מהו מעמד החתימה הדיגיטלית (אלקטרונית) דרך האינטרנט במדינת ישראל

לאורך שנים התרגלנו לחתום בכתב ידנו בעזרת כלי כתיבה כמו עט או עפרון, אך בשנים האחרונות נכנסות לחיינו דרכי חתימה אחרות כמו למשל חתימה על גבי מסכים אלקטרוניים או מחשבי לוח שונים, בעזרת האצבע, כלים דמויי-עט, שימוש בסריקות של החתימה הרגילה בתוך קבצי מחשב ועוד.

דרכי חתימה טכנולוגיות ממוחשבות אלה נהיו נפוצות ומקובלות עד שנעשה בהן שימוש יום-יומי למשל בקופות סופרמרקטים או בבנקים. חלקנו גם מכיר את ה"כרטיס החכם", כרטיס אלקטרוני אישי המאפשר חתימה "דיגיטלית" על מסמכים המוגשים במערכות מחשב שונות, ללא שימוש בכלי כתיבה כלל. לכל סוגי החתימות האלה ניתן לקרוא "חתימות ממוחשבות", אך האם החוק מכיר בכל אחת מהן?

מטרתה של חתימה היא לבטא את כוונתו של החותם לאשר את תוכן המסמך עליו חתם והסכמתו לו. מטרה נוספת היא לזהות את החותם, שכן לכל אדם חתימה משלו ולבחירתו. שאלות רבות עולות לגבי קיומן של מטרות אלה כאשר מדובר בחתימות ממוחשבות. למשל, כיצד ניתן להבטיח שמסמך לא שונה לאחר חתימתו? שהחתימה אכן נעשתה על ידי החותם ולא אחר חתם בשמו או העתיק את חתימתו? התשובות לשאלות אלה משפיעות גם על השאלה אם חתימות אלה יחשבו קבילות וחוקיות על ידי בית משפט. כך למשל, במקרה שנדון בבית משפט בשנת 2014, נקבע כי חתימה על פד אלקטרוני שאינו מציג את המסמך ומאפשר לקרוא אותו, חסרת כל ערך משפטי ואינה מלמדת על הסכמה למסמך.

חוק חתימה אלקטרונית (דיגיטלית) נחקק בשנת 2001, ומטרתו העיקרית הייתה להגביר את הוודאות לגבי פעולות המתבצעות באופן אלקטרוני, במיוחד דרך האינטרנט, על ידי הבטחת זהות חותמים העושים שימוש באמצעים אלקטרוניים מסוימים והכרה במעמדם הראייתי של החתימות בעזרת אמצעים אלה.

חוק חתימה אלקטרונית (דיגיטלית) קובע שני סוגים חשובים של חתימות ממוחשבות:

חתימה דיגיטלית מאובטחת: חתימה שמתקיימות בה מספר דרישות המפורטות בחוק כמו, ייחודיות החתימה, אפשרות זיהוי בעל החתימה, הפקתה באמצעי שבשליטתו הבלעדית ואפשרות לזיהוי שינויים מאוחרים במסר האלקטרוני לו הוצמדה החתימה.

חתימה דיגיטלית מאושרת: חתימה דיגיטלית בעלת אמינות גבוהה יותר מהמאובטחת, מכיוון שבנוסף לעמידתה בדרישות חתימה דיגיטלית מאובטחת מאושרת על ידי צד שלישי – גורם שנרשם במשרד המשפטים, בהתאם להוראות החוק.

מעמדה המשפטי של חתימה דיגיטלית והתיקון לחוק

חוק חתימה אלקטרונית (דיגיטלית) קובע שחתימה דיגיטלית קבילה בבתי המשפט.

בתיקון האחרון של החוק שאושר לפני מספר חודשים, חל שינוי במעמדה הראייתי של החתימה הדיגיטלית המאובטחת. לפני התיקון נקבע שמסר אלקטרוני חתום בחתימה דיגיטלית מאובטחת יהווה ראיה לכאורה שהחתימה היא של בעל אמצעי החתימה ושהמסר האלקטרוני הוא זה שנחתם על ידי בעל אמצעי החתימה. תיקון החוק שינה את המעמד הראייתי כך שהראייה לכאורה היא לכך שהמסר לא שונה לאחר חתימתו ושהמסר נחתם באמצעי החתימה המתאים לחתימה הדיגיטלית. כלומר, חתימה דיגיטלית מאובטחת אינה מהווה עוד ראיה לכאורה שהחתימה נעשתה על ידי בעליה. רק חתימה דיגיטלית מאושרת יכולה להוות ראיה לכאורה שהחתימה נעשתה על ידי בעל אמצעי החתימה.

תיקון חשוב נוסף שנעשה בחוק הוא ההקלה על הדרישה שהייתה קיימת בנוסחו הקודם של החוק, שכאשר נדרשת חתימה של אדם על מסמך לפי חיקוק, ניתן לקיימה רק באמצעות חתימה דיגיטלית מאושרת. כיום מסתפק החוק בכל חתימה דיגיטלית אשר מקיימת "ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, את התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו החיקוק". תנאי זה נוסח באופן עמום, מתוך כוונה להסיר חסמים בתחום החתימה הדיגיטלית ולאפשר שימוש גמיש בה, תוך שמירה על מטרותיה של כל חקיקה הדורשת חתימה. ייתכן ובתי המשפט יצטרכו להכריע בקשר אליו במקרים שיובאו לפניהם בעתיד.

יחד עם ההקלה על סוג החתימה הדיגיטלית כאשר נדרשת חתימה לפי חוק, התיקון האחרון של חוק חתימה אלקטרונית (דיגיטלית) ביקש לטפל במצב שבו קיימים פערי כוחות בין הצדדים להתקשרות בחוזה, כגון בחוזים צרכניים. נקבע כי כאשר יש לצד לחוזה עדיפות בעיצוב אופן החתימה הדיגיטלית, והוא מבקש להסתמך על חתימה דיגיטלית בקשר לחוזה, הנטל להוכיח כי הצד השני חתם על החוזה יהיה עליו, למעט אם החתימה היא חתימה דיגיטלית מאושרת.

נציין שלפי דברי ההסבר להצעת חוק חתימה אלקטרונית (דיגיטלית) המקורית, החוק לא נועד להסדיר שימוש בחתימה דיגיטלית "פשוטה" כמו חתימה בסופו של דואר אלקטרוני. נראה שהכוונה הייתה להתייחס רק לחתימות ממוחשבות שנעשו בעזרת טכנולוגיות ייעודיות. למרות זאת, לשון החוק, במיוחד לאחר תיקונו האחרון, מאפשרת פרשנות לפיה חלק מהוראות החוק חלות על כל חתימה דיגיטלית. בהתאם ללשון החוק כיום, גם חתימה שנדרשת בחוק וגם הנטל על צד לחוזה שעיצב את אופן החתימה, עשויים לחול גם במקרה של חתימות ממוחשבות פשוטות שלא הופקו באמצעי מיוחד, כמו סריקה של חתימה שהוכנה למסמך במחשב.

גופים המעוניינים לעשות שימוש בחתימות ממוחשבות בישראל נדרשים לעשות זאת תוך יישום נכון של החקיקה הרלוונטית ותיקון החוק האחרון, ולקבל ייעוץ משפטי פרטני באשר לעמידת החתימה הדיגיטלית בה הם מעוניינים לעשות שימוש בדרישות החוק ובמעמדה הראייתי.