פירוק חברות לפי חוקי המדינה

כאשר חברה מחליטה כי היא מעוניינת לסיים את פעילותה ולבצע פירוק לפי חוקי מדינת ישראל, או מי בעלי העניין או נושי החברה מחליטים כי הם מעוניינים לבצע פירוק חברה מטעמים של חובות כלכליים כלפיה, עליהם להגיש בקשה את בית המשפט לצורך ביצוע של פירוק חברה.

התחלתו של הליך פירוק חברה מתבצע אל מול בית המשפט, כאשר על גבי הבקשה לביצוע סגירת חברה יש צורך לפרט את המניעים.

בקשת סגירת חברה צריכה להיעשות מתוך מניעה מסוים, כאשר שני המקרים הנפוצים ביותר של פירוק חברה הינם: רכישת החברה על ידי גורם אחר או חדלות פירעון של החברה, כלומר, היא אינה יכולה עוד לעמוד בהתחייבויות שלה.

בעלי העניין אשר מגישים את בקשת פירוק חברה, משלמים פיקדון ומעבירים העתקים מן הבקשה לביצוע סגירת חברה אל כונס רשמי ואל בית המשפט.

בית המשפט ידון בבקשת פירוק חברה, כאשר הוא רואה אל מול עיניו את טובת כל הגורמים בעניין, החל מהעובדים וזכויותיהם, הנושים, בעלי המניות ועוד.

במידה ובית המשפט מחליט לבצע פירוק חברה הוא יעמיד כונס נכסים, כלומר: מפרק, אשר יפקח על תהליך סגירת החברה.

התפקיד העיקרי של כונס הנכסים, כלומר, המפרק של החברה מטעם בית המשפט שנמנה ע"י מדינת ישראל, הוא לנסות ולסגור את חובות החברה אל מול הנושים ואל מול העובדים. כחלק מעבודתו הינו לעבור על כל הנתונים הכלכליים של החברה ועל כל נכסיה, על מנת לראות כיצד הוא יכול לפרוט אותם לכדי כספים ולחלקם.

לאחר שהמפרק מגיע להסכמים עם הנושים של החברה ועם העובדים, בית המשפט מוציא צו ולמעשה החברה סיימה את פעולתה והיא נמחקת מן הרשומות.

סדר הפעולות הזה, לצורך ביצוע סגירת חברה, מתקיים בין אם החברה נסגרת מרצון ובין אם החברה נסגרת מתוקף החלטתו של בית המשפט, וזאת מאחר וביצוע של פירוק חברה חייב להיעשות במקביל לסגירת כל החוזים שלה וכל ההתחייבות שלה אל מול גורמים אחרים.

רק כאשר חברה חיסלה את כל חובותיה עם אותם גורמים איתם פעלה, היא יכולה להימחק מן הרשומות.