דיני ירושה וצוואה

התחום של דיני משפחה הינו תחום מאוד רחב אשר כולל תחתיו נושאים רבים, כמו לדוגמא: גירושין, מזונות, הסדרי ראיה, משמורת, צוואה, ירושה, חלוקת רכוש, ידעים בציבור, תביעת אבהות ועוד. כל התביעות אשר נכללות תחת התחום של דיני משפחה מועברים לשיפוט אל מול שופט בבית משפט לענייני משפחה או מול בית הדין הרבני אשר להם סמכות מקבילה, אך לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בעניין הגט עצמו.

הקשר של דיני משפחה לתחום הירושה היא שלפי דיני משפחה לבן או בת הזוג של הנפטר יש זכות ראשונים על הרכוש ועל הממון של הנפטר. כלומר, לפני הפעלת צו הירושה, לבן או לבת הזוג יש את הזכות לתבוע נכסים על פי יחסי הממון בין האדם החי לבין האדם הנפטר.

אדם אשר נמצא בסוף ימיו בדרך כלל ירצה לערוך צוואה בכדי לדעת כי כל הרכוש והממון שלו יועברו לאנשים אשר קרובים אליו או למטרות היקרות לליבו. אדם זה אשר נמצא בסוף חייו והוא נמצא בתוך ברית נישואין ולא רשם צוואה אשר מסדירה את חלוקת הרכוש שלו לאחר מותו, בן או בת הזוג יכולים להגיש תביעת נכסים מכוח שיתוף הנכסים אשר הצטברו במהלך שנות הנישואין של בני הזוג. החלוקה בין בני הזוג היא בעצם כל הרכוש המשותף שלהם לחלק לשתיים.

אם האדם הנפטר אינו משאיר צוואה אשר תסביר לאן ולמי הולכם כל הרכוש והממון של הנפטר, חוק ירושה נכנס לפעולה. חוק הירושה אומר, כי כל הרכוש והממון יחולקו בין הקרובים אליו אפילו אם ידוע לכולם מה היו הרצונות של הנפטר. ישנן שלוש מדרגות ירושה אשר לפיהן מתחלקת ירושה.

כלומר, הראשונים הם הילדים, נכדים ונינים. השניים הם ההורים, האחים, האחיות והאחיינים. ולבסוף סבים, סבתות, דודים ובני דודים. אם יש באותה מדרגה מספר יורשים החלוקה תהיה שווה בין החולקים את המדרגה. כמובן שנערכות בדיקות רבות בכדי לראות בדיוק מי אמור לקבל מה מן הנפטר וישנם חוקים אשר קבועים מראש לגבי כל מקרי הירושות. אכן כל מקרה לגופו נבדק, אך ישנם חוקים ברורים אשר מנחים את כל התיקים.