מידת המעורבות של המנכל בניהול הארגון העסקי

עוזי פלג*

בין השאלות שמנהל עסק או ארגון שואל את עצמו מה מידת המעורבות האישית הנדרשת בניהול השוטף של העסק, התשובה לכך איננה חד משמעית ומשתנה בהתאם לנסיבות הבאות:

ü      סוג הפעילות של העסק.(תעשייה,שירותים,מסחר)

ü      סוג העסק/ארגון (פרטי,פרטי עם שותפים,ציבורי,ממשלתי)

ü      הדינאמיקה העסקית (תדירות וקצב השינויים)

ü      מורכבות העסק.(טכנולוגיה,כוחות השוק,מספר שווקים שונים)

ü      היקפי הפעילות של העסק.(מחזורי מכירה,מס' מועסקים)

ü      המבנה הפונקציונאלי של העסק.(מספר הפונקציות בעסק)

ü      המבנה הארגוני של העסק.(מדרג היררכי של דיווח ואחריות)

ü      התרבות הארגונית והניהולית של הארגון/עסק .(נהלים,ישיבות דיווח ותאום)

ü      הפיזור הגיאוגרפי.(מרכזי, מפוזר)

ü      סטאטוס המנהל (בעלים,שכיר)

ü      הניסיון הניהולי של מנהל העסק.(הניסיון בתחום, תחום דומה ,אחר)

ü      מידת הביטחון העצמי של המנהל ביכולתו.(תכונות אישיות)

ü      תפיסת העולם הניהולית של המנהל (ריכוז סמכויות, ביזור,מנהל צוות או מפקד כל יכול).

ü      מידת האמון שהוא נותן בעוזריו.(פתיחות לתת ולקבל)

ü      מערכת הדיווח הקיימת בעסק.(סוגי המידע הדיווח, תדירות העדכון)

ü      מידת הביטחון במערכות המידע בעסק.(אמינות מלאה, או על תנאי)

אלה חלק מהמשתנים בכל ארגון/עסק ואצל כל מנהל עסק והם הגורמים המכתיבים את רמת המעורבות, טוב אז בכל זאת,  איך ניתן להבין את המשמעות של מידת המעורבות הניהולית.?

נניח שכל מנהל עסק, יודע ומבין את מידת האחריות שלו להצלחת העסק, יהיה מעורב בהצבת היעדים  העסקיים, יהיה שותף לקביעת האסטרטגיה העסקית, יהיה מעורב בטקטיקה ליישום ויעסוק בניהול השוטף, האם זמנו יספיק לכך ?

זמנו של מנהל מוגבל והוא איננו יכול להיות בכל מקום ובכל זמן ולעסוק בכל דבר, הוא צריך לבחור מה לעשות, כמה להיות מעורב ובאיזה תדירות, ננסה לחדד ההסבר בדוגמא הבאה:

נניח שאנו חובבי אמנות מקצועיים ואנחנו נכנסים למוזיאון,  לראות תמונה מאד ידועה הנמצאת באולם תצוגה ביחד עם תמונות נוספות, הפעולות שנבצע יהיו כדלקמן:

כניסה והתרשמות  ממרחק על כל המוצג.

זיהוי התמונה שהיא מטרת הביקור.

התרשמות מהירה מהגודל והמיקום בו היא תלויה.

התרשמות יחסית מהתמונה ביחס לתמונות הנוספות לידה או בסביבה.

התקרבות  איטית תוך צמצום זווית הראיה  גורם למיקוד בתמונת המטרה.

כעת ניתן להתרשם רק מהתמונה ללא התייחסות לתמונות שלידה, אבל אנחנו לא רואים את סימני המברשת שעל הבד, גם לא רואים את הפתוחים של המסגרת.

התקרבות עד לתמונה ממש כעת רואים את סימני המברשת, פגעי זמן,פרטי המסגרת, אבל בשלב זה לא רואים תמונה רואים זום חלקי של התמונה.

מתחילים להתרחק בצעדים קטנים,ע ד שרואים את כל התמונה, רואים גם את הצבעים, רואים את שלמות המסגרת ואת רקע הקיר שעליו תלויה התמונה.

זהו המקום שבו המנהל צריך להיות מעורב בניהול בארגון.

קרוב מדי לפעילות תאפשר שליטה על הפרטים הקטנים, אך תמנע ראייה של כל המערכת, כמו כן תמנע ראייה של הסביבה העסקית וכוחות השוק הפועלים בה.

רחוק מידי מהפעילות תאפשר ראייה של המערכת והסביבה העסקית, אך תמנע מעקב אחר הפרטים הקטנים.

המרחק הקבוע של המנהל צריך להיות כזה שמאפשר לראות את מה שחשוב בתוך המערכת ומחוץ למערכת, נדרש להתקרב ולהתרחק מידי פעם לצורך השלמת מידע ולקבלת  פרספקטיבות חדשות על העסק ועל כוחות השוק.

ברור שמעורבות המנהל משלבת מעורבות פיזית, שימוש בכלי בקרה וניהול, קבלת מידע עדכני והיא נגזרת בדקויות שלה ממערכת הנסיבות שצוינו בתחילת הכתבה

כל הזכויות שמורות לעוזי פלג ( UP יזמות ניהול בע"מ)

 אין לעשות כל שימוש בכל מדיה שהיא בחומר הכתוב ללא אישור בכתב מהמחבר

                                                          www.uzip.co.il