מקצוע הנוטריון בישראל

מה אפשר לומר על נוטריון שעוד לא נאמר. המידע הבסיסי אותו כולם יודעים הוא שהנוטריון תפקידו לאשר מסמכים בין אם לשימוש בבית המשפט או בין אם למטרות אחרות בארץ ובחו"ל. הנוטריון מאשר את אמיתות המסמך ובמקרים רבים חתימתו מהווה אישור לכך שהתעודה שלפנינו אכן מתורגמת כראוי או שההעתק שקיבלנו אכן נאמן למקור וניתן להשתמש בו. את תפקידו של נוטריון ממלא עורך דין מוסמך שעבר לימודי משפטים בהצלחה והוסמך על לשכת עורכי הדין במבחן מסכם. אותו עורך דין מתמקצע בתחום ועל כן חתימתו נחשבת לבעלת אמינות גבוהה.

מקורו של הנוטריון

מקורות של התפקיד אשר הפך עורך דין אל נוטריון נמצא כמו צדדים רבים בתרבות המערבית ברומא העתיקה. בתקופה ההיא בה נמצאים שורשי הדמוקרטיה הבינו כי יש צורך באדם אשר יאשר אמיתותו של מסמך ויוודא כי לא מדובר בזיוף. במידה והמסמך נחתם הוא הופך לבעל אמינות גבוהה והיה ניתן להציגו מול הסנאט או מול בית המשפט המקומי.

נוטריון בישראל

המשטר העותומאני התורכי הוא זה שהביא את מקצוע הנוטריון למדינת ישראל והוא זה שביסס את תפקידו כאן. במשך אותם שנות שלטון, נוטריון הפך למקצוע מבוקש וכל נייר, מסמך, אשרה או תעודה אשר נעשה בהם שימוש משפטי היה צריך לעבור חתימה שכזו. עם השנים המשטר התחלף והמנדט הבריטי הביא לכן חוקים משלו. גם הבריטים תמכו בקיומו של תפקיד זה אך הציגו אותו בצורה מעט שונה. הם ראו חשיבות שונה בין מסמך לשימוש מקומי לבין מסמך אשר נועד לשימוש במדינות אחרות. על כן חולק תפקידו של נוטריון לנוטריון פנימי שנועד לאשר אמיתותם של מסמכים בתוך מדינת ישראל עבור בית המשפט המקומי, או לדיונים חוקיים ומנגד נוטריון שאחראי על כלל הפעילו במדינות זרות המאשר תרגום מסמכים או אשרות ותעודות אחרות שנועדו לשימוש בבריטניה הגדולה ובמדינות אחרות או יוצר תרגום נוטריון בעצמו.

עם סיום המנדט, חזר בית המשפט הישראלי להגדרת התפקיד המקורית אותה הגדירו העותומאניים וכיום אין הבדל בין סוגי הנוטריונים שמבוצעים כיום על ידי אותו עורך דין.