מה הבעיה שלך לחייך יותר?

רובינו מסתובבים בעולם עם פנים רציניות וחתומות. שרירי הפנים שלנו קפואים. והפנים שלנו כמעט ולא משקפות את העולם הפנימי שלנו ואת מה שמרגיש לנו מבפנים.

במצב הטבעי, הפנים שלנו הם דרך ההבעה הטבעי של הנפש והרגש שלנו. רק שבאיזשהו שלב בחיים נכנסנו למצב של שליטה עצמית, התחלנו לשלוט בשרירי הפנים שלנו עד שהם התנוונו כמעט לחלוטין.

אם בילדות שלנו חווינו כאב. בעיקר כאב שמקורו בתחושה שאנחנו לא אהובים מספיק ולא רצויים בדיוק כפי שאנחנו, הכאב הזה הפך לבן לוויה שלנו אך לאחר שהוא לא קיבל מענה ויחס מצד הסובבים אותנו. למדנו שאין טעם לחשוף אותו. ובמקום לחשוף אותו עדיף לנו להסתיר אותו.

לאט לאט למדנו למצוא את המקום שלנו בחברה באמצעות זה שיצרנו מצב שבו יצטרכו אותנו. נכנסנו לתדמית, ננעלנו על תפקיד חברתי מסוים. והתחלנו לשרת את החברה כדרך לשרוד רגשית וחברתית.

העולם הרגשי שלנו, הפך בשבילנו לחולשה שלנו. חולשה שאנחנו מעדיפים להסתיר מהסביבה. כיוון שהמקום החברתי שלנו מושתת על התפקיד שלנו ועל הצורך של החברה בנו. בחוויה שלנו, אם אני חלש כבר לא יצטרכו אותי. אם לא יצטרכו אותי ידחו אותי ואם ידחו אותי אני יכול למות.

וכך בשביל למנוע מהרגש שלנו להיחשף, התחלנו לשלוט על שרירי הפנים שלא יביעו את מה שעובר עלינו ואת מה שאנחנו מרגישים. וכך התחלנו לחיות ולהסתובב בעולם עם פנים חתומות. עד כדי כך שגם אם אנחנו כבר מחייכים לאחר כמה דקות של חיוך שרירי הפנים שלנו כבר מתחילים לכאוב.. דבר שלא קורה לדג' אצל ילדים – שם עדיין שרירי הפנים גמישים ומלאי הבעה.

חיוך, זאת דרך מעולה לשלוט על התחושה הפנימית שלנו, להתקרב חברתית ולהרגיש טוב יותר. הבעיה היא שבשביל לחייך באמת, אנחנו חייבים לפתוח את הלב ומזה אנחנו כל כך פוחדים. הרבה יותר קל לנו להסתובב רציניים, חתומי פנים וחתומי הבעה מאשר לפתוח את הלב, לפזר חיוכים לכל עבר ובעיקר לעצמנו.

זאת גם דרך מעולה, להתחיל ללמד את תת המודע שלנו שהסכנה חלפה, אנחנו יכולים להרפות קצת מהשליטה שלנו ושאנחנו לא באמת נמצאים במצב של הישרדות רגשית.

עצרו עכשיו רגע ופשוט חייכו – שימו לב אם החיוך מצליח להשפיע עליכם גם מבפנים? נסו לחייך כמה שיותר... מה קורה לכם? מדוע אתם מפסיקים? מה גורם לכם להוריד את החיוך מהפנים ולחזור למצב הרגיל שלכם? מה עובר לכם בראש? מה אתם מרגישים?

החיוך הוא המטפל הזול ביותר שלנו. בשביל ליצור שינוי פנימי, אין צורך להשקיע שעות וכספים. פשוט אפשר להתחיל להיות מודעים לפנים שלנו ולאפשר להם להביע. ועד שזה קורה באופן טבעי – להתאמן כמה שיותר פעמים ולכמה שיותר זמן בחיוכים. חיוכים אמיתיים מהלב. חיוכים לעצמכם במראה. חיוכים לאנשים זרים. חיוך לבוס, לבן הזוג, להורים ולילדים.

ככל שתתרגלו יותר לחייך החיים שלכם יהפכו לטובים יותר, איכות חייכם תגדל ותתחילו לזמן לעצמכם חיוכים וקרבה מאנשים אחרים.

תזכרו, זה בחינם. צריך רק את המודעות....

חני בורנשטיין – מומחית להתפתחות אישית