בתחילת שנת 2023, שר המשפטים יריב לוין הציג את תוכניתו המפורטת להחלת שינויים במערכת המשפט. ההצעה עוררה סערה כמעט מיד עם פרסומה, ובתוך חודשים ספורים פילגה את העם לשני מחנות – אלו המתנגדים לה ואלו התומכים בה.

אז מה היה לנו עד כה?

הצעתו של לוין לרפורמה במערכת המשפט קיבלה במהרה את הכינוי "הפיכה משפטית", וזאת לאור תוכנה השנוי במחלוקת. בין היתר, תוכניתו כוללת מספר שינויים שיעניקו לרשות המבצעת – הממשלה – כוח רב על חשבון הרשות המחוקקת והרשות השופטת, באופן שמסכן את קיומו של עקרון הפרדת הרשויות;

למשל, הענקת סמכות לממשלה למנות בעצמה את היועץ המשפטי לממשלה ואת היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, ביטול עילת הסבירות, שינוי חוק המתנות כך שיאפשר לנבחרי ציבור לקבל תרומות כספיות למימון הליכים משפטיים/רפואיים הכרחיים עבורו או עבור בני משפחתו הקרובים, וזאת בהיעדר קיומו של מנגנון לאישור מראש ופיקוח על השימוש בתרומות הללו וכן ללא הגבלת הסכום שלהן; וכן יצירתה של פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בידי בג"ץ, וזאת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד ולא ברוב מיוחד.

עד כה, פסקת ההתגברות עברה בקריאה ראשונה וככל הנראה תעבור במתכונת מצומצמת שתעסוק בענייני דת ומדינה בלבד; חוק השופטים, שמטרתו לשנות את הרכב הועדה למינוי שופטים כך שיכיל רוב של פוליטיקאים, עבר בקריאה ראשונה; חוק דרעי 2, שיאפשר ליו"ר ש"ס אריה דרעי לכהן כשר בממשלה על אף עברו הפלילי ופסילתו לתפקיד ע"י בג"ץ, עבר בקריאה שנייה; וחוק החמץ עבר ממש לפני כניסתו של חג הפסח.

מתווה הנשיא

הפילוג החריף שנוצר בין מתנגדי הרפורמה לתומכיה, הביא להתערבות חסרת תקדים של נשיא המדינה בעניין – מוסד שביסודו הינו אובייקטיבי וא-פוליטי.

בחודש מרץ הציג הנשיא הרצוג את "מתווה העם" לרפורמה המשפטית, שמטרתו להוות בסיס לחקיקה חלופית להצעתו של לוין. המתווה גובש לאחר שבועות ארוכים של שיחות אינטנסיביות עם נציגים משני המחנות, נציגים מהמערכת הפוליטית וכן נציגים מהחברה האזרחית.

בין היתר, המתווה מותיר על כנה את עילת הסבירות ומצמצם אותה רק בנוגע להחלטות של שרים בענייני מדיניות; מותיר את חוות הדעת של יועמש"ים מחייבות משפטית; הוועדה למינוי שופטים תכלול 11 חברים ללא רוב לקואליציה; ומאפשר לבית המשפט העליון לבטל אך ורק חוקים רגילים, ולא חוקי יסוד.

פנינו לאן?

גלי ההתנגדות להצעתו של לוין הביאה חלק גדול ביותר מהציבור הישראלי לצאת לרחובות מדי שבת ולהפגין כנגד ההפיכה המשפטית. המחאה הגיעה לשיאה ערב פיטוריו של שר הביטחון, יואב גלנט, על ידי ראש הממשלה, וזאת לאחר שהתבטא כנגד המשך קידומה של הרפורמה. אקט זה גרם לרבבות מפגינים לצאת לנתיבי איילון באופן ספונטני ולהפגין כנגד המהפכה ובעד שמירה על הדמוקרטיה הישראלית.

גלי המחאה הללו הביאו את הממשלה להשהות את קידומה של המהפכה המשפטית, אך קודקודיה הבהירו כי ממש לא מדובר בעצירה מוחלטת. עת שתשוב הכנסת מפגרת הפסח, הממשלה צפויה להמשיך ולפעול להעברת החוקים מהצעתו של לוין, ומתנגדי הרפורמה צפויים להמשיך למחות ולהפעיל לחץ אדיר על הממשלה להימנע מכך.

שני המחנות עיקשים ונחושים בעמדתם, וברור כי בין השניים עומדת שאלת עתידה של מדינת ישראל. נותר רק להמתין ולראות לאן רוחות השעה ינשבו, ולאן אלו יובילו. לצפייה בשידורי ועדות הכנסת >>