בודהיזם - מה בודהה -לא- ידע? לאיזו הארה בודהה -לא- הגיע? חלק 2

המשך מ: * בודהיזם - מה בודהה *לא* ידע? לאיזו הארה בודהה *לא* הגיע? חלק 1.

כי מי שיתבונן היטב על העולם, יראה כי המציאות שלנו מכילה בתוכה את כל הכוחות השונים בבת אחת. ז"א יש במציאות שלנו גם רבדים מסוימים של דברים שמשתנים כל הזמן, ויש גם רבדים של יציבות, ושל דברים שלא משתנים כל הזמן. והעולם שלנו שהוא השלמות, הוא השילוב של השינויים עם היציבות.

וגן עדן נמצא כאן ולא בשום מקום אחר. וגן עדן שורשו ביכולת של האדם להכיל בתוכו את התופעות של המשתנות של העולם, ולא לברוח מהן.

כי הבודהה שלא הבין את העולם, ושלא הבין למה המציאות היא כפי מה שהיא, הוא מלמד את האדם איך לברוח מהמציאות. וכפי שאכן קמו כל מיני שיטות מדיטציה שונות, שבהן האדם מתרכז בנשימה שלו, ואח"כ בנקודה סתמית כלשהי. או שהאדם מלמל לעצמו איזו מנטרה ואיזה צליל כלשהו, כדי לגרום לשכל שלו להידפק ולהתנוון.

וכל שיטות הבריחה מהשכל, הן של אלו שאינם חכמים ושלא הצליחו להשתמש בשכל שלהם לטובה ולהנות מהמציאות. כי יש שיטות רוחניות רבות, שחרטו על דיגלן כי השכל הוא מקור הסבל. ועל האדם לברוח מהשכל של עצמו, כדי לא לסבול. והאדם מנוון את עצמו, כדי לא לסבול.

אבל כאשר האדם מנוון את השכל שלו, על ידי זה הוא בסך הכל סובל פחות, אבל להנות כמובן הוא לא נהנה. כי להנות נהנים בשכל. כי כל ההנאות של העולם, הן מתרחשות בתוך השכל. כי ההנאה הגדולה ביותר, היא תובנה שהאדם מקבל שכל חדש ומבין את המציאות טוב יותר. וכל ההנאות שיש בעולם, גם הנאות חומריות, שורשן הוא בכך שהן גורמות לתת המודע של האדם להבין את המציאות טוב יותר, ועל ידי זה נוצרות כל ההנאות שיש בעולם.

כי כאשר האדם נהנה מאיזו הנאה גשמית, בתת המודע של האדם מתרחש איזה תהליך שגורם לו להבין את המציאות טוב יותר, ועל ידי זה נוצרת אצל האדם ההנאה. ולכן גם ההנאות הגשמיות דועכות. כי לאדם נדמה שהדבר הגשמי יצר אצלו את ההנאה. ואז האדם רודף אחרי החיצוני הגשמי. אבל החיצוני הגשמי לא באמת יכול לייצר הנאה. כי ההנאה היא כולה רוחנית.

וכאשר האדם רודף אחרי החיצוניות, על ידי זה כמות ההתחדשות הפנימית שלו, מהרדיפה הגשמית שלו, ההתחדשות הזאת דועכת. ולכן האדם מרגיש שהדבר הגשמי מפסיק לעניין אותו. כי האדם מפסיק למצוא עניין, דהיינו שכל והתחדשות, באותה הפעולה הגשמית. ובכל מקרה, ההנאה היא תמיד כאשר מתחדשת לאדם הבנה כלשהי.

וחשוב להבהיר, כי בכל הדעות שיש בעולם יש בהן מן האמת. וגם כמובן בבודהיזם ובכל הרעיונות שלו, וגם בתפישה שאומרת ששורש הסבל הוא השכל, גם בזה יש מן האמת. אך הפתרון הוא לא לברוח מהשכל, אלא לזכך את השכל.

כי השכל הוא כלי קיבול, גם להנאה וגם לסבל. כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב. וככל שהאדם יותר חכם, כך הפוטנציאל שלו לסבול גדל. אבל גם הפוטנציאל שלו להנות גדל. וכאשר האדם סובל מהשכל שלו, עליו להבין שהאמת היא טובה, ושאם השכל שלו יתיישר לפי האמת, אז לא רק שהוא לא יסבול, אלא הוא גם ייהנה.

וכאשר האדם מתחיל ללכת בדרך הבודהיסטית, הוא אכן מתחיל להרגיש יותר טוב. משום שגם בבודהיזם יש משהו טוב. כי גם בחשיבה הבודהיסטית של התנתקות רגשית, גם בה יש משהו נכון. שהוא היכולת שחסרה לאדם שסובל בגלל ההיקשרות הרגשית שלו. ולכן האדם מרגיש טוב אחרי שהוא מתחיל לתרגל מדיטציות וכיו"ב.

אבל מצד האמת, הבודהיזם הוא סבל, בדיוק כמו שההפך של הבודהיזם (הדוניזם), גם הוא סבל. וגם הבודהיסט בתוך ליבו מקנא בהדוניסט. כי הבודהיסט אומנם לא סובל כמו ההדוניסט, אבל הוא גם לא נהנה כמו ההדוניסט. והבודהיסט בתוך ליבו משתוקק למצוא את הדרך להנות מהחיים, בלי לסבול מהם. אבל אין לו את הדרך הזאת. ולכן הוא בורח אל הבריחה מהסבל. אבל זו לא השלמות.

כי השלמות כפי שהתבאר, היא היכולת להכיל את ההפכים. דהיינו שהאדם ידע להיות גם בודהיסט וגם הדוניסט בו זמנית. דהיינו מצד אחד גם להנות מהחיים הרגילים של העולם הזה, וגם לאזן אותם עם האמת שנמצאת בבודהיזם.

בין כך ובין כך נסכם ונאמר, כי להנות זאת מומחיות. ומצד האמת גם הבודהה משתוקק להנות. כי אם לבודהה לא היה חשוב להנות, ממילא הוא לא היה סובל. והסבל נוצר רק בגלל הרצון להנות. והבודהה לימד איך לא לסבול. אבל הוא לא לימד איך להנות. והבודהה הסביר לאדם איך לא להיפגע מהעולם, אבל הוא לא התמודד עם שורש הרצון של האדם להנות.

וגם הבודהה עצמו רצה להנות. ומה לעשות שבמגרש המשחקים אפשר גם להיפגע? כי ההנאה נמצאת במגרש המשחקים. ומי שרוצה להנות, צריך לשחק את המשחק. ובודהה הסביר שמאחר שבמשחק אפשר להיפגע, אז ההמלצה שלו היא לא לשחק את המשחק. אבל זאת המלצה של מי שלא יודע לנצח במשחק, וגם להפסיד בכבוד אם צריך.

כי הבודהה לא היה מסוגל ולא ידע איך להכיל בתוכו את הסבל. כי הסבל והרע הוא חלק מהמשחק. ומי שרוצה להשתחרר מהסבל באמת, עליו לדעת איך להכיל את הסבל. כי הסבל הוא חלק מהמציאות. ולהכיל את המציאות ולחיות עם המציאות בהרמוניה, פירושו לדעת בין השאר איך להכיל בתוכך סבל.

ומי שרוצה להשתחרר מהסבל באמת, עליו ללמוד איך להכיל בתוכו את הסבל. דהיינו להבין את חוקי המשחק באמת, ועל ידי זה לדעת גם להפסיד כאשר מפסידים. אבל הבודהה לא באמת השתחרר מהסבל. כי הוא כל הזמן ברח ממנו.

כי מי שמסוגל להכיל בתוכו את הסבל, רק הוא השתחרר מהסבל. כי הסבל לא מאיים עליו. אבל הבודהה אולי לא סבל בפועל מענייני העולם, אבל הוא בהחלט לא השתחרר מהסבל בפנימיות שלו. וההוכחה הפשוטה לכך היא, שהוא דגל בכך שעל האדם לא להזדהות רגשית לתופעות משתנות כדי לא לסבול.

וזה בעצם אומר שהבודהה לא השתחרר מהסבל בפנימיות שלו, אלא רק בחיצוניות שלו. כי אילו הוא היה משתחרר מהסבל באמת, הוא היה יכול כן להתאהב, להשתוקק וכיו"ב, ועדיין לא לסבול. אבל הסבל עדיין היה בתוך הבודהה. ולכן הבודהה ברח מהעולם, כדי לא לסבול. כי הוא לא באמת השתחרר מהסבל.

ומי שמשתחרר מהסבל באמת, זה בא לידי ביטוי בכך שהוא חי חיים רגילים, בלי לפחד מהסבל. משום שהוא מסוגל להכיל בתוכו את הסבל. ולהשתחרר מהסבל פירושו, לדעת להפיק הנאה גם ממצב של סבל. ואת זה הבודהה לא ידע איך לעשות.

בכל מקרה, השלמות היא שהאדם יבין את המציאות, ואז האדם ימצא את הטוב שיש בכל דבר, בצורה כ"כ חזקה, עד שהאדם יהיה מסוגל להכיל בתוכו את סך כל הרגשות. שזו הארה אמיתית, שבה האדם חי בהרמוניה אמיתית עם המציאות.

ולטובת הקורא נחדד ונעמיק עוד יותר את העניין ונאמר, כי מי שהגיע להארה אמיתית, ומי שמסוגל להכיל בתוכו סבל, הוא צריך לדעת לא להשתמש ביכולת הזו יותר מידי. כי אם האדם יהיה כל הזמן במצב התודעתית שמאפשר לו להכיל בתוכו את סך כל הרגשות, הוא לא יעשה שום שינוי ושום פעולה. וכדי לשחק במשחק ולהנות ממנו, לשם כך על החכם לדעת מתי להשתמש ביכולת שלו להכיל את סך כל הרגשות, ומתי לשחק את המשחק כרגיל.

ראה גם:

* מנהיגות / בודהיזם / הנאה - גם להנות צריך לדעת!.

* בודהיזם / הדוניזם (נהנתנות) - הדרך אל הסבל / הדרך לשחרור מהסבל. מהי האמת?.

* פרדוקס התמונה המלאה - מהו הדבר שעצר את כל החכמים / גורואים / מנהיגים רוחניים?.

* שלמות / הארה רוחנית - מה קורה רגע אחד לפני שמגיעים אל הארה רוחנית ושלמות?.

* רוחניות / חומרנות - מהן 2 הבעיות של אנשים שמנסים להיות רוחניים / חומריים?.

* בודהיזם / הינדואיזם / מאיה / אשליה - ועולם התופעות המשתנות..

* רוחניות חומרית - איך להגיע להארה רוחנית, באמצעות רדיפה חומרית?.

* בודהיזם / הינדואיזם - איך להגיע להארה? איך להיות בודהה? איך להשתחרר מהסבל?.

* הנאה - למה קשה להנות? איך להנות מכל דבר? איך ליצור הנאה? איך להנות מהחיים יותר?.

* מנהיגות / אל יתהלל חוגר כמפתח - מה המשמעות?.

* הארה / להאיר כמו השמש - מהי הארה? ואיך יכול האדם להאיר כמו השמש?.

* סגפנות / נהנתנות / רוחניות - מה יותר קשה מאשר סגפנות?.

* תלות רגשית / התקשרות רגשית - מה טוב בהיקשרות רגשית? איך להיות באיזון?.

* רוחניות וגשמיות - מדוע שלמות הרוחניות והגשמיות, הן אותו הדבר?.

המאמר מאת אליעד כהן, מחבר הספר להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il | פורטל רוחניות

הכנס לאתר ותהנה מעוד מאמרים בנושא פילוסופיה, אימון אישי, פילוסופיה, פרדוקסים, פרדוקסים ועוד ...