חיזוקים חיוביים הם הזוגיות

מה אפשר לומר עוד על חיזוקים חיוביים שלא נאמר – שהם חשובים כדי לתת תחושה טובה לבן הזוג, שהם מעודדים לעשות את הדבר הנכון, שהם יוצרים אוירה חיובית – ובכל זאת, זה לא בא לנו טבעי. מה קורה?

אני נתקל בזה בעבודתי ביעוץ זוגי פעמים רבות:

·   למה אני צריכה לומר לו תודה כאשר הוא רוחץ כלים? זה הרי חלק מהחובות שלו!

·   אני צריך להגיד לה שהיה לי טוב אחרי הסקס שלנו? הרי גם היא נהנתה!

·   כשסוף סוף הוא מבלה קצת עם הילדים, אז אני צריכה להיות פתאום נחמדה אליו?

· אני עובד קשה בחוץ, היא נמצאת עם הילדים, זו החלוקה בינינו. היא אומרת לי תודה על זה שאני הולך לעבוד? אז למה אני צריך להגיד משהו, כשהיא ממלאת את חלקה בזוגיות?

במשפטים האלה מתברר הקושי ליצור חיזוקים חיוביים, שהוא הקושי להיות נדיב בזוגיות. כאשר זוגות עסוקים במאבקי כוח, קשה להם יותר לפרגן לבן או לבת הזוג, כי לכאורה בני הזוג מרוויחים נקודות זכות. אם אני אומר לצד השני שהיא/הוא בסדר, היכן זה משאיר אותי במריבה הבאה?

החשיבות הזו של חיזוקים חיוביים ואמירת תודה על דברים טריוויאליים, הם בדיוק החלק שזוגות בבעיה מתקשים לראות. את לא מצפה שהוא יגיד לך תודה, ויעריך את המאמץ שלך בבית? אתה לא רוצה שהיא תגיד לך שהיה לה כיף איתך במיטה? והרי, לכאורה, זה מה שמצופה ממך, נכון? אז מה? זה עדיין נעים לדעת שאתה עושה לה את זה. ואת, מטפלת בילדים? מכינה אוכל? אתה דואג לקניות? (או להפך) – אתם עושים בדיוק מה שאתם צריכים לעשות, פחות או יותר לפי החלוקה שקבעתם, גם אם יש פה ושם חילוקי דעות. ובכל זאת, אתם רוצים לדעת שמעריכים אתכם. ושכאשר אתם עושים זאת, יש לזה תמורה (כן, התמורה הזו היא החיזוק החיובי!).

חיזוק חיובי יכול להיות: "תודה". או: "אני שמחה שעשית את זה, כי באותו רגע הייתי מתה מעייפות", או: "אני אוהב אותך", או חיוך, או נגיעה, או כל דבר שיראה שאתם שמחים בבן או בבת הזוג שלכם. והרי על זה בנויה זוגיות טובה - על החיזוקים החיוביים, כלומר, על הרגעים הטובים וההנאות ותחושת השותפות, אחרת בשביל מה אנחנו שם? בשביל להתאמלל? בשביל להרגיש עבדות עבור אחרים? החיזוקים החיוביים משחררים אותנו מתחושת העבדות הזו, והם דבר שאת יכולה לתת לו, ואתה לה. הם, ובכלל זה אמירת התודה המאד לא צינית שתתנו זה לזה, יכולים להיות הטעם העיקרי של בני הזוג שלכם בזוגיות הזו, כי גם הם רוצים להרגיש נזקקים, נדרשים, ומתוגמלים, בדיוק כמוכם.

תנו חיזוקים חיוביים. זה חשוב. אבל אל תגזימו בהם. כלומר, מתנה או מחווה יוצאי דופן מדי פעם הם משהו נפלא, אבל הפעם אני מדבר על הגמול המידי: בן זוגכם לא צריך להרגיש שמחנכים אותו, כי אז הוא ירגיש שמנווטים אותו, שעושים לו מניפולציה, ושמתייחסים אליו כמו אל ילד. זה לא מה שאתם רוצים. אתה צריך שהיא תרגיש שהעשייה שלה, היומיומית או ברגע זה, טובה לך. שאתה אוהב ומעריך אותה בגלל זה. מחוות שפת גוף כמו חיבוק, או נגיעה או תשומת לב, או מחווה קטנה בתמורה מיידית, יעשו את זה. ואם תגידי לו, אפילו אם זה רק בסוף היום (כי לא היה לך כוח קודם): ראיתי שתלית את הכביסה (או קיפלת את הבגדים, או שניגשת אל הילד כשהיה קשה לו). תודה. ותתני לו חיבוק, זה יעודד אותו להמשיך כך, כי הוא קיבל ממך אישור שהוא נוהג נכון. ומדי פעם הוא יעשה את אותו מעשה שוב, גם כאשר זה לא "תפקידו" בחלוקת התפקידים שלכם. טוב לו כשאת שמחה בו ובזוגיות שלך, כי זה נותן לו הרגשה שהוא "ממלא את תפקידו" כבן זוגך, ותתפלאי, גברים אוהבים לדעת את זה. וטוב לה, בדיוק מאותה סיבה, כאשר אתה שמח בה ובזוגיות שלך. תנו להם את ההרגשה שטוב לכם שהם שם, ושאתם לא רואים זאת כדבר המובן מאליו, ותקבלו יותר.