשת האלחוטית לא עובדת אמרה לי אחת העובדות הקבועות – אנחנו ביטלנו את הרשת (!!!). "ההנהלה לא אוהבת שאנשים יושבים שעות על כוס קפה ועובדים עם האינטרנט".

מה אתם אומרים? אני לקחתי את זה העלבון אישי – הרי חלק מהרעיון של בתי קפה זה מקום לשבת בו – לקרוא עיתונים בנחת, לכתוב שירים וסיפורים – וכן – גם לערוך פרזטציה במחשב ולקרוא אימיילים. זו דוגמא לכך שלא כל בתי הקפה אוהבים את הנושא של עבודה בבית הקפה.

דוגמא הפוכה – קפה הלל בשדרות רוטשילד בתל אביב. בית קפה רחב ידיים, הרשת באלחוטית תמיד עובדת, שלושה counters צמודים לחלונות עם כסאות בר וים של שקעים (!), מקום ישיבה בחוץ עם דק מעץ כולל במה מוגבהת ש"שולטת" על פינת הרחובות רוטשילד ונחמני, והפנינה, הדובדבן, ה highlight, ה"יציאה" – זהו שולחן עבודה עגול המיועד לבערך עשרה אנשים עם מחשבים ניידים, עם תאורה, מקום למגזינים במרכז השולחן, שקעים בבסיס השולחן – בקיצור – תנאים של open space במקום עבודה אבל עם היתרון של האוירה הנעימה של בית קפה.

פעם, פגישת עבודה בבית קפה הייתה סוג של מקוריות, יציאה משגרה, שבירת רצף פגישות במשרד. היום – זו הרבה פעמים הבחירה הראשונה. יותר מכך – עסקים קטנים רבים מוותרים על המשרד ואנשיהם "מתנחלים" בבית הקפה, וניתן לראות ולשמוע אותם – מתווכחים על הפרזנטציה, מייצרים מסמך שיווקי – ואולי, מדי פעם, שותים כוס קפה. בתי קפה