דמיון מודרך ו- NLP כשיטת ריפוי יעילה – היסטוריה ומחקר

דמיון מודרך ו- NLP הינם סוג של התערבות גמישה שיעילותה הוכחה במחקרים רבים שנערכו במהלך ארבעת העשורים האחרונים בתחומי הייעוץ. שיטה זו הרוויחה את זכותה להיחשב כגישה מבוססת-מחקר לסיוע. במאמר זה נספק מבוא קצרצר להיסטוריה של דמיון מודרך ו- NLP ודוגמאות למספר מחקרים המצביעים על יעילותה.

דמיון מודרך ו- NLP הוגדרו על ידי ברסלר ורוזמן, המייסדים המשותפים של האקדמיה לדמיון מודרך כקשת של שיטות החל מתיאור פשוט והנחייה מבוססת-דמיון דרך מטאפורה וסיפורים. אין זו שיטה חדשה לסיוע – היא יושמה עוד במסורות עתיקות כמו במסורת האינדיאנית באמריקה, בהינדו, במסורת היהודית והנוצרית. עדויות לשימוש בדמיון מודרך – NLP נמצאים גם ברפואה העממית המסורתית בסין העתיקה. למרות שדמיון מודרך ובמיוחד NLP נתפסים כיום בעיקר כשיטת ריפוי אלטרנטיבית או משלימה, נעשה בה שימוש בפסיכותראפיה כבר מעל למאה שנים. למרות העדויות ליישומה של השיטה בדתות ומסורות עתיקות נתמקד בשימוש שלה במאה השנים האחרונות. 

חקירת יעילות דמיון מודרך ו – NLP

כאשר מספרים על ההיסטוריה של דמיון מודרך ו- NLP ניתן למצוא דוגמאות רבות מהמאה ה- 20 לשימוש בה. דוגמאות אלו כוללות שימוש תראפיוטי בחלומות בהקיץ. בתחילת שנות ה- 20 של אותה מאה, בה התייחסו החוקרים לחזיונות הפנימיים כחשיבה בצורת סרט שאפשר לרתום כסיוע לריפוי.

לא הרבה נכתב על מדוע דמיון מודרך ו- NLP עוזרים כל כך לעתים קרובות. על פי מחקרים שנעשו, דמיון מודרך ו- NLP מסייעים ללקוחות להתחבר למשאבים הקוגניטיביים והגופניים הפנימיים שלהם. המטרה היא אינה לספק דימויים חדשים ומשופרים ללקוח אלא לסייע למודעות לדמיון שכבר קיימת ולהדריך את הלקוחות לרתום את אותו דמיון לצרכיהם. ניתן להשתמש בדמיון מודרך ו- NLP ללמידה ותרגול של מיומנויות, מציאת פתרונות יעילים יותר לבעיות באמצעות דמיון תוצאות אפשרויות של אלטרנטיבות שונות והגברת היצירתיות והדמיון. בנוסף התגלה כי ל- NLP השפעה על תהליכים פסיכולוגיים. בנוסף לשימושו בייעוץ נעשה שימוש בדמיון מודרך וגם ב- NLP באימוני ספורט ורפואה שיקומית והתוצאות שהתקבלו היו חיוביות ביותר.

דמיון מודרך ו- NLP בייעוץ

דמיון מודרך ו- NLP נלמדו באופן מעמיק ככלי תראפיוטי בייעוץ. לדוגמא, נשעה שימוש בשיטה זו בטיפול באבלים ובתהליכי קבלת החלטות ובעיות זהות בקרב לוקים בהפרעות אכילה. במחקר שביצעו מלגז ודה-מאסו ב- 1980 השתתפו 100 איש בעלי תגובות לא פתורות כתוצאה מאבל. החוקרים יישמו 3 שלבי טיפול: הבניה קוגניטיבית להחלטה להתאבל מחדש ולהבהרת תהליכים, דמיון מודרך וגם ב- NLP לחוויה מחודשת, תיקון וביקור מחדש של סצנות האבל שנחווה, בניית זהות בנטייה לראייה עתידית. החוקרים גילו כי חוויה מחדש או דמיון מחדש שינו את נקודת מבטו של המשתתף לגבי המציאות הקשורה לסיבת האבל ועל כן החלק העוסק בדמיון מודרך ו- NLP בטיפול היה הכרחי.