אתר מאמרים
מעגל הכותבים
אתר מאמרים קהילתי
שלום אורח!

מאמרים » פוליטיקה » בית המשפט: אבי נעים שיקר לציבור

בית המשפט: אבי נעים שיקר לציבור

מחבר המאמר: טוהר המידות
פורסם בקטגוריה: פוליטיקה
המאמר נקרא 389 פעמים
תאריך פרסום: 25.06.11
גרסת הדפסה | 0 תגובות
שיתוף מאמר זה שיתוף מאמר זה


בית המשפט: אבי נעים ראש המועצה המקומית בית אריה - נבחר לכהונתו לאחר שפרסם לציבור קורות חיים שקריים בשתי מערכות בחירות.

בעקבות פסק הדין: דרישה משר הפנים להדיח את ראש המועצה.  

אבי נעים כתב לציבור בין היתר, כי שימש כדיפלומט בשעה שהיה רק מאבטח בשגרירות, כי כיהן כמגד בשעה שכלל לא שימש בתפקיד זה, כי שירת שירות רב שנים ביחידה מטכ"לית מובחרת וכי שימש אף כסמג"ד בצה"ל. בית המשפט מצא כי מדובר בשורה של חריגות מהאמת.

תחילתה של הפרשה במסמך קורות חיים שפרסם נעים ערב הבחירות. בתגובה למסמך זה, פרסם אחד מתושבי היישוב עלון בו טען כי קורות חייו של ראש המועצה רצופי שקרים.  יום לפני הבחירות, נעים פרסם מכתב תגובה בו טען כי מדובר בהכפשות  בלבד ואף צירף צילומי ״ראיות״ לנכונות דבריו וכך נבחר לראשות המועצה. לאחר הבחירות הוא הגיש תביעת לשון הרע נגד התושב שטען כי קורות החיים מזוייפים, אולם בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי אכן מדובר בקורות חיים לא נכונים. 

 להלן ציטוטים נבחרים ולאחר מכן פסק הדין המלא (למעבר לפסק הדין המלא – באותיות הכחולות)

"ניתן לסכם. מכלול הדברים מלמד, כי יש ממש בטענת הנתבע כי באופן בו הציג עצמו התובע, היתה שורה של סטיות מן האמת. מבחינת מהותן, סטיות אלה עקביות. הן נוטות להציג את התובע באור חיובי יותר, ובאופן ממשי, מזה העולה מבחינת העובדות כפשוטן. מספר הסטיות בו מדובר, וטיבן האמור, מקשה לקבל כי מדובר בטעויות אקראיות ותמימות. המסקנה הסבירה העולה ממכלול החומר היא, כי מדובר בטכניקה מכוונת של יפוי קורות החיים, על מנת לנסות ולהרשים את ציבור הבוחרים ולהפיק תועלת אלקטורלית. יש בכך כדי לבסס את הטענה העיקרית שבפרסום, והיא כי התובע סלל את דרכו לתפקיד באמצעות מצגים, אשר אינם נכונים.

"לעניין תפקיד המג"ד, אפשר שהתובע האמין כי יקבל תפקיד זה בעתיד, הגם שיצר רושם בלתי נכון כי הוא ממלא תפקיד זה בפועל, הן במערכת הבחירות בשנת 2004 והן בזו שבשנת 2008. חרף כל זאת, הוכח דפוס פעולה בו ביקש התובע להאדיר את קורות חייו באופן משמעותי לעומת המציאות, אשר היתה זוהרת פחות. במובן זה, הטענה המרכזית שביסוד הפרסום הוכחה".

 

לפרטים עו"ד אבינועם מגן 050-5177177

"בפרסום היה עניין לציבור. התובע היה, במועדים הרלוונטיים, ראש המועצה המקומית. הוא העמיד עצמו לבחירה פעם נוספת לתפקיד הרם. לציבור עניין רב במהימנותו של ראש מועצה מכהן, המועמד לתפקיד במסגרת בחירות. הדברים אמורים בוודאי ביחס לאופן בו מציג ראש המועצה והמועמד את קורות חייו. משכך, עומדת לנתבע הגנת האמת בפרסום".

 

פסק דין – קטעים נבחרים

 

בפניי תביעת לשון הרע.

 

1. התובע הוא ראש המועצה המקומית בית אריה עופרים (להלן – המועצה המקומית). הנתבע הוא תושב היישוב. התביעה מבוססת על פרסום שנעשה על ידי הנתבע והופץ על ידו בקרב תושבי המועצה המקומית במהלך מערכת בחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008, בה התמודד התובע על תקופת כהונה נוספת בראש המועצה (להלן – הפרסום).

 

2. ספציפית, סבה התביעה על כך שבפרסום נכתב כי התובע "סלל את דרכו לראשות המועצה בשקרים והתחזויות, והמשיך בדרכו זו, תוך כדי כהונתו". לעניין זה נטען כי התובע שיקר במסע הבחירות שלו בשנת 2004, כאשר כתב כי שימש כסמג"ד; כאשר כתב כי הוא משמש כמג"ד במילואים; כאשר כתב כי שירת כדיפלומט באחת מבירות אירופה; כאשר התהדר בדרגת סגן אלוף, ולפעמים דרגת רב סרן, בעת שהוא קצין זוטר בדרגת סגן; כאשר כתב ששירת ביחידה מטכ"לית מובחרת שירות רב שנים; וכשכתב כי זכה במגן השקיפות. לגבי כל אחד מעניינים אלה, הופיעו בפרסום בהבלטה המלים "אבי נעים שיקר".

 

3. התביעה סבה גם על אמירה בהמשך הפרסום, לפיה על תושבי המועצה המקומית "לתת את הדעת, ולבדוק המשך כהונה של אדם שחטא בשקרים והתחזות, וכך קנה את דרכו למעמד של ראש מועצה בישראל". הפרסום נחתם במלים, המופיעות בהבלטה מיוחדת, כי "אסור לנו כהורים, להעביר מסר לילדינו, שבשקר אפשר להגיע רחוק!!!".

......

......

7. הגנות – אמת בפרסום. הטענות העיקריות בפרסום הינן, על פי טיבן, טענות שבעובדה. הנתבע טען בפרסום, פוזיטיבית, כי התובע שיקר בשורה של עניינים, וכי כך נבחר לתפקידו. משכך, ההגנה העיקרית אשר יש לדון בה היא הגנת האמת בפרסום. לעניין זה, רובץ הנטל על הנתבע לשכנע, כי הדברים שפרסם היו דברי אמת. אדון עתה בראיות שבפניי, על רקע טענות הצדדים, ואבחן האם הוכחה אמיתות הפרסום.

 

.......

 

9. על רקע זה, אדון עתה בראיות שבפניי באותם עניינים אשר הנתבע ייחס לתובע דבר שקר לגביהם.

 

10. שירות התובע כמג"ד במילואים. התובע הציג עצמו בבחירות 2004 כמי ש"כיום משרת כמג"ד במילואים" (ראו נספח לתצהיר הנתבע). מתעודת עובד ציבור של סנ"צ ניסים לוגסי ממשמר הגבול עולה, כי בשום שלב, לא שירת התובע כמג"ד במשמר הגבול.

 

11. מתצהיר שהגיש התובע ביום 21.10.10 עולה תיאור הדברים הבא. בשנת 2003 פנה לתובע מפקד משמר הגבול דאז, והציע לו להתנדב למערך המילואים של מג"ב, על מנת לשמש בתפקיד של מפקד גדוד מילואים. התובע הסכים להצעה. בהמשך לכך, עבר קורס, וביצע תפקיד של מפקד פלוגה במהלך מחזור אחד (ראו בהקשר זה תעודת עובד ציבור של סנ"צ ניסים לוגסי ממשמר הגבול, המלמדת על שירות של 32 ימי מילואים בתפקיד מ"פ על ידי התובע בשנת 2003; ראו גם בפיסקה 4 לתצהיר מר יוסף משה, אשר העיד מטעם התובע). לטענת התובע, הוגדר ברישומי משמר הגבול כמפקד גדוד (ראו שאלון פרטים אישיים מיום 22.5.08, בו מוגדר התובע כמג"ד).

 

12. התובע טוען, כי מתוקף כך נטל חלק בישיבות מטה בנוגע ליישום אופרטיבי של ההחלטה על הקמת גדודי מילואים במשמר הגבול (ראו לעניין זה גם תצהיר נדב יהודה הראל, בפיסקה 4[1]). עם זאת, התובע טוען כי חל עיכוב ביישום ההחלטה האמורה. בשל כך, לטענת התובע, תפקידו כמפקד גדוד נותר במידה רבה ברמת המטה, ולא הושלם בדרך של קבלת פיקוד אופרטיבי על גדוד מילואים מבצעי, על כל הכרוך בכך. בהקשר זה יצויין, כי מתעודת עובד הציבור האמורה של סנ"צ לוגסי עולה כי בשנים 2004 – 2009, שירות המילואים של התובע במשמר הגבול הסתכם בשני ימים, אחד מהם לצורך קבלת דרגה. ניתן לומר, על רקע זה, כי גם ברמת המטה, לא היה לתובע תפקיד של ממש כמג"ד.

 

13. לטענת התובע בתצהיר האמור, במועד הפרסום בשנת 2004 לא ניתן היה לצפות את העיכוב בהשלמת הקמתם של גדודי המילואים ולא היתה סיבה לפקפק בכך שאמנם יקבל פיקוד אופרטיבי על גדוד מילואים מבצעי של לוחמי מג"ב (ראו גם עדותו, בעמוד 14). עם זאת, התובע עצמו הודיע כי היה מוטב אילו היה כותב בקורות חייו במסע הבחירות בשנת 2004 כי "התנדב לשירות במג"ב כמפקד גדוד במילואים ובימים אלה ממתין לקבלת הפיקוד האופרטיבי על גדוד מבצעי".

 

14. ואמנם, בעת הפרסום, ואף בכל מועד מאוחר יותר, לא מילא התובע, הלכה למעשה, תפקיד של מג"ד במשמר הגבול. כך עולה גם מתעודת עובד הציבור של סנ"צ לוגסי. לכל היותר, כפי שהעיד התובע, הוא היה בתהליך לשמש כמג"ד (בעמוד 14 לעדותו). מבחינה זו, היתה בפרסום סטיה מן המציאות לאשורה.

 

15. ודוק. אין מדובר באי דיוק גרידא בהצגת הדברים בשנת 2004. גם בחלוף 4 שנים, בהן לא תפקד כמג"ד, התובע חזר והציג עצמו כמג"ד, וזאת בכרוז בחירות משנת 2008 (נספח ו' לתצהיר הנתבע). גם בכתב התביעה בהליך שבפניי, בשנת 2009, חזר התובע וטען, כי הוא משמש כמג"ד במילואים (בסעיף 13(ב)). באותם מועדים, התובע לא היה יכול שלא להיות מודע לכך שאינו ממלא בפועל תפקיד מג"ד. בחלוף 5 שנים ויותר מן הכוונה, לשיטתו, למנותו לתפקיד, גם לא היה התובע יכול לסבור כי קיימת עדין אפשרות מציאותית שימונה לתפקיד. חרף זאת, התמיד התובע גם באותן נקודות זמן לעמוד על טענה זו. הדבר מלמד על היסוד הנפשי של התובע. הוא אינו מתיישב עם טענת תום לב.

 

16. גם עדותו של התובע אינה מתיישבת עם טענת תום לב. במשפט טען התובע כי לא ציין במערכת הבחירות של 2008 את נושא המג"ד (כמו גם את טענתו בשנת 2004 בדבר היותו דיפלומט; על כך, ראו להלן) (פרוטוקול, עמוד 15). ברם, מן הכרוז נספח ו' לתצהיר הנתבע, עולה כי התובע אכן התייחס לנושא זה באותה מערכת בחירות, וטען במפורש כי אכן הוא נושא בתפקיד זה.

 

17. בתוך כך, בכרוז האמור משנת 2008 כתב התובע על עצמו, כי "ראש מועצה פטור משירות מילואים על פי חוק, אבל אבי נעים מאמין בדוגמא אישית". ברם, מתעודת עובד הציבור של מג"ב עולה, כי הלכה למעשה משנת 2003 ועד לשנת 2008, ביצע התובע שני ימי מילואים, כמפורט לעיל. גם כאן, יצר התובע רושם, אשר אין לו עוגן במציאות.

 

18. ודוק. העניינים המפורטים בפיסקאות 15 – 17 חורגים בתוכנם מן הפרסום נשוא התביעה. עם זאת, יש בהם כדי להמחיש את הפער בין האופן בו ביקש התובע להציג את עצמו לציבור הבוחרים, ובין מצב הדברים לאשורו. הם מקרינים על היסוד הנפשי של התובע, בעת שעשה מצגים לעניין שירות המילואים שלו.

 

.......

 

20. שירות התובע כדיפלומט. התובע הציג עצמו בבחירות 2004 תחת ראש הפרק "ניסיון", כמי שיש באמתחתו "שירות כדיפלומט באחת משגרירויות ישראל באירופה (1994 – 1996)".

 

21. במבחן האדם הסביר, דיפלומט נתפס כמי שמייצג את מדינת ישראל ביחסי החוץ שלה עם מדינות אחרות. המבחן הוא פונקציונלי בבסיסו. למעשה, התובע עצמו מסכים לכך (ראו דבריו בעדותו, בעמוד 18).

 

22. על פי מבחן זה, התובע לא היה דיפלומט בתקופה הרלוונטית, או בכל תקופה אחרת. בתצהירו מיום 21.10.10 הבהיר התובע, כי תפקידו היה ממונה על אבטחת השגריר, וזאת במסגרת שירות הביטחון הכללי (ראו גם בפיסקה 4 לתצהיר מר יהודה לנקרי, שהיה השגריר באותה עת). בתצהירו המשלים הוסיף, על רקע זה, כי בדיעבד היה נכון יותר להגדיר את תפקידו כ"שירות בתפקיד בטחוני כנספח באחת משגרירויות ישראל באירופה". ואמנם, אדם הממלא תפקיד שהוא ביסודו תפקיד אבטחה אינו דיפלומט. בכך אין כדי לגרוע, חלילה, מחשיבותם הרבה של תפקידי האבטחה. עם זאת, תפקיד דיפלומטי לחוד, ותפקיד אבטחה לחוד.

 

23. תמיכה במסקנה כי התובע לא היה דיפלומט עולה משתי תעודות עובד ציבור של מר איתן בן דור ממשרד החוץ. מתעודה אחת, מיום 7.1.10, עולה כי התובע לא שירת כדיפלומט בשירות החוץ הישראלי, ולא עבר קורס צוערים של משרד החוץ. הוא קיבל דרכון דיפלומטי הואיל ושירת כמאבטח בחו"ל. תוארו היה "נספח שגרירות ישראל", תואר מקובל למי שעוסקים באבטחה בחו"ל (ראו נ/1 הנ"ל).

 

24. מתעודת עובד הציבור הנוספת, מיום 5.9.10, עולה כי רישומו של התובע כדיפלומט בספר הדיפלומטים של משרד החוץ הצרפתי, ותעודת הדיפלומט שלו, אינם מעידים על כך ששירת כדיפלומט בשירות החוץ הישראלי. גם מתעודה זו עולה, כי התובע שירת בחו"ל כמאבטח מטעם השב"כ. אף הובהר בה, כי רישומו האמור של התובע נעשה לצורך קבלת חסינות דיפלומטית, על רקע היותו נושא נשק ובעל תפקיד בעל אופי בטחוני. בתעודה זו חוזר משרד החוץ ומצהיר, כי התובע לא הועסק במסגרת שירות החוץ הישראלי, ולא קיבל משכורת ממשרד החוץ בגין תקופת שירותו בחו"ל[2].

 

25. אכן, מן החומר שבפניי עולה כי התובע שירת כנספח בשגרירות באירופה. הוא קיבל תעודת דיפלומט מאומן על ידי משרד החוץ הצרפתי (ראו נספח ה' לתצהיר התובע). הוא קיבל דרכון דיפלומטי, בשנת 1999 (ראו גם מוצג נ/1; אין מדובר במועד הרלוונטי לפרסום). הוא נכלל בספר הדיפלומטים שהוכן על ידי משרד החוץ הצרפתי. הוא נחשב כשייך לסגל הדיפלומטי. הוצג תצהיר של מי שהיה השגריר בפאריז באותה עת, ד"ר יהודה לנקרי, לפיו תפקידו של התובע נמנה עם המשימות של הסגל הדיפלומטי בשגרירות (סעיף 6). ד"ר לנקרי חיווה דעתו כי טענתו של התובע כי שירת כדיפלומט עולה בקנה אחד עם העובדות כהווייתן (בסעיף 9 לתצהירו). כל אלה אינם משנים מן המסקנה, כי התובע, על פי המבחן הפונקציונלי החל על העניין, לא היה, בשום שלב, דיפלומט, כי אם מילא תפקידי אבטחה בשגרירות.

 

26. מסקנתי לעניין זה אינה משתנה גם נוכח הנטען בתצהירו המשלים של התובע, לפיו תפקידו כלל ליווי דואר דיפלומטי; כי נטל חלק באירועים רשמיים שהיו מיועדים לסגל הדיפלומטי;  וכי תפקידו כלל גם קשר שוטף עם רשויות ממשל בצרפת (התובע אינו מפרט לאיזה רשויות כיוון; המדובר ככל הנראה בשירותי הביטחון הרלוונטיים בצרפת, ראו בפיסקה 4 לתצהירו של השגריר, מר לנקרי). כל אלה אינם מלמדים כי התובע היה, כטענתו, דיפלומט.

 

27. לא למותר להעיר, כי בקורות החיים של התובע, אליהן התייחס הפרסום נשוא התביעה, אין כל אזכור לכך שתפקידיו של התובע במערכת הביטחון, כמו גם בשגרירות, היו תפקידי אבטחה. אין בפניי הסבר כלשהו לכך (ראו דברי התובע, פרוטוקול, עמוד 18). 

 

28. שירות התובע כסמג"ד בצה"ל. בבחירות 2004, פרסם התובע כי תפקידו האחרון בצה"ל היה "סמג"ד בקורס קציני חי"ר" (ראו הנספח לתצהיר הנתבע). מתעודת עובד ציבור של צה"ל עולה, כי התובע השתחרר משירותו הסדיר בדרגת סגן. עולה, כי שירות זה הסתיים ביום 27.10.88. עולה עוד, כי התפקיד האחרון של התובע בעת שירותו הצבאי היה סגן מפקד פלוגת חי"ר, בו שירת עד ליום 27.4.88. לא מפורט מה היה תפקידו של התובע בין מועד זה ובין סיום שירותו.

 

29. בתעודת עובד הציבור האמורה אין כל אינדיקציה כי התובע שירת כסמג"ד. יש ממש בטענת הנתבע כי המדובר בתפקיד בכיר, אשר אין זה סביר כי נשמט מן התיעוד בדרך מקרה. התובע לא הציג תעודה רשמית של צה"ל, או כל תעודה אחרת, המעידה על כך ששירת בתפקיד בכיר זה. אין בפניי הסבר סביר לכך. המדובר בעניין אשר חייב להותיר, על פי טיבו, שובל של תיעוד. אין זה מתקבל על הדעת כלל, כי שירות בתפקיד מסוג זה במשך תקופה של כחצי שנה, כנטען, לא הותיר עקיבות כלשהן בתיעוד רשמי.

 

30. חרף כל האמור, התובע הצהיר כי אכן שירת כסמג"ד בקורס קצינים (סעיף 4(א) לתצהיר העדות הראשית; סעיף 5(ה) לתצהיר המשלים). תמיכה בטענה זו עלתה מתצהירה של הגב' עינת רוגל (בפיסקה 2), ומתצהיר שביט מס (בפיסקה 3).

 

31. יש ממש בתמיהות שמעלה הנתבע לעניין זה. לא ברור כיצד קיבל התובע תפקיד סמג"ד, בלא שהדבר מקבל ביטוי כלשהו במסמכים הרשמיים של הצבא. לא ברור גם כיצד מונה לתפקיד כאשר החזיק בדרגה של סגן. על פי הוראות הפיקוד העליון, מדובר בתפקיד אותו ממלא קצין בדרגה של סרן לפחות. זו אף זו, הלכה למעשה, סמג"ד אחר שמונה לגדוד האמורה היה בדרגה של רב סרן (ראו עדות עד התביעה שביט מס, בעמוד 6). מעדותו של מר מס אף עולה, כי נדרש שמי שממלא תפקיד סמג"ד במסגרת קורס קצינים, אף צריך להיות בעל הכשרה עודפת למי שממלא תפקיד זה במסגרת צבאית רגילה (בעמוד 6). לא ברור עוד כיצד התובע מונה לתפקיד כאמור, כשנה לאחר שסיים קורס קצינים, ולאחר שתפקידו האחרון היה סגן מפקד פלוגה. לא ברור גם, כיצד שירת התובע בתפקיד זה פרק זמן קצרצר של כחצי שנה. לא למותר לציין, כי הן לעניין הדרגה, והן לעניין פרק הזמן בו שירת התובע בתפקיד, העובדות להן טוען התובע אינן מתיישבות עם הוראות הפיקוד העליון הרלוונטיות (ראו הוראת הפיקוד העליון 3.0228, 30 בדצמבר 1992). אוסיף, כי לא ברור גם, אפילו לשיטת עד התביעה מר מס, האם התובע היה מחליף את המג"ד בהיעדרו (בעמוד 6).

 

32. אין בפניי תשובות מניחות את הדעת לסימני השאלה האמורים. לרקעם, ובשים לב לחלוף הזמן, ולטיב הנושא בו מדובר, אני מעדיף את העולה מן המסמכים, לפיהם לא שימש התובע בתפקיד,  על העולה מעדות התובע ושני העדים מטעמו.

 

33. דרגתו של התובע בצה"ל. בפרסום נשוא התביעה נטען כי התובע התהדר בדרגת סגן אלוף, ולפעמים דרגת רב סרן, למרות שהוא קצין זוטר בדרגת סגן.

 

34. מאישור רשמי של צה"ל מיום 11.10.10 עולה, כי דרגתו העדכנית של התובע בשנת 2004 היתה סגן. הוצג תצהיר של אדם בשם חיים מורד, אשר טען כי התובע הציג את עצמו בפניו במהלך מערכת הבחירות של שנת 2004 כרב סרן, והראה לו תעודה אשר חלק ממנה הוסתר, ובה כיתוב הדרגה היה חריג ביחס לתעודות דומות (ראו בפיסקאות 4 – 6 לתצהיר). יצויין, כי מן התצהיר עולה שמי שיזם את הדיאלוג בין השנים לעניין דרגתו של התובע היה מר מורד. לכתחילה, התובע לא הציג עצמו ביזמתו כבעל דרגה זו או אחרת. עם זאת, עולה כי התובע אכן הציג עצמו כבעל דרגה, בה לא נשא באותה עת.

 

35. למען שלמות התמונה אוסיף, כי מן האישור האמור של צה"ל עולה, כי לתובע היתה דרגת ייצוג של רב סרן, החל מיום 9.9.01, ועד ליום 16.4.02. אין בכך כדי לשנות מן העובדה, שבשנת 2004 לא היתה לתובע דרגת רב סרן[3].

 

36. נוכח כל אלה, יש תמיכה בטענת הנתבע כי התובע הציג עצמו בשנת 2004 כמי שנושא דרגות אשר אינן משקפות את המציאות לאשורה. יוער, כי הן בכתב התביעה (בפיסקה 13(ד)) והן בתצהיר העדות הראשית (בסעיף 22(ד)), הציג עצמו התובע כמי שקיבל דרגת ייצוג של רב סרן, בלא להבהיר כי דרגה זו פקעה בשנת 2002, קודם המועדים הרלוונטיים להליך זה. על רקע זה, קשה עד מאד להתרשם כי גם לעניין זה, המדובר בטעות בתום לב של התובע.

 

37. שירות בתפקיד בכיר ביחידה מטכ"לית מובחרת. התובע פרסם בבחירות 2004, לעניין השירות הצבאי שלו, כי היה לו "שירות רב שנים בתפקיד בכיר ביחידה מטכ"לית מובחרת (במיל.)". מן החומר שבפניי עולה, כי התובע שירת, הלכה למעשה, ביחידה מטכ"לית לאבטחת בכירים (ראו תצהיר אלברט (אבי) סקל)[4].

 

38. מן החומר ניתן להבין, כי המדובר ביחידה ברמה גבוהה, כטענת התובע. עם זאת, יש ממש בטענת הנתבע, כי השימוש במלים "יחידה מטכ"לית מובחרת" יוצר, אצל הקורא הסביר, רושם כי מדובר בסיירת או ביחידה לוחמת, ולא ביחידה אשר עיקר משימתה היא אבטחה (ראו בהקשר זה גם בפיסקה 5(ו) לתצהיר המשלים של התובע). הגם שעולה מן החומר כי היחידה משתתפת מעת לעת במבצעים שונים, נוצר לעניין זה בפרסום רושם החורג מתמונת המציאות לאשורה.

 

39. אוסיף, כי מן החומר עולה גם כי בניגוד למה שפורסם על ידי התובע, לא היה לו תפקיד בכיר ביחידה. התובע שירת ביחידה האמורה כקצין במילואים. הוא לא היה חלק מן המערך הסדיר ביחידה. מר סקל לא מנה את התובע כאחד מבעלי התפקידים הבכירים ביחידה (בעמוד 8 לעדותו). העובדה שהתובע פיקד, על פי תצהירו של מר סקל, על משימות מבצעיות, ותרם לבניית היחידה ולעיצוב תורת הלחימה שלה, אינה מלמדת על תפקיד בכיר כנטען (ראו בפיסקה 6 לתצהיר מר סקל; ראו גם בפיסקה 6 לתצהיר מר מיכאל גבאי). הוא הדין בטענה כי התובע נבחר להנחות את אימוני היחידה בשל מקצועיותו, וגילה רמה גבוהה (בפיסקה 8 לתצהיר זה). גם התובע אינו נוקב בתפקיד בכיר שמילא, להבדיל מאמירה כללית כי היה "חלק מהמטה המוביל של היחידה" (פיסקה 22(ב) לתצהירו). לא למותר לציין, בהקשר זה, כי בפרסום משנת 2008 (נספח ו' לתצהיר הנתבע), לא חזר התובע על טענתו כי המדובר בתפקיד בכיר, כביכול.

 

40. זכיה במגן השקיפות. אין מחלוקת, כי בשנת 2008 קיבלה המועצה המקומית אות הוקרה על הטמעה וקידום תכנית אתיקה אפקטיבית. האות ניתן על ידי עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית), המעניקה גם את מגן השקיפות.

 

41. במועדים הרלוונטיים התובע פרסם בהקשר זה ביישוב שלט חוצות גדול מימדים, עליו נכתב "ברכות ויישר כוח לרגל קבלת: מגן השקיפות 2007 למועצה המקומית בית אריה עופרים. על קידום תכנית אתיקה אפקטיבית ברשות".

 

42. באופן דומה, ב"אגרת שבועית לתושב" מיום 31.3.08, הנושאת בראשה את הלוגו של המועצה המקומית, פרסם התובע, תחת הכותרת ""מגן השקיפות 2007" למועצה המקומית בית אריה עופרים", כי המועצה המקומית זוכה השנה לקבל את "מגן השקיפות 2007" בגין הטמעת וקידום תוכנית אתיקה אפקטיבית ברשות. בהמשך צויין כי הוענק למועצה אות הוקרה. צויין עוד, כי 7 רשויות בלבד במדינת ישראל, מתוך 260 בסך הכל, נבחרו לקבל את הפרס. צויין עוד, כי מדובר באות הוקרה חשוב, אשר יש בו משום תעודת כבוד לתושבי היישוב.

 

43. הלכה למעשה לא קיבלה המועצה את הפרס המכונה "מגן השקיפות", כי אם אות הוקרה על תכנית אתיקה. כך עולה ממכתבים של גורמים בעמותת שבי"ל. הוצג על ידי הנתבע מכתב של מנכ"ל עמותת שבי"ל, מיום 6.5.08, המופנה לתובע. המכתב מתייחס לשלט ולמנשר הנזכרים לעיל. צויין בו, כי 7 הרשויות שזכו לאות ההוקרה נבחרו מתוך 12 שמות של רשויות שנתקבלו מן המכללה לאיכות השלטון. צויין כי מדובר באות הוקרה על תכנית אתיקה, ולא בפרס מגן השקיפות, אף כי האירוע נקרא מגן השקיפות. באופן דומה הוצג מייל של הגב' אריאלה פרבר, עוזרת אדמיניסטרטיבית בעמותה, מיום 13.4.08, ממנו עולה כי בשנה הרלוונטית הוחלט לא להעניק את מגן השקיפות, כי אם אותות הוקרה לרשויות מקומיות המקדמות ומטמיעות תכנית אתיקה אפקטיבית.

.......

 

47. ניתן לסכם. מכלול הדברים מלמד, כי יש ממש בטענת הנתבע כי באופן בו הציג עצמו התובע, היתה שורה של סטיות מן האמת. מבחינת מהותן, סטיות אלה עקביות. הן נוטות להציג את התובע באור חיובי יותר, ובאופן ממשי, מזה העולה מבחינת העובדות כפשוטן. מספר הסטיות בו מדובר, וטיבן האמור, מקשה לקבל כי מדובר בטעויות אקראיות ותמימות. המסקנה הסבירה העולה ממכלול החומר היא, כי מדובר בטכניקה מכוונת של יפוי קורות החיים, על מנת לנסות ולהרשים את ציבור הבוחרים ולהפיק תועלת אלקטורלית. יש בכך כדי לבסס את הטענה העיקרית שבפרסום, והיא כי התובע סלל את דרכו לתפקיד באמצעות מצגים, אשר אינם נכונים.

 

48. טענות הנתבע לגבי חלק מן העניינים לא התקבלו. לעניין הדרגות, כל שהוכח הוא שיחה בין התובע ובין אדם אחר. לא הוכח כל קשר בין עניין זה ובין בחירתו של התובע לתפקיד ראש המועצה, כפי שטען הנתבע בפרסום. לעניין מגן השקיפות, לא שוכנעתי כי הוכחה אי אמירת אמת במודע. לעניין תפקיד המג"ד, אפשר שהתובע האמין כי יקבל תפקיד זה בעתיד, הגם שיצר רושם בלתי נכון כי הוא ממלא תפקיד זה בפועל, הן במערכת הבחירות בשנת 2004 והן בזו שבשנת 2008. חרף כל זאת, הוכח דפוס פעולה בו ביקש התובע להאדיר את קורות חייו באופן משמעותי לעומת המציאות, אשר היתה זוהרת פחות. במובן זה, הטענה המרכזית שביסוד הפרסום הוכחה. בנסיבות האמורות, העניינים בהם לא ניתן לקבל את טענות הנתבע אינם חורגים מגדר פרט לוואי של ממש. אין בהם כדי לשלול את הגנת האמת בפרסום מן הנתבע. לא למותר להדגיש, בהקשר זה, כי "לצורך הגנת אמת דיברתי די בכך שהמשמעות והתוכן הכללי של הפרסום תואמים את המציאות, שכן מתן המשקל הראוי לחופש הביטוי מחייב 'שלא לדקדק בציציותיו של הפרסום הפוגע'" (א' שנהר, דיני לשון הרע (1997), בעמוד 221). על פי אמת מידה זו, הוכחה אמיתות הפרסום.

 

49. בפרסום היה עניין לציבור. התובע היה, במועדים הרלוונטיים, ראש המועצה המקומית. הוא העמיד עצמו לבחירה פעם נוספת לתפקיד הרם. לציבור עניין רב במהימנותו של ראש מועצה מכהן, המועמד לתפקיד במסגרת בחירות. הדברים אמורים בוודאי ביחס לאופן בו מציג ראש המועצה והמועמד את קורות חייו. משכך, עומדת לנתבע הגנת האמת בפרסום.

....

 

53. אוסיף עוד, כי התובע טען שהמניע לפרסום היה הליכים פליליים שנקטה המועצה המקומית נגד הנתבע[5]. מן החומר עולה, כי כתב האישום נגד הנתבע הוגש ביום 24.5.09, לאחר הגשת התביעה, וממילא לאחר עשיית הפרסום. התובע טען בהקשר זה כי נשלחו לנתבע התראות עוד בשנת 2006 לעניין זה (ראו בסעיף 5(א) לתצהירו המשלים, ונספח א' לתצהיר זה). אין ראייה ישירה כי הנתבע קיבל התראות אלה, והוא אף כפר בקבלתן (בפיסקה 28 לתצהירו).

 

.....

 

55. התוצאה של כל האמור היא, כי התביעה נדחית. נוכח מכלול המסקנות והקביעות אליהן הגעתי, איני עושה צו להוצאות.

 

ניתן היום,  י"ט סיון תשע"א, 21 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

 

 

עודד שחם 54678313-2734/09

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

פסק הדין המלא

 

בית משפט השלום בירושלים

 

 

ת"א 2734-09 אבי נעים נ' יהודה אלבוים

 

 

בפני

כב' השופט  עודד שחם

תובע

אבי נעים

 

על ידי עו"ד אבי ריבקין

 

נגד

 

נתבע

יהודה אלבוים

 

על ידי עו"ד אבינועם מגן

     

 

ספרות:

א' שנהר, דיני לשון הרע (תשנ"ז)

 

פסק דין

 

 

בפניי תביעת לשון הרע.

 

1. התובע הוא ראש המועצה המקומית בית אריה עופרים (להלן – המועצה המקומית). הנתבע הוא תושב היישוב. התביעה מבוססת על פרסום שנעשה על ידי הנתבע והופץ על ידו בקרב תושבי המועצה המקומית במהלך מערכת בחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008, בה התמודד התובע על תקופת כהונה נוספת בראש המועצה (להלן – הפרסום).

 

2. ספציפית, סבה התביעה על כך שבפרסום נכתב כי התובע "סלל את דרכו לראשות המועצה בשקרים והתחזויות, והמשיך בדרכו זו, תוך כדי כהונתו". לעניין זה נטען כי התובע שיקר במסע הבחירות שלו בשנת 2004, כאשר כתב כי שימש כסמג"ד; כאשר כתב כי הוא משמש כמג"ד במילואים; כאשר כתב כי שירת כדיפלומט באחת מבירות אירופה; כאשר התהדר בדרגת סגן אלוף, ולפעמים דרגת רב סרן, בעת שהוא קצין זוטר בדרגת סגן; כאשר כתב ששירת ביחידה מטכ"לית מובחרת שירות רב שנים; וכשכתב כי זכה במגן השקיפות. לגבי כל אחד מעניינים אלה, הופיעו בפרסום בהבלטה המלים "אבי נעים שיקר".

 

3. התביעה סבה גם על אמירה בהמשך הפרסום, לפיה על תושבי המועצה המקומית "לתת את הדעת, ולבדוק המשך כהונה של אדם שחטא בשקרים והתחזות, וכך קנה את דרכו למעמד של ראש מועצה בישראל". הפרסום נחתם במלים, המופיעות בהבלטה מיוחדת, כי "אסור לנו כהורים, להעביר מסר לילדינו, שבשקר אפשר להגיע רחוק!!!".

 

4. (א) לשון הרע. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כך:

 

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

 

(1)  להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם

2) ) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

 (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, משלח ידו או במקצועו"

 

 (ב) השאלה האם ביטוי פלוני הוא בבחינת לשון הרע היא שאלה פרשנית. לעניין זה נפסק, כי "...יש לשלוף מתוך הביטוי את המשמעות העולה ממנו, לפי אמות המידה המקובלות על האדם הסביר. כלומר, יש לפרש את הביטוי באופן אובייקטיבי, בהתאם לנסיבות החיצוניות וללשון המשתמעת... יש לשלוף מתוך הביטוי את פרשנותו הסבירה, ולברר האם מדובר בביטוי הגורם להשפלת אדם פלוני בעיני האדם הסביר" (דברי כב' הנשיא ברק בע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ' פ"ד נח(3) 558 (להלן – פסק דין הרציקוביץ')).

 

(ג) הדגש לעניין זה הוא על מבחן אובייקטיווי. השאלה היא, "מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום, והאם היה באותו מובן כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. בהתאם לכך, אין חשיבות לכוונת המפרסם או לדרך בה הובן הפרסום על-ידי הטוען לפגיעה בו" (דברי כב' השופטת ביניש בע"א 1104/00 אפל נ' חסון, פ"ד נו(2) 607). בפרשת הרציקוביץ נפסק עוד, "כאשר בית המשפט נתקל בקושי פרשני, עליו להעדיף את הפרשנות לפיה הביטוי אינו מהווה לשון הרע" (שם, בפיסקה 13).

 

5. על פי אמות מידה אלה, יש בפרסום משום לשון הרע. הפרסום מציג את התובע, ראש מועצה, כמי ששיקר לגבי שורה של עניינים הנוגעים לקורות חייו, ובדרך זו סלל את דרכו לתפקיד אליו נבחר. הוא מטיל דופי של ממש באמינותו של התובע. על פי מבחן האדם הסביר, יש בדברים אלה כדי להשפיל את התובע ולעשותו מטרה לבוז וללעג בקרב בני הציבור. יש בהם כדי לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו. יש בהם גם כדי לפגוע במשרתו הציבורית.

 

6. מסקנה זו אינה משתנה נוכח העובדה שהתובע היה, במועד הפרסום, אישיות ציבורית. כלכל אדם, גם לאיש ציבור יש זכות לשם טוב. אכן, מאישי ציבור נדרשת רמת סיבולת גבוהה, כאשר מדובר בפרסומים שעניינם הבעת דעה. אין הדברים אמורים בפרסומים, כגון זה שבפניי, אשר עיקרם הוא אמירות פוגעניות שבעובדה. אמירות מסוג זה פוגעות באיש ציבור לא פחות, ואולי אף יותר, מפגיעתן במי שאינם מחזיקים בתפקיד ציבורי. משכך, אין במעמדו האמור של התובע במועד הפרסום כדי לגרוע מטיבו של הפרסום, כלשון הרע שפורסמה על התובע.

 

7. הגנות – אמת בפרסום. הטענות העיקריות בפרסום הינן, על פי טיבן, טענות שבעובדה. הנתבע טען בפרסום, פוזיטיבית, כי התובע שיקר בשורה של עניינים, וכי כך נבחר לתפקידו. משכך, ההגנה העיקרית אשר יש לדון בה היא הגנת האמת בפרסום. לעניין זה, רובץ הנטל על הנתבע לשכנע, כי הדברים שפרסם היו דברי אמת. אדון עתה בראיות שבפניי, על רקע טענות הצדדים, ואבחן האם הוכחה אמיתות הפרסום.

 

8. כאן המקום להעיר, כי לאחר שהתקיים קדם משפט בהליך, הודיע התובע על מחיקת טענות מכתב התביעה, בהתייחס לסוגיית שירותו של התובע כדיפלומט ובהתייחס לסוגיית שירותו כמפקד גדוד מילואים במג"ב. בהחלטה מיו



אודות מחבר המאמר:

טוהר המידות



דירוג המאמר: לא דורג עדיין

תגובות למאמר בית המשפט: אבי נעים שיקר לציבור תגובות למאמר בית המשפט: אבי נעים שיקר לציבור

עד כה לא נרשמו כל תגובות למאמר בית המשפט: אבי נעים שיקר לציבור. רוצה להיות הראשון? לא ניתן להגיב למאמר זה בשלב זה. התגובות סגורות.

מאמרים נוספים בנושא פוליטיקה

הבעיה של יאיר לפיד - מאת יורי גנקין
קשרי ממשל – מקצוע שלומדים
דמוקרטיה חברתית – סוציאל דמוקרטיה
בית המשפט: אבי נעים שיקר לציבור
חשיבותו של הלוביסט
קשרי ממשל ולובינג
כיצד מבצעים לובינג מוצלח
מפלגת קדימה
הסודות שסחפו את אובמה לנשיאות ארצות הברית

הנך נמצא כאן: בית המשפט: אבי נעים שיקר לציבור.

פרסם את מאמריך באתר! פרסם את מאמריך באתר!
תהנה מחשיפה מקצועית בחינם ואפשר לאלפי גולשים פוטנציאליים להיחשף לדעותיך.
פרסם מאמר.