תרבות ארגונית וקבלת החלטות - איך לנצח במרוץ בעת משבר

מתגעגעים לימים שהכלכלה הייתה בריאה ?  ששטנו בהנאה ב"ים ארגוני" שקט וצפוי יחסית ?  רבים מאיתנו מתקשים אפילו להיזכר בהם. בימי משבר אלה מתחזקת התחושה שאותו "ים ארגוני" נעשה סוער ומסוכן. ארגונים רבים נאלצים להתמודד עם תחושת חוסר ודאות שהולכת ומקצינה ככל שגוברים הדיווחים על מיתון עולמי, נפילות בבורסה, פשיטות רגל וגלי פיטורים.

בעת משבר ארגונים אשר נקלעים לחובות נאלצים לקצץ בכוח אדם כדי לא לשקוע. זה מגדיל את מעגל האבטלה ומשמעות הדבר - פחות לקוחות ופחות רווחים. כל זה גורם לכך שהתחרות הופכת אינטנסיבית יותר והלקוחות תובעניים יותר.

תקופה זו מגדישה את החשיבות שבהתייעלות ובאיכות, תרבות ארגונית נכונה ותהליך נכון של קבלת החלטות. מי שלא יבין זאת, לא יעמוד בתחרות וייבלע. סרט ההדרכה של מולטידע "מירוץ ללא קו סיום", שמתאים בין היתר לעוסקים ב- פיתוח מנהלים, מראה שרק ארגון שיצליח להשתנות ולהשתפר יוכל לשרוד.  

אנשים וחברות הרוצים לשרוד חייבים להבין שניצחון במרוץ אינו רק הגעה לקו הסיום לפני האחרים, אלא שיפור מתמיד. המרוץ החדש אינו "אחד נגד השני", ואפילו לא נגד הסערה, אלא מרוץ של הארגון עם עצמו, כדי להפיק את המרב מכל אחד מהעובדים, ואז להתעלות מעל לתוצאה שוב ושוב. זהו מרוץ שאינו מסתיים לעולם.

סגנון ניהול בירוקראטי ששירת את מטרתו בעבר הפך לנטל. מנהלים לא יעילים נעלמים. כתוצאה מהבהלה שיוצר המשבר פועלים ארגונים רבים בחוסר תיאום. אלו שרוצים לשרוד חייבים להבין שעליהם להסתגל לתנאים המשתנים סביבם. הגיע הזמן להטיל ספק בדעות ובמנהגים שהיו מקובלים בעבר, אך אינם משרתים עוד את הארגון. במילים אחרות לעבור לניהול אפקטיבי ולהתבונן על העולם החדש והרוגש במבט חדש:

• לאגור מידע ולנתחו בתשומת לב רבה יותר.
• לאמוד ולתכנן בדיוק רב יותר.
• לחשוב על הארגון ועל הלקוחות באופן שיטתי.
• להתנתק מהעבר ולתכנן לעתיד.
• לשאול: "האם המוצר שלנו הכי טוב שאפשר?" ולשפר אותו.
• לשאול: "האם האסטרטגיה  שלנו להתמודד עם הסביבה הולמת?" ולשפר אותה.
• מעל לכל - לחשוב ולפעול כצוות:
  • ללמוד מהשגיאות ולשמוח על הצלחות.
  • לזהות בעיות ולהציע יחד שיפורים.

בעבר התייחסו אל העובדים כאל "ידיים עובדות", עתה יש לעודד אותם להיות "ראשים עובדים", הנדרשים לחשוב ולקחת אחריות כשמשהו לא מתרחש לפי התכנית. מילים כמו "העצמה", "מעורבות" ו"שיתוף פעולה" הופכות למרכזיות.

כאשר מתרחשת תקלה, מנהל אפקטיבי מצפה מ"העובדים החדשים" לקחת אחריות ולעבוד יחד כדי לטפל בה. עובדים שכבר התרגלו לדרך עבודה חדשה זו, חשים סיפוק מעבודתם. עבורם, שיתוף פעולה הפך לדרך חיים.

בסופו של דבר ארגונים ישרדו רק אם יבינו שתהליך השינוי והשיפור אינו מסתיים לעולם.

חלפו הימים בהם חיכו שמשהו יתקלקל כדי לתקן אותו - 

שיפור תמידי הפך לצו השעה!