דמוקרטיה חברתית – סוציאל דמוקרטיה

דמוקרטיה חברתית היא מערכת פוליטית שבה חירויות וזכויות הפרט זוכות להגנה מיוחדת מפני הרוב. חוץ מהזכויות הליברליות הרגילות יש בה פעילות קיבוצית ניכרת ליצירת שוויון חברתי וכלכלי. בדוגמה זו ובעוד מאמרים רבים מוסבר כי קיים קשר ישיר בין חירות ושלטון – סוג החירות תלוי בטיב השלטון, כלומר, אדם לא יהיה משועבד לשלטון שרירותי ובעל דרישות מופרזות. החירות היא לא רק זכויות חברתיות ופוליטיות, אלא גם ערבויות שהחלש מבחינה כלכלית לא יהיה תלוי בחסדו של החזק. החירות היא למעשה שוויון שכל האנשים מוגנים במידה שווה מפני שימוש לרעה בשלטון .

חירות אזרחית ופוליטית פירושה, העדרם של אי שוויון אזרחי ופוליטי שיתנו בידי מעמד אחד את היכולת לכפות את רצונו על המעמד האחר בתוקף הכפייה מטעם החוק. תפיסתו של ריצרד טוני שואפת להחיל את עקרונות הדמוקרטיה על כל התחומים – פוליטי, כלכלי, חברתי ותרבותי. רק דמוקרטיה כלכלית וחברתית מעניקה לאזרח עצמאות ובטחון להשתתפות בחיים הפוליטיים. יתרה מכך, הדמוקרטיה החברתית מקנה לאזרח כללים ונורמות של מסגרת דמוקרטית ובכך מבטיחה את יציבות השלטון הפוליטי.

דמוקרטיה ליברלית מדגישים את עקרון ומפחיתים בחשיבותו של ערך השוויון. הם מבחינים בין דמוקרטיה תיאורטית, שבה פערים גדולים בעושר, בסטאטוס, ובהשכלה, מאפיינים הגורמים להפיכת החירות לזכות יתר של שכבה מצומצמת, לבין דמוקרטיה ממשית שמבטיחה לכל האוכלוסייה תנאים שווים להשפיע על השלטון ולהשתתף בעיצוב המדיניות.

דמוקרטיה אליטרית טוענים שעודף דמוקרטיה עממית תגרום בסופו של דבר לצמצום הדמוקרטיה הממשית, ויש להסתפק בעיליות פוליטיות נבחרות ובצמצום מעורבותם הפוליטית של המוני אזרחים בבחירות בקלפי אחת לכמה שנים. "דמוקרטיה של האפתיה " – אדישותן של שכבות נרחבות, בד"כ של השכבות הנמוכות, משרתת את יציבות הדמוקרטיה מאחר והיא מבטיחה פוליטיקה מתונה, פחות נמרצת ופשרנית. הדמוקרטיה האליטרית לפי שומפטר (דמוקרטיה רוויזיוניסטית) : המשטר הדמוקרטי הוא הסדר מוסדי לשם השגת הכרעות פוליטיות, שלפיו נמסרת ליחידים סמכות של הכרעה, תוך מאבק של תחרות על קולות העם.

משמעות הדמוקרטיה האליטרית : *נותנת לנו את אפשרות ההבחנה בין משטרים דמוקרטיים ומשטרים אחרים.*נותנת לנו להכיר בעובדה החיונית של מנהיג.*מבהירה לנו את התחרות על המנהיגות.*תפקיד הבוחרים הוא לכונן ממשלה ואף להפילה.*מבהירה לנו שהשלטון יימסר למי שגרף יותר בוחרים ובכך מבטיח את שיטת הרוב בתוך המסגרת ההגיונית של הדמוקרטיה.

הדמוקרטיה האליטרית מייחסת חשיבות רבה למנהיגים ולעיליות, מאחר והם מקבלי ההחלטות אשר קובעים את המדיניות ולא העם. דמ' זו מצומצמת יותר, טוענים שהמצוי הוא הרצוי ושטוב עם נטול יוזמה ואדיש מאשר עם פעלתן ותוסס. הדמ' האליטרית היא משטר מעורב - מערכת פוליטית המשלבת יסודות דמוקרטיים עם מוסדות וערכים אליטריים – מייחסת חשיבות רבה לסמכות, למנהיגות ולשמירה על חירויות הפרט אך מבחינה בין העילית להמון ונאמנה לעיקרון של שלטון החוק. ההבדלים בין דמוקרטיה אליטרית ודמוקרטיה רדיקאלית : הדמ' האליטרית אינה מכירה באפשרות שלטונו הישיר של העם ואילו הרדיקאלית כן.