עבודה מועדפת

עבודה מועדפת, או בשמה הנוסף עבודה נדרשת, מתייחסת לרשימת עבודות שהמדינה, בעזרת ביטוח לאומי, הגדירה כעבודות נדרשות למשק, והעוסק בהן יקבל מענק מהמדינה.

אך אליה וקוץ בה, המדינה הגדירה כי רק חיילים שמשוחררים עד שנתיים מהצבא ויעסקו בעבודות הללו, יוכלו לקבל את המענק המדובר. נכון להיום, גובה המענק שהמדינה מזכה על 6 חודשי עבודה מועדפת לחיילים משוחררים, עומד על 8804 ₪, סכום נחמד, אך לא יותר מזה.

אם המדינה הייתה חושבת קצת יותר לעומק, כיצד ניתן לשכנע את החיילים המשוחררים להישאר לעבוד בעבודות שמוגדרות כעבודה מועדפת, אזי קברניטי המדינה היו מגיעים למסקנה כי נדרש מענק הרבה יותר גבוה מאשר הסכום שניתן היום.

תארו לעצמכם, אם בתום חצי שנת העבודה, החייל המשוחרר היה מקבל סכום של 25,000 ₪, הייתה להם סיבה אמיתית לעסוק בעבודות הללו. חייל משוחרר אומר לעצמו, "אם אלך לעבוד בעבודה מועדפת, אקבל מענק גבוה, אזי כדאי לי לעסוק בעבודה מועדפת". יגיד לעצמו עוד, "אין לי מה לחפש בארה"ב או באירופה", לשם נשלח אותו רק לטיולים, ולא לרדוף אחרי אמריקאים אומללים בקניון.

תארו לעצמכם רעיון נוסף, אם המדינה הייתה משלמת בתום חודשיים עבודה מועדפת, כ – 4000, ₪, בתום חודשיים נוספים עוד 6,000 ₪, ובסיום החודשיים האחרונים 15,000 ₪, או אז יהיה משתלם באמת לעסוק בעבודה מועדפת.

המצב כיום מעציב מאוד. אין כמעט חיילים משוחררים שיעבדו בעבודות פיזיות, כגון חקלאות ובנין, משום שבאותו סכום הם יעבדו בתחנת דלק, ימכרו ב – yellow, יקבלו שכר דומה, ובתום חצי שנה יקבלו מענק עבודה מועדפת זהה לחלוטין למי שעבד כמוהם בעבודות בנין או חקלאות.

לצערנו, המדינה כיום לא מצליחה להנחיל ערכים שהיו טבועים בדמם של הדורות הקודמים. יישוב ובנין הארץ הוא "מוקצה" היום בקרב בני הנוער.

בהזדמנות זו הייתי מציע רעיון נוסף, והוא, לא להגביל את העבודה המועדפת לעד שנתיים לאחר השחרור, אלא להמשיך אותה עד גיל 30 ואף מעבר לכך. במצב כזה, הייתי מציע למקבלי ההחלטות במדינה, להעניק מענקים כספיים חצי שנתיים גבוהים לאנשים העובדים בעבודות הללו. בכך ניתן להשיג מספר מטרות - הראשונה, יותר אנשים ייחשפו לעבודות הללו ופחות יחששו מהן. השנייה, ניתן יהיה להוציא עשרות אלפי אנשים ממעגל האבטלה, שבו המדינה משלמת סכומים נמוכים לאנשים כדי לשבת בבית. השלישית היא, שיותר כסף יישאר בארץ ולא ייצא החוצה עם העובדים הזרים. הרביעית והאחרונה היא, להחדיר בחזרה לחברה הישראלית ערכים של יישוב הארץ ובניינה, ערכים שלצערנו כאמור, נותרו היום רק בשולים של החברה הישראלי.