מה בין אתיקה ולהסדר- חוב?

לפני מספר ימים השתתפתי בכנס שנערך במכללה האקדמית נתניה בנושא "אתיקה של הסדרי חוב" הפאנל היה מורכב מכלכלנים בעלי שם ומשפטנים מובילים בתחום דיני- הבנקאות. מטבע האירועים והדברים האקטואליה סיפקה את כל המרכיבים שהופכים כנס אקדמאי משמים לכנס מעניין ועסיסי בצל הסדרי חוב שנעשו לאחרונה עם שתי החברות הגדולות והמובילות במשק הישראלי 'חברת אפריקה- ישראל' וחברת 'צים'.

הסוגיות והשאלות שעלו בכנס בדיון הם: המחויבות האתית של בעלי החברות לבעלי החוב (מחזקי איגרות- חוב). מקומה של המדינה במשבר הנוכחי ומתן ערבות בנקאית לחברות לצד מאזן האימה תסריט הביעותים של אלפי העובדים שעלולים למצוא עצמם מפוטרים. "מטבעות לשון כמו תספורת כבר הפכו לנחלת הכלל" ציין אחד הדוברים בהומור ציני את ההרגשה אצל ציבור המשקיעים בעלי איגרות החוב לאחר חתימת הסדר- החוב עם החברות, לא הייתה כאן תספורת כי אם קרחת מכאן ומשם , דובר אחר הוסיף לציבור המשקיעים יש דילמה אמיתית ומתמשכת אם יתעקש הציבור בכל מחיר עלול הענף עליו הם יושבים להישבר ואז החברה תהפוך לחברה חדלת פירעון ואז הם יאכלו את הדגים המסריחים וגם יגרשו אותם מהעיר.

אתיקה היא תורת מוסר העוסקת בהתנהגות אנושית קרי מערכת כללים ותקנות אשר נועדו לשמור על הכבוד המקצועי של החברה ולהבהיר באופן גלוי על המחויבות והאחריות כלפי העמיתים בתוכה ומחוץ לה ואילו הסדר – חוב זהו הסדר שלפיו בעל החוב מסכים עם הלווה על תנאים שונים שנקבעו במועד מתן ההלוואה או אשראי.

האם הסדר- חוב חייב להיות מבוסס על עקרונות אתיים ?כמנכ"ל חברה העוסקת בייעוץ ומתן פתרונות לחייבי- בנקים אני מתקומם מול המציאות היום יומית נטולת עקרונות אתיים ,אני ועמיתי עוסקים בצד של חייבי הבנקים מול הבנק , לחייב אין שום מעמד ושום דעה נהפוך הוא התהליך המשפטי בהסדר חוב שונה בתכלית מההסדרים עם החברות , כאן הגודל קובע את כללי המשחק ולא האתיקה,הבסיס הוא כוח ולא עקרונות. אם נחבר את כל הסכומים של חייבי בנקים ופושטי רגל נגיע למיליארדים והאמצעים המשפטיים לגבות את החוב הם כמעט בלתי מוגבלים, בעל המאה הוא בעל הדעה ואם יש הסכמה להסדר היא כמובן של הבנק!

אני קורא לבנקים לבדוק את עצמם ולשנות את ההתנהגות ולהחיל כללים ופרמטרים חדשים לחייבים המבוססים על עקרונות אתיים:- מצב החוב ויכולת פירעון

- שינויים במצב הפיננסי של הלווה

- כושר הפירעון של הלווה

- שינוי תנאי הפירעון

- הערכת בטחונות שניתנו כנגד החוב

- מהות החוב

- קדימות החוב

- נסיבות מיוחדות.

בידי הבנק הסמכות לאשר את ההסכם אך עדיף לדעתי אישור הסדר על פני נקיטת פעולותאחרות כלפי החייב, התחושה המתקבלת בחברה הישראלית לנוכח המוסר הכפול הואשהצדק הוא של החזקים ושלא כולם שווים לפני החוק,בעל חברה ההופך לבעל חוב נמצא מעל החוק תחושה זו יוצרת ניכור הן בתוך החברה ואף בין הבנקים ללקוחות.אני רואה במשבר הפיננסי ובהסדרים הזדמנות בלתי חוזרת לשידוד מערכות בתחום העסקי בכלל ובתחום הבנקאי בפרט יש לבדוק מחדש את גבולות האחריות והמחויבויות (עידוד אשראי או אי עמידה בהסכם אשראי, עמלות ועוד) . המוסר הוא שומר סף וערובה להתפתחות של חברה וכלכלה דמוקרטית .