אסטרטגיה של פתרון בעיות

אסטרטגיה של פתרון בעיות- זוהי האסטרטגיה הטובה ביותר כדי להגיע ליישוב סכסוך מוצלח. באסטרטגיה זאת עושים בידוד של הבעיה, ועבודה משותפת של הצדדים. תוקפים את הבעיה ביחד וכך מגדילים את הרפרטואר של התסריטים של ההתמודדות. כאשר שני הצדדים עובדים יחד הם מכפילים את הרפרטואר של תסריטי ההתמודדות שלהם. יותר מכך, יכול להיות שהסינרגיה תיצור כלים חדשים שלא היו לפני כן לאף אחד מהצדדים (אם לשניהם יש מחשבים ניידים הם יכולים לתקשר בצורה וירטואלית אחד מול השני). הנושא הזה של פתרון בעיות כמה שהוא נשמע נכון ורציונאלי, לא קל להגיע אליו וצריך מספר דברים בשבילו-1.       תקשורת-   חלוקת מידע בנוגע למה כל צד רוצה להציג, מה החזון של כל צד לגבי עתיד משותף אם בכלל יש כזה. אחת השאלות שקיימות בסכסוך בינינו לבין הפלשתינאים זה אם בכלל קיים חזון לעתיד משותף של הצדדים, בכלל לא ברור שקיים כזה. השאלה היא גם מה כל צד מוכן לעשות כדי להגיע לאותו עתיד משותף. אם כן צריך תקשורת פתוחה, זורמת כדי לאפשר את האסטרטגיה של פתרון בעיות.2.       גמישות- לכל צד יש סדר עדיפויות ,כל צד צריך להיות מוכן להתגמש עליו. לא לוותר או למחוק אותו אך להיות מוכן לאפשרות של שינוי וגמישות כמו הובלות. בייחוד אם אנחנו יודעים שאופציה כזאת היא מאוד אנטגוניסטית לצד השני. אם שני הצדדים ניגשים ליישוב עם קשיחות וסדר עדיפויות בלתי משתנה יהיה להם מאוד בעיה להשתמש באסטרטגיה של פתרון בעיות. 3.       כנות ואמינות- שני מושגים שמשלימים אחד את השני. עד כמה אנחנו כנים עם הצד השני, ועד כמה הוא אמין כלפינו. ככל שנהיה יותר כנים האמינות שלנו בעיני הצד השני תעלה וכך גם לגביו. ולכן הם משלימים אחד את השני. 4.       אווירה טובה- שני הצדדים צריכים להרגיש שהצד השני הגיע עם רצון טוב ליישוב הסכסוך, באמונה שלמה כאשר ישלימו הם ירגישו את ניקיון הנפש. והאווירה הטובה הזאת צריכה להיות גם בתהליך וגם בתוצאות. בתוצאות זה ברור- כדאי שהתוצאה תהיה מספקת לשני הצדדים, כי אם מישהו מרוצה רק למראית עין, הסכסוך יישוב ויעלה במועד מאוחר יותר. אך גם התהליך חשוב שיהיה באווירה טובה. חוש הומור, שפת גוף, קירבה, נהיגה בשכרות סגנון דיבור. שלושה שלבים של יישוב סכסוך1.    תכנון מוקדם- 2.    טרום מו"מ - הפרוצדורות, ההסכמים הקטנים הטכניים. כל ה"איך" של המו"מ. הרבה יישובי סכסוכים נופלים בשלב הזה למרות שזה נראה מאוד טכני ופורמאלי. למשל- קונגרס וינה ב- 1815, בא לבשר על עידן חדש לאירופה. יש לו חמישה מנצחים וכולם מתכנסים בארמון בוינה. הטקס המרכזי שיאו היה אמור להיות שכל חמשת המנצחים נכנסים כל אחד מכיוון אחר, מגיעים לשולחן המרכזי וחותמים על ההסכם. זו בעיה כי יש רק ארבע כניסות לאולם. כל ההסכם בסכנה בגלל זה. ולכן בנו דלת נוספת בארמון. על הפרוצדורה כאן יכול ליפול כל ההסכם. מלחמת יום כיפור עשתה עיצוב פנים לחברה, והיה כינוס של וועדת שלום בג'נבה. מצרים, סוריה, ישראל וארה"ב. הבעיה היתה סדר הישיבה- השוויצרים התעקשו שכולם יישבו בעיגול, כמעט חזרו על זה הביתה וביטלו הכל, כי במעגל לא משנה מה עושים או סוריה או מצרים צריכים לשבת ליד ישראל. בסוף ארה"ב באה עם פתרון ישיבה אבל הכל כמעט נפל בגלל זה.