סערה בהדסה

מתוך כתבה בהארץ

אם כותרת הכתבה הזאת נראית מוזרה, זה בגלל שהיא הודפסה בגופן (פונט) שונה. בעוד שהכותרות בעיתון "הארץ" מודפסות תמיד בגופן "פרנק ריהל", כותרת זו הודפסה בגופן "הדסה". האותיות האלה עוצבו בידי הנרי פרידלנדר עוד במאה שעברה, וניתן למצוא אותן בשימוש במחשבים רבים - זה בדיוק מה שמפריע לבתו של פרידלנדר, חנה טל, הטוענת לבעלות בלעדית בזכויות היוצרים על הגופן.

השבוע הגישה טל, בעידוד בתה אילה, העובדת כמאיירת ב"דה-מרקר", תביעה בסך 4.5 מיליון שקלים נגד חברת "מסטרפונט". לטענתה, החברה ובעליה צביקה ופיקי רוזנברג, סחרו בגופן "הדסה" במשך שנים ללא רשותה. בתביעה היא מציינת כי אביה עמל במשך שלושה עשורים על עיצוב האותיות הללו והשלימן לבסוף בשנת העשור למדינת ישראל.

פרידלנדר, יליד גרמניה, היגר להולנד ב-1932 נוכח התגברות האנטישמיות והחל שם בניסיונות עיצוב אות עברית מודרנית. בשנות הכיבוש הנאצי, הוא הוחבא בעליית גג על ידי אשתו, והמשיך לפתח את האות בשנות מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, המשיך במחקר, עיצוב וחינוך טיפוגרפי, וב-1971 זכה בפרס גוטנברג. לטענתה, "'הדסה' היא יצירת אמנות ייחודית ומקורית, אשר מוגדרת על ידי מומחים בתחום כאות פורצת דרך מבחינת סגנונה", וכל שינוי בצורתה "מהווה פגיעה של ממש וסילוף של יצירת האמנות שלו".

טל טוענת כי בינואר 2008 פנתה אליה חברת מסטרפונט והודתה כי במשך שנים עשתה שימוש בגופן ללא הרשאה. בין השאר, סחרה בו בקטלוג גופנים למחשבים המוצעים למכירה, וכן מכרה רישיונות לשימוש בו. לטענת טל, החברה ביקשה ממנה להסדיר את השימוש המפר בגופן ולהגיע להסכם. לטענתה, בחלק מגרסאות הגופנים שמכרה אף נעשו שינויי עיצוב המסלפים את היצירה.

הצדדים החלו במשא ומתן, אך במהלכו גילתה טל כי החברה עשתה עיבודים לגופן ומכרה רישיונות שימוש בו לחברות העוסקות בסחר בפונטים, כביכול בתור המעצבת בעלת הזכויות. עוד טוענת טל כי החברה אף הציעה לה לתבוע בשמה מפרי זכויות אחרים, אלא שביניהם, מתברר, היו רבים שעשו שימוש לא חוקי בגופן בחסותה. המשא ומתן הופסק, ולאחר חלופת מכתבים בינה לבין החברה, הוגשה התביעה.

את נזקיה העריכה טל ב-14.7 מיליון שקלים. בתה אילה מספרת כי לא הפריע להן השימוש החופשי בפונט אלא המסחר בו בלא רשות. "אנחנו לא רוצות לאסור את השימוש בפונט. רצינו שהפונט יחיה", היא אומרת. לדבריה, סבה היה דמות מרכזית בילדותה, "הוא לימד אותי קליגרפיה ולכתוב אותיות לטיניות בכתב יפה וגם כתיבה תמה. גדלתי עם זה, עם האותיות האלה מסביב, עם האהבה לדפוס ולעיצוב ולטקסט". מבחינתה התביעה הזו היא קרב על מפעל חייו.

"כל המלחמה הוא היה תקוע בעליית הגג הזאת, יושב וכותב את הפונט הזה. אם היו תופסים אותו בטח היו הורגים אותו. יש בזה משהו הירואי, אצילי ומדהים".

עו"ד חנה קלדרון, המייצגת את חברת "מסטרפונט" ואת בעליה בני הזוג רוזנברג, מסרה בתגובה כי "קראנו באופן מאוד יסודי את כתב התביעה. החל מסכום התביעה שהוא פנטסטי לחלוטין ואין לו כל קשר למציאות, וכלה בהוכחות או בסימנים שיש שם לזכויות שלהם. כשקוראים את התביעה רואים שאין שום ראיה לכך שלתובעת יש זכויות. היא עצמה לא מוכיחה שהיא מחזיקה בבעלות". לטענתה, הצוואה המצורפת לתביעה מנוסחת באופן כללי ואינה מוכיחה העברה של הזכויות לטל. קלדרון ציינה כי פנתה לטל מתוך רצון טוב, והוסיפה כי "אנחנו חושבים שזו התנהגות לא ראויה, ואנחנו נתמודד אתה בבית המשפט ולא על גבי העיתון".

מי שקיבל פעם תביעה ממסטרפונט יסכים איתי שזו מידה כנגד מידה עשרות סטודנטים שלמדו גרפיקה והתנסו על הפונטים שלהם ושל אחרים קבלו איומים בתביעות כספיות של אלפי שקלים תוך איום שאם לא ישולם מיידית הסכום יוכפל ממש שוק אפור

בזמן שהיא השתמשה בפונט שלא שלה וגרפה מליונים לכיסה אני מצפה שהחברה תשלם ותתנצל על מעשייה עשרות בשנים

למעלה: מעצב הפונט, הנרי פרידלנדר, עם בתו ונכדתו. למטה: הנכדה, אילה טל