חיזוק לנשמה

לפני בריאת האדם, המלאכים מצד האמת אמרו "אל יברא", כי האדם מלא שקרים, ואילו המלאכים מצד החסד הסכימו לבריאתו כי הוא גומל חסד. מה עשה ה'? "נטל אמת והשליכו לארץ", והמלאכים השתוממו: "למה אתה מבזה את האמת שלך?!".

גם כשמשה רבנו ראה שבנ"י חטאו בעגל, הוא שבר את הלוחות, כלומר ביזה את האמת, וה' הסכים! אנו שואלים מדוע, והתשובה היא שהתורה (=האמת) נפגשה עם מציאות עגומה מאד, בנ"י הרי עבדו עבודה זרה, ומשה ידע: אם היא תישאר, הם ישלמו על כך ביוקר... אז לא צריך אותה! הרי ה' נתן תורה כדי שתהיה בעולם ברכה, ולא חורבן.  

"אבל איך אפשר לבזות כך את האמת של ה'?" אנו משתוממים.

מסביר ר' נתן: האמת הזו נבראה ככל הנבראים, לכן היא מוגבלת, וכך ראו אותה המלאכים. אמת זו היא מצד הדין, היא אינה רצויה לפני ה'. לעומתה, ישנה האמת העמוקה יותר, מצד הרחמים.

הגמרא אומרת: למלאך טוב יש כוח יותר מאלף מלאכים רעים, כי כדי ליצור אותו האדם התגבר על אלף סוגי רוע אחרים! והוא לא התייאש למרות הפיתויים, היצרים וניסיונות. זו האמת העמוקה, ואכן כל מלאך טוב יכול לגבור על אלף רעים ואנו נצא זכאים בדין, אלא שעלינו להאמין שהטוב שוקל יותר מהרע. האמונה מעניקה כוח למלאך! אך כשאנו מבולבלים, גם המלאך מתבלבל בבית דין של מעלה, ולא יכול לטעון לטובתנו. 

"אין לי חשק לחיות", "מצידי שימות העולם", "לא אכפת לי מכלום" – אלו משפטים המבטאים את היאוש שמשליט עלינו כוח האמת שאמר "אל יברא". עלינו להאמין שהטוב שלנו באמת גדול יותר. ה' לא רוצה את האמת ההיא, שיוצרת יאוש ועצבות - הוא השליך אותה לארץ! בכל בוקר אנו אומרים "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". ה' מאמין בנו אמון מלא. הייתכן שאנו לא נאמין?!

להאמין בטוב, זו פעולה הכרחית גם כדי למצוא ה"אני" האמיתי שלנו. אנו משקיעים אנרגיה כדי למצוא חן בעיני אחרים, להראות שאנו כמוהם, להצטייר כמבינים ויודעים. אנו עוטים מסכות ומסתירים את עצמנו, כי אנו לא מאמינים בערכנו מספיק. ר' נחמן אומר: מתחת למסכות יש ערך אמיתי, שלא זקוק לכבוד שהסביבה מעניקה ולא צריך את ה"אישור" שלה על מעשיו - הוא שווה בזכות עצמו, בזכות עובדת היבראו. כדי להגיע אליו, צריך לראות את המחשבות, החסדים והרצונות הטובים שלנו; עלינו לשמוח בהם, וכך להחיות את עצמנו. 

כי דווקא בגלל שיש כ"כ הרבה רע, והאדם מתאמץ למצוא את הטוב, ה' מתפעל מזה מאד, ועצם העובדה שהאדם מנסה בכל פעם מחדש ולא מתייאש, אפילו אם הוא לא באמת מצליח, מעוררת אצל ה' הערכה מאד גדולה כלפיו, כי על ההשתדלות והמאמץ דנים את האדם בשמיים, ולאו דווקא על התוצאה.   

אמר ר' חיים ויטאל: "לפי גודל התגברות הטומאה והרע שיש בדורות האחרונים, מעשה של אדם קטן נחשב כמו עבודות אדירות של צדיקים אדירים בדורות קדמונים!". וזו סיבה נוספת להתבונן בטוב, שהרי כל מעשה טוב קטן, יקר-ערך כמעשה גדול של צדיק. 

יהי רצון שנפנים את המידע הנשגב הזה, ובכך נגרום נחת לה' ונחולל מהפך מדהים בחיינו, אמן ואמן!