זהות יהודית – מיהו יהודי לפי הגדרות שונות

על פי ההגדרה הרשמית, יהודי הוא כל אדם אשר נולד לאם יהודייה. אולם מה עם אותם אנשים שרואים בעצמם יהודים לכל דבר אך אמם אינה יהודייה? במקרים רבים האב הוא דווקא יהודי, או לעיתים רק הסב או הסבתא היו יהודים, אך צאצאיהם אינם יהודים באופן מובהק, על אף שהם חשים כאלה, ומקיימים אורח חיים יהודי. מדובר בעיקר באנשים החיים בתפוצות, ולווא דווקא ישראלים.

העלייה מרוסיה הביאה עימה לארץ אוכלוסיה גדולה של אנשים אשר אימם אינה יהודייה, ועלייתם לארץ הורשתה כיוון שחוק השבות מאפשר את חזרתם לארץ של אנשים שהם עד דור שלישי למשפחות יהודיות. אותם עולים שהגיעו ארצה מתקשים להוכיח את זהותם, וזה מקשה עליהם כאשר הם מעוניינים להינשא לבני זוג יהודים בחתונה על פי ההלכה. בית הדין הרבני אינו מאפשר לעולים אלה להינשא בחתונה דתית, והם נאלצים פעמים רבות לבצע את טקס הנישואין בצורה אזרחית ובמדינה זרה, למשל קפריסין. רבות דובר על נושא הנישואין, והוצע כמה פעמים להפוך את הנישואין האזרחיים לאפשריים בארץ, למען אותה אוכלוסייה של יהודים שעלו לארץ. אולם עד אתה המצב עדיין לא השתנה, וחתונה אזרחית איננה אפשרית כאן.

בחלק גדול מן המקרים שאינם ברורים באופן חד משמעי, אותם אנשים חשים שייכים ליהדות ומגדירים עצמם כחלק מהעם היהודי. הגדרת הזהות העצמית של אדם לא תמיד קשורה להגדרה הנכפית עליו מטעם המדינה. הזהות היהודית קשורה גם להיסטוריה המשפחתית של כל אדם. אדם שמשפחתו עברה את השואה למשל, או שסביו חוו פוגרומים, מרגישים שהם חלק מההיסטוריה של העם הזה ועל כן לא ניתן להפרידם ממנו. הגורל של העם היהודי קשור בעבותות אל ההיסטוריה של עמי אירופה, שהייתה טראגית למדי. כל אותן משפחות אשר לקחו חלק בגורל טראגי זה, מגדירות את עצמן לדורות כשייכות לעם היהודי, גם אם מבחינת ההגדרה בארץ, הן לא עומדות בקריטריון.

לא כל יהודי הוא אדם דתי, ולכן קיימת דילמה האם היהדות היא דת או לאום, המכיל גם אינדיבידואלים שאינם דתיים. התשובה לבעייה זו היא שהיהדות היא למעשה גם דת וגם לאום. רבים השייכים ללאום זה אינם דתיים, אולם תעודת הזהות שלהם מעידה על כך שהם יהודים. גם מי שתוייג כיהודי בתעודת הזהות, לא תמיד נחשב כזכאי להתחתן כדת משה וישראל. מסיבות שונות הוחלט כי למטרות חתונה, כל אדם שלא נולד בישראל, צריך להוכיח קשר לעם היהודי. במקרים רבים מתבקשים המועמדים להתחתן, להציג תעודות לידה ולתרגמן לעברית, או להביא עדים שיעידו על יהדותם, גם אם ההיסטוריה המשפחתית שלהם קשורה להיסטוריה הקשה של השואה, הגטאות והרדיפות.

מי שאיננו יהודי יכול לעבור תהליך של גיור על מנת להיות חלק מלאום זה. תהליך הגיור נעשה בארץ ובמדינות שונות בעולם ע"י רשויות הדת. זהו תהליך ארוך שעשוי לקחת אף כמה שנים ובמהלכו נעשה מעקב, כדי להבטיח שהמועמד מקפיד על קיום מצוות ולומד לאט לאט את אורח החיים היהודי. הגיור נותן פתח לאנשים שרוצים בכך, להפוך להיות יהודים גם אם לא נולדו לאם יהודייה, ולאחר מכן כמובן להינשא כדת משה. האפשרות לעבור גיור מעלה את השאלה האם מישהו שלא קשור כלל לעם היהודי ולהיסטוריה שלו, יכול להפוך ליהודי כשר לאחר תהליך פורמלי, בעוד שאדם אשר משפחתו נספתה בשואה לא ייחשב יהודי על אף שגורלו הוא חלק מגורל עמנו?

הגדרת הזהות היהודית מספקת לנו שאלות רבות ונקודות רבות שלא ניתן להבהיר בקלות. השאלות הללו הן חלק נכבד בשיח החברתי בישראל, וכן הקשר הכובל בין הדת והמדינה בארץ הוא נושא בעייתי שדובר עליו לא מעט. סביר להניח שבמשך שנים עוד ימשיכו לדבר על הנושאים הללו, כמו נישואין בישראל, זהות יהודית והגדרה עצמית של כל אחד ואחד.