חדר נוסף

לפני חמש שנים בדיוק בנינו את בייתנו שלנו בשכונה קטנה בירושלים. את מרפסת יחידת ההורים אספנו לעוד חדר קטן שהיום, בינתיים משמש חדר אירוח מתוק עם פינה יפייפיה של כריות מעניינות מסוגים שונים, בדים עטופים ושולחן עץ קטן, מעין חדר מנוחה ואירוח מסוג אחר, ספרדי במהות, פשוט.  לפני שבעצם נבנה הבית, היה תכנון קצת שונה לגבי אותו החדר, אלא שעם הבנייה החלטנו להפוך אותו לדבר לא שיגרתי ואחר, בכל אופן אנו זוג מבוגרים, רק הנכדים הקטנטנים עוד מידי פעם באים, אין לנו מחשב או פינת עבודה מעניינת, את ארונית הספרים הנחנו בפינה אחרת ולשבת בשקט עם חברים טובים שבאים זה נראה מתאים יותר וטוב עם כוס תה חם וכמה מילים או שיר נחמד. כאשר עברנו, הזמנתי אלי יועצת תדמית וסיפרתי לה מה אני רוצה לראות בחדר הזה כל יום, הבהרתי לה כי אנו זוג מוקף חברים שקופצים כל יום לכוס תה וחתיכת עוגה. סיכמנו על בעים מתאימים היא שלחה אותי לחייט מומחה ברחוב בן יהודה שלפי מידות, צבעים ודוגמאות אוכל בעצמי לתפור את התפאורה לחדר. קפצנו לחנות הקרובה בקניון לכלי בית כדי להוסיף מעיין שרפרפים נוחים לחדר ועוד כמה תמונות שיוסיפו נוי אחר, מדפים קטנים לפינות החדר עליהם יעמדו ניחוחות של קטורת ואהיל עגול גדול מחנות תאורה נוספת. את התוספות לקירות, העמיד איש מקצוע, השרפרפים עמדו בצורה הנוחה לי בעין ואת כריות הנוי היפות שתפר לי חיים, 32 במספר, הנחתי בכל אחת מפינות החדר לפי עצת היועצת ובכל פעם מחדש כשנכנס זוג חברים אחר אל החדר, נשפכות מחמאות ונוספים רעיונות.    בימי החורף האחרונים, כאשר השמש עדיין לא זרחה בחוץ, היא מסתתרת מתחת לעננים, אני, אמא לחמישה קטנטנים מעירה אותם לאט לאט, מכווצים הם שוכבים בין שמיכות פוך במיטותיהם ובכאב הם נשלפים מתוך החום האימהי אל הקור העז של הרי ירושלים, בתיק ומשקה חם אני עוד מאמינה כי אוכל להשאיר את ההרגשה, לפחות עד פתח הגן, אך קירות הגן כבר יעידו אחרת, על חמימות שלילדות, מתיקות של גננת, יש בנעלי בית ויש בשמיכות פוך של צהרים והחום שם שנפלט מן התנורים מתערבב בניחוחות ורגשות אחרים ואז אני יודעת שאוכל גם אני לשוב כעת מתוך הרגשה טובה לביתי לעוד יום של חופשה עד יום המחר, בו אשוב לעבודה.