אתר מאמרים
מעגל הכותבים
אתר מאמרים קהילתי
שלום אורח!

מאמרים » תיירות ונופש » השמות השונים לחג השבועות ומקורותיהם

השמות השונים לחג השבועות ומקורותיהם

מחבר המאמר: סמדר אפרת
פורסם בקטגוריה: תיירות ונופש
המאמר נקרא 270 פעמים
תאריך פרסום: 24.05.11
גרסת הדפסה | 0 תגובות
שיתוף מאמר זה שיתוף מאמר זה


קריאה מומלצת בנושא תיירות ונופש

יעדים תיירותיים והשכרת רכב באוסטרליה

אוסטרליה היא האי הכי גדול בעולם, עם מגוון מקומות בילוי ויעדים תיירותיים. רצוי שתשקלו בחיוב השכרת רכב באוסטרליה. למה? על כך במאמר הבא.

ארבעה שמות לחג, החל ב-ו' בסיוון והנמשך יום אחד בארץ-ישראל, (ובחוץ-לארץ - שני ימים):  חג השבועות, חג הביכורים, עצרת, חג מתן-תורה.

 השם חג השבועות מקורו בשבעה השבועות של ספירת העומר, שאנו סופרים מחג הפסח ועד ו' בסיוון, הוא היום החמישים. הסבר נוסף לשם זה, כי שמו לא חג השָבועות (ש' קמוצה) – כי אם חג השְבועות (ש' שווּיה) – שכן שתי שבועות קשורות בתאריך זה:

א.      השבועה, שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה למרגלות הר סיני, כשהכריז "נעשה ונשמע!";

ב.      השבועה, שנשבע ה' במעמד זה שלא יחליף את עם הסגולה, שבו בחר, ולא ימירנו לעם אחר.

 

מקורו של השם חג הביכורים הוא בחובתו של עם ישראל לעלות-לרגל לירושלים בחג זה ולהביא לבית-המקדש מראשית ביכורי אדמתו – כביטוי של תודה לה', שהנחיל לו את נחלת אבותיו ומשביעו טובה. את הביכורים היו מביאים אך ורק מפירות שבעת המינים, שנשתבחה בהם ארץ-ישראל: חיטה, שיעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. הביכורים הובאו לירושלים ברוב עם ובחגיגיות רבה, וכל בעלי האומנויות שבעיר פסקו ממלאכתם ויצאו לקדם את פני שיירות העולים-לרגל. אחר כך מסרו העולים-לרגל את הביכורים לכוהן בבית-המקדש והיו קוראים "מקרא ביכורים", הכולל תמצית היסטורית של גלגולי עם ישראל עד לישיבתו בארץ-ישראל. "מקרא הביכורים" היה מסתיים במילות התודה: "ועתה הנה הבאתי את-ראשית פרי האדמה, אשר-נתתה לי ה'".

 

עצרת הוא שמו השלישי של חג השבועות, והוא שגור במקורות התלמודיים. שם זה בא להמחיש את הרעיון, שכשם ש"שמיני עצרת" הוא היום השמיני הנועל את חג הסוכות – כך חג השבועות הוא היום השמיני, הקשור ונלווה לשבעת ימי הפסח; ואכן, חיבורו אליהם הוא באמצעות שישה שבועות של ספירת העומר.

 

חג השבועות, כעצרת של חג הפסח, הוא גם הרקע לשמו הרביעי של חג זה – חג מתן-תורה. שם זה בא להדגיש, כי מאורע יציאת מצרים לא נועד אלא להיות הכנה למעמד הר סיני. בתפילות חג השבועות מציינים אנו בקביעות: "חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו". מדוע מתן תורה – ולא חג קבלת התורה? ההסבר בא להדגיש, כי נתינת התורה הייתה במועד קבוע, ואילו קבלתה חורגת מכך, ומשתרעת ומתמשכת על-פני כל ימות השנה ולילותיה. חז"ל נחלקו בדעותיהם, אם מתן-תורה היה ב-ו' בסיוון, או ב-ז' בו; אך להלכה אנו מציינים את מעמד הר סיני ב-ו' בסיוון.

 



אודות מחבר המאמר:

שבועות  2011 במיני ישראל עם אטרקציות לילדים ששוות ביקורים...חינם! לילדים הלבושים בלבן

SEOM ייעוץ שיווקי בתיירות Israel Travel

הקמה ,ניהול וקידום במנועי חיפוש של  אתרי אינטרנט בתחום התיירות הנכנסת בשפות שונות וע"פ מדינות יעד

     


דירוג המאמר: לא דורג עדיין

תגובות למאמר השמות השונים  לחג השבועות ומקורותיהם תגובות למאמר השמות השונים לחג השבועות ומקורותיהם

עד כה לא נרשמו כל תגובות למאמר השמות השונים לחג השבועות ומקורותיהם. רוצה להיות הראשון?

הוספת תגובה חדשה


שם מלא:


כתובת דוא"ל:


תוכן התגובה

הקלידו את הקוד שבתמונה

Visual CAPTCHA


מאמרים נוספים בנושא תיירות ונופש

קמפינג בצפון למשפחות
למצוא את השקט בקמפינג בצפון
לינה ונופש לדתיים
איפה להקים אוהלים בצפון
בחירת נופש בהתאם לתקופה
ככה תשרדו חופשה משפחתית בצפון
טיולי טרקטורונים בצפון
על גבעות שייח' אבריק וחרתיה
בדרך בן גוריונה
אליעזר,בן יהודה,יהודי מבדח
לחיי הספינות שבדרך!
שם הרי גולן,הושט היד וגע בם
גליל של גיבורים
טיסות לניו יורק
ליהנות מהאטרקציות הנפלאות באילת

הנך נמצא כאן: השמות השונים לחג השבועות ומקורותיהם.

פרסם את מאמריך באתר! פרסם את מאמריך באתר!
תהנה מחשיפה מקצועית בחינם ואפשר לאלפי גולשים פוטנציאליים להיחשף לדעותיך.
פרסם מאמר.