|
נעמי (שם בדוי) היא פסיכולוגית צעירה עם וותק של 4 שנים, שסבלה מילדותה מפחד קהל. במהלך לימודי התואר נחשפה לשיטות השונות לטיפול בחרדת קהל וניסתה את כולן (סטודנטים מקבלים טיפולים מוזלים) אולם ללא הצלחה. לאחר סיום התואר החלה לעבוד בחברה המפתחת תוכנות לשיפור החשיבה, ותפקידה כלל הדרכה למשתתפים שגרמה לה סבל רב. בסוף 2009 היא החליטה להצטרף לקורס דיבור מול קהל מתוך תחושת השלמה שאין מרפא לפחד קהל שלה ורצון לפחות לעשות את העבודה כמו שצריך על אף החרדה. כבר בשיחת הטלפון הראשונה הבינה נעמי שהקורס, בזכות הגישה הישירה שלו לדיבור מול קהל, והיכולת שלו לשלב מרכיבים טיפוליים עם תירגול אמיתי מול קהל יוכל לעזור לה יותר מכל השעות שבילתה בקליניקות עם פסיכולוגים ומאמנים.
ובאמת, על אף שההתמודדות עם הקהל בקורס היתה לה קשה, כפי שהיתה לכל שאר המשתתפים, נעמי הלכה והשתפרה משבוע לשבוע. לקראת סוף הקורס היא נשלחה מטעם עבודתה לבצע הדרכה של קהל שבמפתיע התברר ככזה שלא רק צריך הדרכה אלא גם מכירה. בעבר היא היתה מתחמקת, נעשית חולה, או מבקשת ממדריך אחר להחליף אותה, הפעם החליטה ללכת על זה ולהפתעתה זכתה למחיאות כפיים וגם לכמה עיסקאות.
כיום היא עוסקת באופן שוטף בשיווק בנוסף לתפקידה כמדריכה, ומדי פעם היא מגיעה למפגשים של הקורסים שלי, כדי להיפגש עם משתתפים חדשים וסקפטיים ולהסביר להם שהקורס אפקטיבי יותר מכל טיפול פסיכולוגי.
הטיפול הפסיכולוגי הוא כלי שעוזר לאנשים לפתור הרבה בעיות - דיכאון, אנורקסיה, קשיים בתפקוד המיני ונטיה להתאבדות, אם לתת כמה דוגמאות. גם רבים מהאנשים שסובלים מפחד קהל פונים לפסיכולוגיה לטיפול, ובחלק מהמקרים גם מקבלים תוצאות טובות (ובחלק אחר דווקא לא). אולם, לטיפול הפסיכולוגי קיימת מגבלה בלתי-ניתנת-למעקף, שפסיכולוג יחיד לעולם לא יוכל להיות קהל.
הטיפולים הפסיכולוגיים נחלקים לשני סוגים עיקריים – טיפול דינמי וטיפול התנהגותי. מחקרים הצליחו להראות תוצאות טובות באחד, ולא כל כך הצליחו בשני, אבל בהמשך המאמר נראה שדווקא הקורס לדיבור מול קהל עדיף על פני שני סוגי הטיפול גם יחד מארבע סיבות עיקריות: מכיוון שהוא מאפשר התמודדות אמיתית עם קהל אמיתי, כי הוא נותן תמיכה קבוצתית ומשקף איך נראה פחד קהל 'מבחוץ', וכי הוא משפר את ההתמודדות, וכי הוא מקנה כושר הדיבור מול קהל גם כאשר פחד הקהל נוכח.
הטיפול הדינמי הוא הפסיכולוגיה המסורתית שאנשים מקשרים עם זיגמונד פרויד, ספה, ואולי גם מקטרת. זהו טיפול מעמיק שנועד לגלות את המקור של בעייותינו הרגשיות ולהשתמש בהבנה הזו כדי לאפשר לנו להתגבר עליהן.
במאמר ההמשך ניתן לראות כי הטיפול הדינמי איננו יעיל לטיפול בחרדות מפני שהוא ממוקד בחיפוש הבעיה ולא בחיפוש הפיתרון. הנקודה בחרדה חברתית היא שאין מסתורין גדול בבעיה, למעשה ככל שדנים ודשים בה יותר היא הופכת משמעותית יותר ולכן מפחידה יותר.
הטיפול ההתנהגותי (ביהייביוריסטי) ובעיקר שיטת ה-CBT נעשו מאד אופנתיים בעשורים האחרונים. זה טיפול שעסוק פחות בילדות ובאמא ויותר בתרגילי מחשבה, בלדמיין את עצמנו מול קהל ובלנשום עמוק. חלק זה של המאמר מסביר את הכלים שהטיפול ההתנהגותי נותן ובוחן את היעילות שלהם.
גיא יריב הוא כלכלן רב תחומי, מייסד בית הספר למיומנויות נאום ושכנוע ולטיפול בפחד במה. הוא מרצה לרטוריקה בבית הספר למשפטים במכללת נתניה, ומומחה לטיפול בפחד קהל וחרדה חברתית, וזכה באליפות ישראל ברטוריקה וכיהן כשופט ראשי באליפות אירופה בדיבייט.
הוא גם מייסד ומנכ"ל מכון הסקרים מעל הממוצע המתמחה בדירוג מוסדות אקדמיים,
ניתן ליצור קשר עם גיא יריב דרך בית הספר לדיבור מול קהל, 077-8200201
הנך נמצא כאן: טיפול פסיכולוגי לחרדה חברתית.
![]() |
פרסם את מאמריך באתר! תהנה מחשיפה מקצועית בחינם ואפשר לאלפי גולשים פוטנציאליים להיחשף לדעותיך. פרסם מאמר. |
4853 20333 239 |
כותבים מומחים מאמרים מקצועיים קטגוריות נושא |