מוזיקה - להנות ממוזיקה גם בלי להבין את המילים. מהי המשמעות?

מוזיקה - להנות ממוזיקה גם בלי להבין את המילים. מהי המשמעות?

אם נתבונן על עניין המוזיקה, נראה שלפעמים באפשרותו של האדם להנות ממוזיקה טובה, גם בלי להבין את המילים של השיר. כי לא כל נעימה מוזיקאלית היא עם מילים. ויש נעימות מוזיקאליות מאוד יפות, גם בלי מילים. גם כאשר הנעימה המוזיקאלית היא עם מילים, דהיינו שיר רגיל, גם אז לא תמיד האדם חייב להבין את המילים כדי להנות מהשיר.

והחיים הם זוג של מוזיקה. כי כמו שלכל שיר מוזיקאלי יש את הקצב שלו, כך גם לחיים יש את קצב האירועים שלהם. והאירועים השונים שמתרחשים לאדם, הם סוג של מוזיקה. וכאשר קורים לאדם דברים קשים נגד רצונו, הרי שהדבר דומה לשיר עם צלילים צורמים. שגם אם האדם מבין את המילים של השיר, אף על פי כן האדם לא נהנה מהשיר, משום שהאדם לא אוהב את הצלילים של השיר.

וכאשר קורים לאדם דברים כפי מה שהוא רוצה, הדבר דומה לשיר שבו האדם מבין את המילים ונהנה מהמוזיקה.

אבל, לא תמיד חייבים להבין את המילים של השיר, כדי להנות ממנו. כי השלמות האישית של האדם, היא כאשר הוא נהנה מהחיים כפי מה שהם, גם בלי להבין אותם. ולאדם יש בחירה חופשית לבחור, האם הוא רוצה להתעקש דווקא להבין את הדברים, או פשוט לשתוק ולנסות להנות מהדברים כפי מה שהם.

ואף אחד לא מכריח את האדם להבין את המילים, כדי להנות מהמוזיקה. והאדם יכול לבחור להנות מהמוזיקה, גם בלי להבין את המילים. כי השלמות היא, כאשר האדם לא צריך להתאמץ להבין את המילים של השיר, אלא, אם הוא מבין אז הוא מבין, ואם לא, גם אז הוא נהנה מהשיר. כי האדם יכול להנות מהחיים, גם בלי להבין אותם.

והטעם המוזיקאלי של האדם, מעיד על צורת החשיבה שלו. כי מי שהחשיבה שלו טובה, הוא יודע להנות מכל דבר. וככל שהחשיבה של האדם יותר טובה, כך הוא יודע להפיק הנאה מיותר דברים, משום שהוא רואה את הטוב שיש בכל דבר.

ולא כל אחד יודע להנות מכל סוג של מוזיקה. כי לכל אחד יש את הטעם שלו. דהיינו, לא כל אחד יודע להנות בחיים בכל מצב, כי לכל אחד יש את ההעדפות האישיות שלו, באיזה קצב הוא רוצה את החיים שלו, ואיזה מילים הוא רוצה שיהיו בשיר, דהיינו איזה אירועים הוא רוצה שיקרו לו.

וככל שהאדם יותר חכם באמת, כך הוא יודע להתאים את עצמו ליותר מצבים, והוא לומד להנות מהדברים השונים. וכך גם הוא יודע להנות מיותר סגנונות מוזיקאליים.

ואף על פי כן, גם כאן צריך צמצום. כי אם האדם ייהנה מכל סוג של מוזיקה בעולם באותה העוצמה, הרי שכבר לא תהיה משמעות למוזיקה עבורו. כי גם מי שיודע להנות מהמון סוגים שונים של מוזיקה, עדיין גם הוא יש סגנונות מסוימים של מוזיקה, שהוא מעדיף לשמוע אותם פחות, או מעדיף להימנע מלשמוע אותם. כגון לדוגמא מוזיקה צורמנית, שרוב בני האדם נמנעים מלשמוע אותה.

ומצד האמת, כל רעש שיש בעולם, הוא סוג של מוזיקה. כי גם הרעש של המכוניות שנוסעות בכביש, גם הוא סוג של מוזיקה. וגם כל רעש ורעש שיש בעולם, הוא סוג של מוזיקה. ולאהוב את כל סוגי המוזיקה שבעולם, פירושו שהאדם יאהב את כל סוגי הצלילים שיש בעולם, בכל שילוב שלהם. דהיינו שהאדם ייהנה ממוזיקה איכותית, כמו שהוא נהנה מצעקות ומקולות מלחמה, באותה המידה.

ואם האדם ייהנה מכל סוגי הקולות שיש בעולם באותה המידה, הרי שהוא בעצם כבר לא ממש יכול להנות ממוזיקה. כי כבר אין משמעות למוזיקה רגילה עבורו. מאחר שכל הצלילים נשמעים עבורו אותו הדבר. ומי שבעיניו כל הצלילים הם אותו הדבר, הוא אדם חירש שאין לו יכולת שמיעה. כי הוא מפיק את אותה ההנאה מכל סוגי הצלילים שיש בעולם.

ומי שייהנה מכל הדברים באותה המידה בדיוק, הוא בעצם מאבד את יכולת השמיעה שלו, ואת יכולת ההנאה שלו. כמו החירש שאצלו כל הצלילים אותו הדבר, אבל הוא גם לא יכול להנות מהם. ומי שבעיניו הכל טוב באותה המידה ממש, הרי שהוא כבר לא יכול להנות בחיים, כי הכל זה אותו הדבר.

ולכן, גם כאן צריך צמצום. כי יש שני רבדים, הפנימי והחיצוני. ומי שהוא חכם, אז ברובד הפנימי שלו, הוא חירש. דהיינו מצד הפנימיות שלו הכל טוב באותה המידה. כי מצד הפנימיות של המציאות, באמת הכל אחד. אבל ברובד החיצוני שלו, יש לו רצונות שונים והעדפות שונות וכיו"ב. כי גם המציאות כלפי חוץ, יש בה שינויים שונים.

וגם מי שנהנה ממוזיקה בלי להבין את המילים, גם הוא לא ייהנה מכל סוג של רעש מוזיקאלי. כי רק חירש נהנה מכל סוג של צליל באותה המידה. וגם מי שיודע להנות מכל דבר, הרי שגם הוא צריך צמצום כלשהו, כדי שהוא יוכל להמשיך להנות ממוזיקה.

ולמרות שצריך צמצום כנ"ל, נשאל, איך אפשר להנות מכל הצלילים באותה המידה בדיוק?

וכאן יש שתי תשובות. והתשובה הראשונה היא, שבאפשרותו של האדם להיות חירש לצלילים, וכך הוא ייהנה מכל הצלילים באותה המידה. דהיינו, כי באפשרותו של האדם לברוח מחשבתית מהמציאות שבה הוא נמצא, דהיינו לחשוב על מחשבה כלשהי שאותה הוא רוצה לחשוב, ועל ידי זה הוא כאילו חירש ועיוור למה שקורה איתו.

דהיינו, האדם יכול להנות מכל הצלילים באותה המידה, על ידי זה שהוא סותם את האוזניים שלו. כי האדם יכול לבחור שלא לנסות להבין שום דבר, אלא פשוט לשתוק. וכך בעצם הוא כאילו סותם את האוזניים שלו לאירועים השונים, וממילא טוב לו באותה המידה תמיד.

אבל, יש בזה גם חיסרון. כי האדם בעצם לא מנצל את יכולת השמיעה שלו. ולכן, יש דרך נוספת להנות מכל הצלילים באותה המידה, גם בלי לסתום את האוזניים ובלי לשתוק. ואיך? על ידי זה שהאדם מתחבר לדבר הפנימי שיש בכל הצלילים שבעולם.

כי לכל חלקיק של צליל בפני עצמו אין שום משמעות. והמשמעות נוצרת כאשר יש רצף וקצב של צלילים. והקצב של הצלילים השונים, בפרט כאשר יש איתם מילים, הוא יוצר שיר. ובאפשרותו של האדם להנות מכל רצף של צלילים, על ידי זה שהוא מתבונן על הקצב של הצליל, ומתחבר אליו רגשית.

כי גם לצעקות וגם לרעש מחריש אוזניים או לכל צליל צורמני אחר, גם לו יש את הקצב המוזיקאלי שלו. והאדם פשוט לא רגיל להנות מהקצב של הצלילים שאותו הוא לא אוהב. אבל, באפשרותו של האדם להתבונן על הקצב של המוזיקה, ולנסות להתחבר לקצב של המוזיקה, בלי להתייחס לאיך שהמוזיקה נשמעת בפועל.

לדוגמא, כאשר יש איזה רעש טורדני שמציק לאדם, כגון לדוגמא רעש של יתוש שמזמזם לאדם ליד האוזן, ברמה העקרונית, אם נתבונן לרגע אחד רק על עניין הרעש שמשמיע היתוש, הרי שהאדם יכול להתבונן על הרעש של היתוש, ולנסות לחוות אותו, כמו סוג של מוזיקה בקצב מסוים.

כי בסופו של דבר, כל הצלילים השונים שיש בעולם, הם כולם ביטוי של אותו הדבר. כי לכל צליל יש את העוצמה שלו וכולי. וההבדל בין הצלילים השונים, הוא רק במינון של הדברים שיוצרים את הצליל. אבל מצד האמת, כל הצלילים וכל הרעשים, את כולם ניתן להגדיר באותה הצורה.

והמשמעות היא, שברמה העקרונית, האדם יכול להתחבר רגשית לכל סוג של רעש ומוזיקה, לא רק על ידי זה שהוא סותם את האוזניים שלו, אלא גם על ידי זה שהוא מסתכל על המהות של הצלילים, ולא על איך שהם נשמעים בפועל.

כי מי שהוא מוזיקאי אמיתי, הוא באמת יודע להפיק הנאה גם מצלילים מוזרים. כי כאשר מומחה במוזיקה שומע איזה שיר, הוא מתעניין לעומק גם בקצב של השיר, ובצורה שבה יצרו את הצלילים של השיר. ומי שהוא מעבד מוזיקאלי, והוא עוסק בלייצר צלילים, אותו מאוד מעניינים צלילים חדשים וקצבים חדשים שאותם הוא לא מכיר. וכאשר הוא שומע איזה רעש, הוא יכול באמצעותו ללמוד על צלילים חדשים, ומהם להפיק שירים.

כך שכאשר האדם מסתכל על הצורה שבה הצליל נוצר, ועל הייצוג המוזיקאלי שלו, על ידי זה הוא יכול להפיק הנאה מכל סוג של צליל.

והמשמעות הרוחנית של זה היא, שהאדם יכול להנות מכל דבר, לא רק על ידי זה שהוא פשוט יתעלם מהכל וישתוק, אלא גם על ידי זה שהוא ינסה להסתכל על הייצוג המוזיקאלי של האירועים. כי כל אירוע מייצג משהו. כי יש שכל אחד, שעל פיו מתנהלים כל האירועים.

והמוזיקאי הגדול, הוא החכם הגדול, שהוא יודע את המהות של כל צליל. כי הוא יודע כל אירוע, איזה סוג של שכל הוא מייצג. והשכל של כל דבר, הוא הסיבה של כל דבר. וכאשר האדם מתבונן על הסיבה שבגללה כל דבר קורה, וכאשר אדם מבין את כל הדברים, על ידי זה הוא יכול להפיק הנאה מכל סוג של אירוע.

ונחדד: כי יש שתי דרכים להנות מכל דבר. הדרך האחת היא הדרך של השתיקה, כמו החירש שהוא לא שומע דבר. דהיינו שהאדם שותק, ולא שואל שום שאלה, ואז הכל טוב עבורו באותה המידה. והדרך השנייה היא, על ידי ההבנה וההסתכלות על הפנימיות של כל דבר, כמו המוזיקאי שהוא יכול להנות מהקצב של המוזיקה, בלי להתייחס לצלילים שהיא יוצרת.

כי החכם יכול להנות מכל האירועים, על ידי זה שהוא מסתכל על היופי שיוצר אותם, בלי להתייחס לצורה החיצונית שבה הדברים באים לידי ביטוי בפועל.

והשלמות היא, כאשר יש לאדם את שני היכולות הנ"ל. כי החכם האמיתי, מצד הפנימיות שלו, הוא חירש לגמרי. אבל מצד החיצוניות שלו, הוא מוזיקאי שהוא מתבונן על השכל של כל דבר, ועל ידי זה הוא מפיק הנאה מכל דבר.

כי השתיקה היא אין סוף. כי החירש אין אצלו הבדל בין שום צליל בשום צורה. אבל צריך צמצום כנ"ל. כי האדם כן צריך להשתמש ביכולת השמיעה שלו, שהיא היכולת השכלית של האדם, ביחס ליכולת השתיקה של האדם, שהיא היכולת להכיל את הכל. והאדם צריך להשתמש גם בשכל שלו, כדי להנות גם באמצעותו.

וכאשר יש לאדם את שתי היכולות האלו, אז מצד הפנימיות שלו, הוא בשתיקה אין סופית, דהיינו הוא מכיל את הכל באותה המידה ללא שום הבדל. ומהצד השני הוא ברמה החיצונית מצמצם את השתיקה האין סופית שלו, לשכל. דהיינו הוא כן מתבונן על השכל שיש בכל דבר, ועל ידי זה הוא מפיק הנאה מהדברים השונים.

ונוסיף: כי המוזיקאי שמקבל רעיונות איך ליצור מוזיקה חדשה וקצבי מוזיקה חדשה, מכל צליל שהוא שומע, המשמעות של זה היא, על החכם שהוא לומד מכל האדם. וגם מה שנדמה לאחד כצליל צורמני, נדמה לאחר כיצירת אומנות וכולי.

ראה גם:

* אושר - האם הוא תלוי בשכל? ואם כן, מה יעשה מי שהשכל שלו חלש?.

* שתיקה - איך אפשר למצוא תשובות לשאלות על ידי שתיקה?.

* הרמוניה. כיצד להגיע להרמוניה?.

* הרמוניה - מה היא? ואיך להגיע אליה?.

* שתיקה. מהי מהותה? ומדוע היא כ"כ יפה?.

המאמר מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il

הכנס לאתר וקרא עוד מאמרים על רצון, רעיונות, אימון, התאמצות ועוד ...