נוטריון

ההבדל המהותי בין עורך ודין ונוטריון – "רוח הדברים"

ההבדל המהותי בין עורך דין ונוטריון הוא "רוח הדברים". עורך דין מייצג את הלקוח שלו. נניח ויש צורך לערוך הסכם – תפקידו של העורך דין הוא לערוך את ההסכם בדרך כזו שהיא תהיה לטובתו של הלקוח שלו (צד אחד מתוך כלל הצדדים החותמים על ההסכם) ועדיין במסגרת החוק. תפקידו לייעץ ללקוח ולייצג אותו בבית המשפט ובמסגרות אחרות והכל מתוך כוונה להפיק את המקסימום עבור הלקוח. נוטריון לעומתו אינו מייצג את הלקוח כלל אלא את החוק. כאשר מגיע אליו הסכם לצורך אימות חתימה, לדוגמה, עליו לדאוג לכל ההיבטים הפורמליים של החוק על מנת לוודא כי לא ניתן יהיה לתקוף את חוקיות המסמך בעתיד. בין היתר, עליו לוודא כי זכויות שני הצדדים נשמרים במסגרת החוק וההסכם שנערך וכי לא נוצר מצב של ניצול אחד הצדדים, או ניצול חולשה נפשית, רפואית או אחרת של אף אחד משני הצדדים.

מי ממנה עורכי דין ונוטריונים?

למרות שההשכלה של עורכי ודין ונוטריון היא שווה, המינוי המקצועי שונה מאד. מבחינה פורמלית כל עורכי הדין לומדים ועוברים את מבחני לשכת עורכי הדין על מנת לקבל רישיון לעסוק במקצוע עריכת הדין. במילים אחרות – המינוי המקצועי של עורכי הדין ניתן על ידי גוף מקצועי שאינו מקושר למדינה. בניגוד לכך, נוטריונים הם עורכי דין בעל ותק רב של עשר שנות ניסיון לפחות, ולאחר שקיבלו הכשרה נוספת הם ממונים על ידי ועדה שמי שעומד מאחוריה הוא משרד המשפטים. במילים אחרות – מינוי נוטריונים אינו מבוצע על ידי גוף מקצועי פרטי אלא על ידי המדינה, בדומה לשופטים.

הדבר בא לידי ביטוי לדוגמה בחתימה. עורכי דין פשוט חותמים בכתב ידם, נוטריונים לעומתם נדרשים לחתום באופן מאד פורמלי תוך הקפדה על צירוף האישורים המתאימים ושימוש בחותמת לחץ ממתכת שעליה כתוב נוטריון בשלוש שפות ובנוסף הזיהוי שלהם כנוטריונים.