דמיון מודרך מטפלים בעצמנו

דמיון מודרך – מטפלים בעצמנו

בני אדם אינם שבויים של גורלם אלא רק של דמיונם (פרנקלין רוזוולט)

החיים שלנו מתנהלים. אנחנו מנהלים את החיים שלנו, או שנדמה לנו שאנו מנהלים אותם.

אנחנו שמים מטרות בעתיד. חלקם נגשים. על חלקם נוותר.

התפיסה שלנו היא מה שאנחנו תופסים כממשי.

עדכון מערכת האמונות שלנו היא זו שיכולה לשנות את תפיסת עולמנו.

למחשבות שלנו יש השפעה על המודעות שלנו, על הגוף שלנו ומכאן על החיים שלנו.

לכן, אחד דברים החשובים ביותר היא ההבנה שאנחנו יכולים לקחת אחריות.

אחריות על עצמנו ועל החיים שאותם אנו בוחרים לחיות.

ואנחנו אכן יכולים לבחור, כך או כך.

אנחנו יכולים להחליט שאנחנו תוצאה של החיים - אז תמיד יהיו לנו סיבות למה הדברים לא באחריותנו, למה הכול נגדנו. אז תמיד יש הסברים.

כאשר אנחנו חיים כך אנחנו בעצם מוותרים על האחריות שלנו.

ואנחנו יכולים לבחור אחרת - אז המסע מתחיל.

כי הרגע בו אנו לוקחים אחריות - שם משהו מתחולל.

ברגע שאנחנו מקבלים את ההחלטה, זהו גם הרגע בו מתחיל תהליך השינוי.

כאשר אנחנו מחליטים שמישהו / משהו אחר אחראי.../, הסיבה.../, אשם.../, בגלל.../,

זה בעצם אומר שרק מישהו / משהו אחר יכול לתקן, לשנות, לאפשר, לעשות, להחליף.

כאשר אנו בוחרים במודעות לקחת אחריות בעצמנו על עצמנו.

זה אומר לקחת, להיות בבעלות על החיים שלנו, שליטה מלאה שלנו על כל מה שקורה לנו.

וכאשר אנו השולטים בנעשה, אנחנו גם שולטים בשינוי.

מכאן אפשר לצאת לדרך....

כדי להביא משהו אל חייך דמיין שהוא כבר שם (ריצ'ארד באך)

כדי להבין את כל חלקי השינוי שאנו מבקשים לעצמנו בחיינו, איך נרגיש בו, מה אקולוגית מתאים ומה רצוי לנו שנחליף, שנשנה. איך השינוי נראה, נשמע, והאם אנו מרגישים בטוב בתוכו.

חשוב ללמוד את השינוי תוך כדי שהייה בו.

הדבר החשוב ביותר לעשות הוא לראות את השינוי בעיני רוחנו.

לדמיין אותו באופן מדויק, בצבעים, בקולות ובתחושות.

לדמיין אותו מתוך העיניים שלנו ולראות אותו מתוכם.

בשלב הבא, לצאת מתוך עצמנו ולדמיין אותנו עושים את השינוי המבוקש.

לראות איך אנחנו נראים לעצמנו ולאחרים כשאנו נמצאים בחדש.

בדרך כלל כשאנו נמצאים באופן מלא בתוך הוויית השינוי המבוקש, חווים אותו,יעלו כל מיני "קולות", אלה האמונות / התבניות שלנו.

חלקן אמונות מגבילות, אלה שחושבות שהן שומרות עלינו, אלה שנמצאות בתת המודע שלנו ולפעמים גם במודע שלנו: 'אני לא יכול', 'לי זה לא יקרה' 'לא מגיע לי', 'זה בלתי אפשרי' וכד'.

כמו גם אמונות מעצימות: 'מגיע לי', 'הכול אפשרי', 'אני הכי טוב' ועוד.

עקביות היא מקום המפלט האחרון של חסרי הדמיון (אוסקר ווילד)

כל האמונות מאוחסנות בתת המודע שלנו, כמו גם כל הזיכרונות שלנו.

לכן כאשר אנחנו מבקשים לזמן לעצמנו את השינוי המיוחל סביר להיות שיעלו אירועים הקשורים לאותו נושא וזאת כיוון שהמוח, באחד מתפקידיו, קושר דברים יחד, עושה הקשרים, מייצר אסוציאציות, מארגן זיכרונות הקשורים ומתוך כך עולות תבניות, דפוסים ואמונות הקשורים בנושא זה.

מכיוון שאחד מתפקידיו של הלא מודע הוא לשמור עלינו, לשמור על ערכים, קודים מוסריים וכמובן אמונות, לכן פעמים רבות אנחנו נאחזים בכוח באמונות עתיקות, כאלה שלא עודכנו ביכולות, משאבים, אפשרויות שרכשנו עם השנים, מפעילים אמונות מגבילות שאינן משרתות אותנו יותר.

לכן אחת העבודות המשמעותיות ביותר שנתבקש לעשות לעצמנו במהלך המסע הוא עדכון האמונות הישנות, אלה המגבילות אותנו.

העדכון מתבקש במקרים אלה כדי לאפשר לנו להגשים את השינוי שאנחנו מבקשים לעצמנו באופן המלא והנכון ביותר עבורנו.

דבר נוסף שחשוב לדעת על תת המודע: הוא ישרת אותנו בנאמנות כאשר ניתן לו הוראות ברורות, ישירות ומדויקות. לכן כאשר נדמיין / נראה בעיני רוחנו את מה שאנחנו מבקשים לעצמנו באותו אופן, נקבל את מלוא שיתוף הפעולה של תת המודע שלנו.

אני עושה תמיד את מה שאינני יכול לעשות על מנת ללמוד כיצד לעשותו (פבלו פיקאסו)

השלב הבא הוא חזרות. כל מה שאנחנו חוזרים עליו הופך להיות טבע שני ובהמשך הופך לפעולה לא מודעת, בדיוק כמו הליכה, רכיבה על אופניים, נהיגה, ככל שעשינו אותם שוב ושוב, למדנו איך הכי מתאים לנו לעשות את זה בקלות ובטבעיות, הפכנו את הפעולה לטבע שני ועכשיו אנחנו מבצעים אותה מבלי לתת עליה את הדעת.  

ומכיוון שזה הוכח כעובד באופן חד משמעי, נותר כרגע פשוט להשתמש באותו עיקרון גם בתהליך השינוי אותו אנחנו מבקשים לעצמנו, לדמיין את השינוי בצבעים חיים וחדים, בגדול, עם הקול המתאים שוב ושוב.

כך גם הוא יהפוך לאוטומט ויאפשר לשינוי להתרחש כחלק טבעי מחיינו.  

" דמיון חשוב יותר מידע. ידע הוא מוגבל. דמיון – אינסופי" (אלברט איינשטיין)