כתיבת תסריט

תסריטאי הוא האדם שיוצר יש מאין, הוא למעשה הממציא של הרעיון שעליו יהיה הסרט. הדבר הראשון שתסריטאי עושה הוא קודם כל ללמוד את המקצוע. ישנם ספרים רבים וקורסים בישראל. למי שממש רוצה להתעמק ישנם מכללות לקולנוע ששם כבר לוקחים את העניין צעד קדימה.

 בכתיבת תסריט התסריטאי מתחיל במנוח הקרוי "סינופסיס" שהוא למעשה תקציר הסרט. על התסריטאי לכתוב בשלושה עד חמישה עמודים על מה יהיה הסרט ומה הולך לקרות בו. לסינופסיס ישנו פורמט משלו וחוקים עלילתיים שהתסריטאי חייב לשלוט בהם. אין מדובר במכתב ארוך ומעניין אלא מכתיבה מקצועית בה ישנם חוקים ברורים של נכון ולא נכון. לדוגמה - הכתיבה היא בזמן הווה, שם מתוארות פעולותיו של הגיבור.

 לאחר כתיבת הסינופסיס רצוי לשלוח אותו לאיש מקצוע, גם סטודנט לשעבר יוכל לעזור אך רצוי לשלם כמה מאות שקלים לעין מקצועית של במאי או תסריטאי מוכר. לאחר כתיבת הסינופסיס, הדבר הראשון שעושים זה להגן על התסריט. הדרך הכי זולה לעשות את זה היא להירשם לאיגוד התסריטאים תמורת כמה גרושים ולדאוג שהחומר יהיה מוגן.

 לאחר מכן ניתן לכתוב את התסריט בעצמכם בידיעה שעמוד אחד בתסריט שווה לדקה על המסך. שוב, צריך ללמוד איך לעשות זאת - זה כלל לא פשוט העניין ואפילו די מסובך. כדאי לשקול לצרף איש מקצוע או סטודנט לשעבר לתסריטאות או לקולנוע.

 התסריט עצמו מזכיר כתיבה של מחזה ובו מתוארים הדיאלוגים של הדמויות והפעולות שלהן. מחשבות ותהיות אותן חושב הגיבור אינן יכולות להופיע בתסריט שכן בניגוד לספר מדובר ביצירה שעולה לבסוף על המסך ומדברת בשפה חזותית. המצלמה לא יכולה לצלם מחשבות אלא רק פעולות. לשחקן אין דרך להעביר את מה הדמות חושבת אלא על ידי דיאלוג ופעולות.

 לאחר סיום מלאכת הכתיבה זה הזמן למצוא מפיק באיגוד המפיקים או באתר תעשייה קום. גם באתר קולנוען ניתן למצוא את שמות המפיקים.

 מפיק הוא האיש שאמור להביא את הכסף. סוג של רס"פ ושליש בצבא. המפיק כבר יארגן את שאר אנשי הצוות כגון במאי, סאונדמן, עורך ושחקנים. המפיק הוא למעשה המנהל האדמיניסטרטיבי. הבמאי הוא המנהל האומנותי, הוא אחראי על האודישנים. הוא בוחר מי ישחק ואיך הוא ישחק.

 באתרים הללו ניתן גם ליצור קשר עם שחקנים שהם כבר סלבס ולנסות ולעניין אותם, הירתמותם לעניין לעתים תגרום למפיק להיקשר אתכם דבר שיקדם את הסרט ליום שיצולם ויוקרן על המסך.

 ההפקה מתחלקת לשלושה חלקים - פרה פרודקשין, פרודקשן ופוסט פרודקשן. הראשון הוא השלב שלפני הצילומים. הוא השלב של התסריט, המימון, הכנת לוח זמנים לצילומים, אודישנים, חזרות עם השחקנים, רכישת ציוד ועוד. הפרודקשן זה השלב תכלס של הצילומים ששם אף אחד לא מפריע לבמאי. היחיד שיכול לחלוק עליו בזמן הצילומים  ולהטיל וטו על ההחלטות הוא המפיק.

 השלב האחרון שנקרא הפוסט פרודקשיין הוא למעשה החלק של העריכה. העורך מקבל את הקבצים שבהם הצילומים. הצילומים מחולקים לסצנות שצולמו כל אחת מספר פעמים עד שהבמאי היה מרוצה מהמשחק, מהתאורה ומהצילום. בנוסף העורך מקבל את הקלטות הסאונד ועתה למעשה הוא מדביק את החלקים.

 מאחר וכולנו בני אדם, בשלב הזה כל הפשלות צפות על פני השטח והעורך תפקידו ללטש את החומרים עד ליצירת הסרט המלא. לאחר סיום הסרט ישנה קלטת שאותה שולחים לפסטיבלים כדי לזכות בפרסים ופרסום ולאחר מכן מתחיל תהליך ההפצה בארץ ובמקרה הטוב גם בעולם.

קורא יקר,

ליקוט המידע עבורך והפרדת העיקר מהטפל ערך זמן לא מבוטל וגבה ממני כספים רבים והרבה זיעה. המידע המועבר במאמר אינו פרי מוחי הקודח אלא מגיע אלייך היישר מהמורים מספר 1 בהוליווד ללא שום חוצץ בדרך. בוגרי הקורסים והסמינרים של המורים הללו הם האנשים שבפסגת התעשייה העולמית וכמעט כולם התחילו אנונימיים כמונו. אם המידע הועיל לך וחסך לך חלק מהדרך, אם יש לך הערות לשיפור או הצעות, אם זיהית דיוק חלקי בדבריי ויש בידך המידע להשלים, אודה לך אם תגיב למאמר ותשתף גם את חבריך בלייק. בברכה - Ran shviro בפייסבוק.