כמה אתם באמת מסוגלים לשמוח? אבל באמת....

פורים הוא חג של שמחה. כיצד אתם מצליחים להגיע למצב פנימי של שמחה? אתם מצליחים בכלל? אתם צריכים עזרים חיצוניים כמו אווירה, מוזיקה יין בשביל להתחבר לשמחה? אתם מצליחים להרגיש את השמחה נובעת מליבכם או שזה חיצוני לכם? מצליחים לשמוח מעצם זה שאתם חיים? השמחה נשארת בתוככם גם לאחר זמן או נעלמת מייד?

על מנת לחוות שמחה אמיתית ולאורך זמן אנחנו חייבים להיות מחוברים ללב שלנו. הלב שלנו הוא מקור השמחה. ממנו השמחה עוברת לשאר חלקי הגוף. אנחנו חייבים להיות מחוברים לאני הפנימי שלנו. למהות שלנו.

ככל שאנחנו חיים יותר בהישרדות. ככל שאנחנו חיים במנותק מהלב שלנו. במנותק מהמהות שלנו – פחות ופחות נוכל לחוות שמחה אמיתית ופנימית לאורך זמן. אנחנו נוכל לחוות התפרקות, שחרור, עליצות אך לא שמחה פנימית. שמחה מתמשכת, שמחה שנובעת מעצם הקיום שלנו.

כל עוד שאנחנו חווים איום על הקיום שלנו, כל עוד שאנחנו חיים בתדמית מתוך התגוננות מתמדת. כל עוד שטונוס השרירים שלנו מתוח באופן כרוני, השמחה תהיה פחות ופחות חלק מהחיים שלנו.

על מנת לאפשר לשמחה להיות חלק אינטגרלי מהחיים שלנו. אנחנו חייבים להסיר את האיום שאנחנו חשים על הקיום שלנו. בין אם זה איום קיומי, רגשי או חברתי. אנחנו חייבים לצאת מחוויית ההישרדות ולהתחבר חזרה ללב שלנו. בשביל זה אנחנו חייבים לפתור את כל המטענים הרגשיים שאנחנו סוחבים איתנו מהילדות שלנו. אנחנו צריכים לרוקן את תת המודע שלנו מכל התכנים הרגשיים שבו, שגורמים לנו לחוות את החיים כאיום. אנחנו חייבים לרוקן את הסודות והפחדים שמצויים בתוך תת המודע שלנו מנהלים את חיינו.

ריקון התכנים מתת המודע שלנו מתבצע באמצעות חשיפתם והפיכתם למודע. אנחנו צריכים לקחת את כל הכאב הרגשי שלנו, את כל התכנים הרגשיים שדחקנו במהלך השנים בתוך התת מודע ולרוקן אותם. כל עוד תת המודע שלנו יהיה מלא ברגשות מודחקים לא פתורים, הם אלה שינהלו אותנו, הם אלה שימנעו מאיתנו את החיבור ללב שלנו. הם אלה שלא יאפשרו לנו לחוות שמחה פנימית אמיתית בצורה מלאה.

ריקון תת המודע מתבצע באמצעות דיבור רגשי על הכאב שלנו. דיבור רגשי על הפחדים שלנו. דיבור רגשי על הסודות הרגשיים שאנחנו נושאים בתוכנו. ברגע שנדע לחלוק רגשית את מה שנמצא בתוכנו, תת המודע שלנו ילך ויתרוקן והחיבור שלנו ללב שלנו ולמהות הפנימית שלנו ילך ויגדל בהתאמה.

אך זהו תהליך ארוך ומתמשך. ובינתיים אנחנו יכולים לחוות שמחה ארעית ונקודתית. זאת באמת לא שמחה שנובעת מעצם הקיום שלנו אך היא עדיין שמחה.

ואת זה אנחנו יכולים לעשות באמצעות התחברות לביטוי החיצוני של השמחה. דרך מוזיקה, ריקוד, השתטות, שירה חופשית. אנחנו יכולים לשים מוזיקה ולהתמסר אליה רגשית. להתמסר למוזיקה באמצעות הריקוד והשירה ודרך כל להתחבר ללב שלנו ולהגיע לחוויה פנימית של שמחה ואושר. זה אומנם ארעי והשמחה שנתמלא בה לא תחזיק מעמד לאורך זמן אבל זה גם משהו J

דרך נוספת היא דרך ההתמקדות בטוב. להתמקד בטוב ובחיובי באופן מוחלט. לראות את הטוב בכל דבר. לראות את החיוב בכל דבר. לעשות דברים שאוהבים. להתחבר לאנשים שאנחנו אוהבים. לתת לאחרים – גם כך אנחנו יכולים להתחבר לחוויה של שמחה. שכמובן, יש צורך כל הזמן להזין אותה.

אז, תתמקדו בטוב, תתמסרו למוזיקה והכי חשוב תתחברו ללב שלכם!

תתחייבו להתפתחות האישית שלכם ולהגשמה עצמית שלכם,

הרבה הצלחה ושמחה!

חני