עורו, אחים!...

לה"ו

"ולא יכנף עוד את מוריך והיו עיניך רואות את מוריך"

הגענו לקצה... זהו. אין לאן לרדת מפה יותר. הדור שלנו עשה את זה!

והנה, בקצה המנהרה, מהבהב אור בוהק... רק המטיבים לראות, יכולים להבחין באור הקטן הזה באפילה הגדולה הזו.

העולם שועט קדימה (לאן?)...

אז יהיה לנו עוד כסף... ועוד טכנולוגיה... ועוד בניינים... יותר גבוהים... ויותר... ועוד יותר...

מגדל בבל.

עד כאן.

זמן להרוס כדי לבנות.

והנה הוא מגיח... האור עולה.

שימו לב... זה מבפנים נובע... עולה מתוככם. הקשיבו...

עכשיו. הרימו עיניים. המסך עולה.

גם לדור שלנו מגיע. והנה... זה קורה!

תורת החסידות התאימה עצמה לכל דור ודור. ממנה, קם ועלה הרב קרליבך... שהיה "מותאם" לדורו. וגם לדור שלנו יש משהו בדומה לזה!...

הרב יאיר כלב, המסתובב עם גיטרה, בניגונים... שמרטיטים את הלב... מעוררים את הנשמה ואת הקול הפנימי, הוא ודאי... השליח לתורת החסידות, לרבים מהדור שלנו, ול'תניא'. אפשר לחזור מהודו וגם מכוש, כי זה פה אצלנו, ממש ליד דלת ביתכם קורה.

יש מי שבקיא היטב בנסתרי "בעל התניא", ומורה את דרכו עד אלינו, לדלות את האור הבוקע מנבכי הנפש. יהדות, שמאז ומתמיד, האמנתי עליה אחרת מכפי שהיא נתפסת בעיני רבים. אמת ההוויה להיות מי שאנו ולוותר על תדמיות.

התחלתי למצוא את הדרך אל התשובה (: השבת הפנים פנימה במקום לתפוס עצמנו חיצונית), לפני למעלה מ- 10 שנים. גם התוודעתי, בינתיים, לתורת הקבלה של האר"י (הרב אשלג זצ"ל); והתשובות והמסרים שעלו מתוכי, משך כל הזמן הזה (ברוח 'נשמת אדם תלמדנו'), האמת שתבעה חיים מתוכי – תאמו וחיזקו באופן מדוייק, את המסרים מהשליח לבעל התניא, שנשלח אלי... היישר מהכוח העליון... ואולי גם אליכם.

בטבעי, אנחנו חיים בשקר. עורו אחים... בלב שמח. הבה נגילה!

הוא הגיע. הוא כבר כאן. וזה הזמן להיות באמת. בעל טבעי...

אנחנו הגענו... מבפנים זה נובע... בוקע... עולה... מקבל ביטוי מהחיצוני.

די לחיות בשקר...  'תפוסים' מאחורי תדמית.

הרימו המסך. לא צריך להסתתר ולא צריך לברוח מפני מה שמרגישים...

ניתן לזה ביטוי... ניקח על זה שליטה . המפתחות בפנים.

ומבחוץ... גם כן... יש דלת... שנפתחת  בשבילכם ממש!

והאור עולה... ומתעצם וגובר, דרך תורת החסידות... המועברת לנו עכשיו, באופן המותאם לנפשו של כל אחד ואחד מאיתנו...

תורת חסידות, שהיא לא היהדות שהאמנו שהיא... תעשה כך... ואל תעשה אחרת... (אין כפיה ברוחניות! למי שלא ידע).

לא... ! הדור שלנו עצמאי מזה.

הוא רוצה שכל... ! והוא גם יקבל את זה.

שכל (החיבור להוויה הפנימית, אור עליון ברוך הוא, באהבה. שכל של קדושה), שיגיע עמוק ככל שרק ניתן, עד לרגש שהדחקנו, ואשר ייצא עכשיו אל האור... בנקודת החיבור הפנימית הזו, להיות אמת, להיות בשלמות כל  מה שזה. אני אמתי, בן מלך... הנשמה עולה. האגו יורד. משרת.

יהדות זה לא מה שחשבנו (את זה תמיד ידעתי... רק שחייתי במחתרת).

היא מבטאה את המיטב של עצם היותנו.

המצוות, שכבודן במקומו מונח, הן רק עניין "שולי" - ביחס לאמת שהיא מכילה אודות עצם היותנו. אמת פנימיות התורה. התורה ניתנה לנו, ה'קבלה' שלנו! ומכל העולם, יונקים מאיתנו בדיוק את זה... וגם ממציאים לזה לפעמים שמות אחרים... אבל מאיתנו זה נובע!... האמת! מלב הווייתנו. אחים, עורו.

עורו אחים...! אנחנו מעל כל אומות העולם, בעוצמתנו הפנימית... ברוחניות שלנו. היא אהבת האמת. האהבה שלנו לאמת. נבחרנו סגולה מכל העמים. להיות בחיבור, לעצמי האמיתי... בחיבורו לעליון. אין לנו מה ללכת 'להעתיק' מבחוץ. בשביל מה לנסוע להודו?...

אבל זזנו מהאמת, מהעצמי האמיתי. אלא שהילד שבתוכנו, קורא לנו לחזור... הביתה! ללב. ולב העולם... פה. אצלנו זה קורה

בימי החשמונאים, התאחדו עם הכוח הפנימי האחד. וניצחו.

ובדור שלנו... אולי הגיע הזמן שזה יקרה גם כן?... כדי שנוכל באמת לנצח את כל הטכנולוגיה הזו, אולי לא בדיוק לנצח, אלא להעמידה במקומה... כך שלא ישתלט עלינו כל עניין החומר הזה.

נשים אותו במקום, לא עבד כי ימלוך.

כי הוא קצת מולך כרגע, העבד כי... מתוך שורדנות, אמנם...

אולי... אפשר... שנעשה... כדי לעצור את זה... כאן?...

בואו נעורר את הניצוץ שבכל יהודי זועק אל האור.

וכפי שאומר הרב כלב.... "זה הזמן להדליק את האור"...

"הזמן. הוא. עכשיו."

"על ניסיך ועל ישועותיך ועל נפלאותיך... " את השיר הזה אתם לא מכירים... חבל... אז בואו. נגרש את החושך... זהו חג של אור.

שיהיה חנוכה עם שמחת אמת בלב,

סיגל

מחברת הספר "... כי הוא יודע תעלומות לב"