מסע ספרותי בעקבות בתי עץ

מבתי עץ על עצים ועד לבקתות מפנקות בהרים נראה כי לבתי עץ קסם מיוחד אשר גורם לנו לחלום עליהם כעל מושא רומנטי. אין זה מפתיע, אם כך כי בתים מסוג זה מככבים ברבים מן הספרים הידועים והאהובים ביותר. בואו למסע ספרותי בעקבות בית העץ המושלם.

בתי קש, בתי עץ, בתי אבן ושלושת החזרזירים

אחת הדוגמאות הראשונות לבתי עץ בספרות לקוחה ממעשייה המופיעה באוסף המעשיות של האחים גרים. במעשייה על שלושת החזרזירים, נשלחים שלושה חזירים צעירים להתחיל את חייהם העצמאיים ביער. החזיר הראשון בונה לעצמו בית קש, השני בית עץ ואילו השלישי בית אבן. כאשר מגיע הזאב הרע ומאיים לעשות מן החזרזירים את ארוחתו, רק בית האבן שורד. אמנם המעשייה אינה מאירה בתי עץ באור חיובי כל כך, אולם למרבה השמחה, כיום, כאשר בתי עץ נבנים על ידי בעלי מקצוע מוסמכים ולא על ידי סתם חזירים, התוצאה איתנה יותר ועמידה גם בפני הזאבים בעלי הריאות הכי חזקות.

בתי עץ על אי בודד

מי לא מכיר את סיפורו של רובינזון קרוזו – אולי הניצול המפורסם ביותר אשר נקלע לאי בודד. חישוב מהיר מגלה, כי לגיבור ספרו של דניאל דפו היו לא פחות מ-28 שנים להעביר על האי הבודד אליו נקלע לאחר שספינתו נטרפה. חלק נכבד מזמנו מעביר קרוזו בלימוד עצמי בשיטת ניסוי וטעייה, וברכישת המיומנויות הנדרשות על מנת לשרוד. הוא מקים לעצמו בית עץ אותו הוא משכלל עם הזמן, עד שזה הופך כמעט לאחוזה מאולתרת. קרוזו לומד לאהוב את חייו ואת הבית שבנה כל כך, עד כי כאשר מתעוררת האפשרות לעזוב את האי, קשה לו לעשות זאת.

סיפרו המפורסם של דפו, אגב, למי שלא ידע, מבוסס על סיפור אמיתי, אף על פי שבמציאות אותו מלח שנקלע לאי בודד עשה זאת מרצונו, לאחר שהתפטר מן הספינה עליה הועסק, והוא לא חי על האי 28 שנים אלא חמש שנים, בלבד. אף על פי שגם חמש שנים על אי בודד לא נשמעות להיט, הפך בית העץ של רובינזון קרוזו למושא פנטזיות רבות, ולסדרה של סיפורים על ניצולי ספינות הנקלעים לאיים בודדים. אולי המפורסם ביותר מבין אלו הוא משפחת רובינזון השוויצרית, אשר ראה אור כמאה שנים לאחר ספרו של דפו. שמה של המשפחה, ככל הנראה, אינו מקרי.

בתי עץ בארץ לעולם לא

בספרו של ג'יימס מת'יו בארי, פיטר פן וונדי, גרים הילדים האבודים ופן בראשם בבית עץ. בית העץ בארץ לעולם-לא הוא למעשה עץ אמתי אשר בשורשיו מתגוררים הילדים ומנהיגם. ישנן פרשנויות לפיהן הילדים האבודים הם למעשה מתים וכי בית העץ משול לארון קבורה. פרשנות זו נתמכת על ידי תיאורו של בארי, כי פיטר פן היה נוהג להתאים את גופם של הילדים לעץ, כך שיוכלו להיכנס בו בקלות, כפי שקברן מסדר את גופו של המת כדי שיתאים לארון קבורתו.

בית עץ נוסף בארץ לעולם-לא משמח מעט יותר, אם כי גם הוא מורבידי משהו. זהו כמובן בית העץ המפורסם אותו בונים הילדים האבודים עבור וונדי, לפקודתו של פיטר, לאחר שהילדה נורת מן השמיים בעקבות תכסיסה הזדוני של טינקר בל. בית העץ היה אחד מן האפקטים המרהיבים ביותר בהצגה פיטר פן, אשר הכירה לעולם את הילד הנצחי לראשונה ב-1904, זאת משום שבניית בתים מעץ על הבמה לא הייתה ועדיין אינה דבר של מה בכך.

בית העץ, אגב, שב למלא תפקיד בספר ההמשך הרשמי לסיפורו של בארי, פיטר פן בארגמן, אשר נכתב על ידי ג'רלדין מקורקין וראה אור ב-2006. כמו כן, מאז אותו בית עץ על הבמה, זכה ביתם של הילדים האבודים לשלל ייצוגים בקולנוע ובטלוויזיה, כאשר אחד מן המפורסמים בבתי עץ אלה, הוא הבית בו מתגוררים הילדים בסרטו של ספילברג, הוק. בית זה וההרפתקאות המופלאות המתרחשות בו, הוא ללא ספק אחת מהסיבות שבתים מעץ הם מושא חלומות עד עצם היום הזה.