כך תצלמו סרט קולנוע בחמשת אלפים שקלים בלבד! אמיתי

הטיפ שיוכיח לכם שאפשר להפיק סרט קולנוע בישראל בחמשת אלפים שקלים ולפרוץ לחו"ל!!!

את המאמר הזה, יותר מכולם כדאי לקרוא עד הסוף משום ששם מחכה לכם הטיפ הכי גדול שכנראה אי פעם ניתן לנו מהמקצוענים. ישנה דרך, מאוד מתוחכמת ומאוד פשוטה לייצר סרט בישראל, במינימום עלות. סרט שישים אתכם על המפה ויכניס אתכם לתעשייה ואף במקרים מסוימים יוציא אתכם לחו"ל! אך לפני כן הקדמה קטנה.

 לפני שאתחיל במאמר אציין שאת הטיפ הגדול הזה, כולל טיפים משניים נותן דוב סימנס, האיש שהיווה השראה לקוונטין טרנטינו ואשר הביא לאלפי יוצרים את השיטה שבנתה להם את הקריירה מאפס. דוב סימנס הוא הגורו הגדול ביותר של יוצרי הסרטים בהוליווד ובאמתחתו סט המונה 16  שעות DVD שבהם הוא דוחס מעל לאלף טיפים פרקטיים של איך לעבוד ולהגיע לתוצאה של סרט על המסך הגדול.

 ישנם שני סוגים של מפיקים. הראשון הוא מפיק יוצר והשני הוא מפיק סוחר. לפני שאגע במפיק היוצר שהוא נושא המאמר אכתוב בקצרה על המפיק הסוחר.

מפיק סוחר הוא איש עסקים. מדובר באיש מכירות משופשף שהבין כי בקולנוע ניתן לעיתים, במידה ואנו יודעים מה אנו עושים – ואנחנו לא, להשיג תשואה להשקעה, גבוהה יותר מאשר אותה השקעה בעסק אחר.

 הכוונה היא שאם יש לנו מיליון שקלים, כדי שנשקיע אותם בסרטים אנו חייבים להיות משוכנעים שהסרט שנייצר יכניס לכיסנו יותר כסף מאשר דירה או נכס נדל"ן אחר שהיינו רוכשים באותו הכסף. אחרת מה הפואנטה? בשביל מה לקחת את הסיכון ולקרוע את התחת בשנים של לימודים ועבודה. מפיק מסחרי קודם מגייס כסף ורק לאחר מכן מצלם סרט בכסף אותו גייס. כאשר אנו, המתחילים מנסים לנהוג ככה, לעולם איננו משיגים את הכסף משום שלא הוכחנו עדיין יכולת. זהו השלב שפחות או יותר 95% מבוגרי בתי הספר לקולנוע בארץ ובעולם לא השכילו להבין וממשיכים במרוץ סביב הזנב שמביא אותם שוב ושוב לשומקום. כבר הרווחתם טיפ ענק על הדרך וגם הוא כאין וכאפס למה שמחכה לכם בסוף המאמר!

 מפיק יוצר – הוא האיש עם החזון, יוצר שחולם ליצור את הסרט הראשון שלו אך לרוב אין לו את הכסף הדרוש לכך. והוא האיש שמאמר זה יעסוק בו. כלומר אתם ואני. יוצרי סרטים לפי סימנס מתחילים בתחתית. כמו כולנו. אחת מעצותיו העיקריות של סימנס היא קודם לייצר סרט ורק אחר כך לנסות למכור אותו.

 במילים אחרות המכניזם עובד ככה – כדי שמישהו בעולם הזה ייתן לכם כסף כדי לעשות סרט, הוא צריך לדעת שכבר עשיתם זאת בעבר. לא רק שהוא רוצה לדעת שעשיתם זאת בעבר אלא שגם עשיתם זאת בתקציב קרוב יחסית לתקציב אותו אתם דורשים ממנו כעת. אם לדוגמא ייצרתם סרט בחמשת אלפים שקלים כי קראתם את המאמר עד הסוף ונתקלתם בטיפ שיקפיץ לכם את הקריירה כבר מעוד שלוש דקות ולאחר מן הסרט שודר לא בעולם, בואו נהיה צנועים – בארץ. עתה אתם רוצים להפיק את סרטכם הבא אך רכשתם את ה DVD – של סימנס והבנתם שלא יהיה פשוט מאחר שעדיין לא תקבלו מיליון שקלים מאף אחד, אתם עולים לשלב הבא והוא לבקש תקציב פי עשר מסרטכם הקודם. כלומר אם סרטכם הנוכחי עלה חמשת אלפי שקלים ויצא אל הקולנוע, את סרטכם הבא תוכלו לממן עוד לפני צילומי הפריים הראשון על ידי בקשה לחמישים אלף שקלים. פי עשר מהסרט הקודם.

 לסרט הבא כבר תדרשו חצי מיליון והבא אחריו הסכום כבר יגיע לחמש מיליון ואתם מוצאים את עצמיכם כמפיקים עצמאיים שמתפרנסים בכבוד מהתעשייה ומגייסים כספים עוד לפני תחילת הצילומים.

 ועכשיו לשאלת השאלות – כמה מרוויח מפיק מתחיל בסרטו הראשון?

 התשובה לכך לצערנו היא די עגולה אך מאותו הרגע אתם על המפה! ואם כסף זהו רצונכם אתם רשאים לפזול לתעשיית הטלוויזיה ששם מלכתחילה נמצא הכסף הגדול. באותה מידה אתם רשאים להמשיך את דרככם הקולנועית. סביר להניח שתשלבו את השניים.

 ספייק לי, She's got to have it – עלות הסרט 60 אלף דולר, רווח – 0 ₪. אבל נולד לעולם במאי בשם ספייק לי שהרוויח קריירה. רוברט רודריגז, אל מריאצ'י – עלות הסרט 7.5 אלף דולר, רווח – 0 אך נולד לנו רודריגז. טרנטינו הוציא על כלבי אשמורת מיליון ומאתיים אלף דולר ואמנם החזיר לעצמו את ההשקעה אך בעיקר הוליד לעולם את קוונטין טרנטינו שבהמשך מביא את האוסקר על תסריט בספרות זולה. שלושתם היום מרוויחים אחלה של כסף.

זה המקום לציין שסימנס עצמו אל המציא את השיטה, היצ'קוק התחיל ככה את הקריירה שלו עם סרטו "Rope" שצולם בשוט אחד. ג'ים ג'רמוש הוליד את קפה וסיגריות שם הניח את המצלמה בצורה סטטית, נתן לבניני לברבר ובנה קריירה בתור במאי על, שהסתמכה על סרט שהמצלמה לא זזה בו אפילו פעם אחת.

 אז מה עושים מכאן? קודם כל מצטרפים לאיגוד המפיקים. אחר כך, למרות שסימנס נוטה לזלזל בבתי הספר לקולנוע אך הוא דוב סימנס ומותר לו כי הוא הוכיח עצמו, אני הקטן כן הייתי הולך לאחד מהם אך לא לפני שהייתי עושה את עבודת השטח שסימנס כבר עשה בשבילכם, הוא ועוד כמה חבר'ה נוספים. אחרת תיכנסו גם אתם לסטטיסטיקה של 95% בוגרי בתי הספר לקולנוע שמעולם לא הפיקו סרט או לא גרמו לכזה להיות מופק על ידי מישהו אחר.

 האסטרטגיה בגדול לצריך לדעת לפני שנרשמים ללימודי קולנוע היא קודם כל היכן נמצא הכסף. התשובה היא בסדרות טלוויזיה ולא בקולנוע. דבר שני הוא להבין שעד כמה שזה נשמע אבסורד יותר קל להגיע לטלוויזיה לאחר שהוכחתם עצמכם בקולנוע. הטלוויזיה זהו מוסד סגור שלא רוצה וגם לא צריך אתכם, הוא מסתדר מספיק טוב עם גדודי היוצרים שדוקרים שם אחד את השני בגב חדשות לבקרים.אף אחד שם לא צריך עוד מתחרים על הג'וב. במידה ויש לכם קשרים, אלו יכניסו אתכם לשם אך את הסכינים בגב לחבריכם שם תאלצו לעשות בעצמכם.

 כמובן שתיארתי את המצב בצורה קיצונית ולא משקפת אך הרעיון הוא שבטלוויזיה רץ הרבה מאוד כסף ולוקח המון זמן להגיע לעמדה בכירה. בנוסף כמו תמיד היצע היוצרים הוא גדול ולא ממש בא להם עוד מתחרה שהגיע מבחוץ. יש להם משפחות לפרנס וילדים להאכיל ומישהו מבחוץ לא תמיד בא להם טוב. בייחוד כשהוא נכנס בקומבינה!

 האסטרטגיה להיכנס דרך הקולנוע היא לעשות סרט עצמאי ודל תקציב. חמשת אלפים אמור לסדר את העניין, זה לא יהיה קל אך זה יהיה אפשרי. כבר הזכרתי זאת במאמרים קודמים שלי ששואבים את המידע מדוב סימנס – הסרט יתרחש בלוקיישן יחיד עם עשרה שחקנים שפחות או יותר רבים אחד עם השני במשך שעה וחצי. אותן המריבות אגב, אם יהיו גרועות ולא מעניינות – הסרט שלכם הולך לפח. תסריט הוא הדבר החשוב ביותר בסרט שלכם. בחמשת אלפים שקלים אתם כופים על הבמאי, השחקנים ואנשי הצוות לא להוציא מעצמם את המיטב גם אם הם הג'ניפר אניסטון של המחר.

 לאחר ייצור התסריט ולפני שאתם מגייסים את הצוות, אתם הולכים לשח"ם (איגוד השחקנים) לפגישה ומוכיחים להם שאין לכם כסף ושסרטכם דל תקציב. אם לא תעשו זאת כל שחקן חבר איגוד שתרצו להכניס יעלה לכם אלף שקל מינימום ביום. אם תרמו את שח"ם ולא תספרו להם שיש לכם תקציב של מאות אלפי שקלים התביעה שתחטפו, לא רק שתרוקן לכם את הכיסים אלא תסומנו כנוכלים והשמועה תתפזר מהר מאוד בשוק הקטן והקריירה שלכם נקברת בו במקום.

 אל תתעסקו עם זה, שחקנים זה עם שמקבל משכורת לפעמים שוטף פלוס שלושה חודשים. כבר רימו אותם לפניכם והפצע תמיד נשאר פתוח. בניסיוני להפיק את סרטי נוכחתי לדעת שאפילו השחקנים של השורה הראשונה, מהר מאוד מתפרצים עלייך. אף אחד לא אוהב מפיקים!

 בכל אופן לאחר שבאתם לשם לפגישה והוכחתם להם שאתם בסדר, תקבלו אישור חד פעמי לרדת משכר המינימום ועתה זה אתם מול השחקן. אם יש לכם את הכסף כדאי ורצוי לשלם להם. בחמשת אלפים לא יהיה לכם אבל עשו טובה לאנושות וגרדו עוד חמישייה כדי שהשחקנים יבואו בכיף שלהם ולא ירגישו כמו עובדים זרים שמנוצלים על ידי הקבלן.

 את כל חברי הצוות אגב, כולל השחקנים ניתן להשיג באתר תעשייה.קום על ידי העלאת מודעה. אל תפנו אליהם בפרטי, תנו להם לרדוף אחריכם ולהתחרות על התפקיד. מאחר ומדובר בהפקה ללא תשלום או תמורת תשלום זעום, הרבה שחקנים לא ירצו וחבל לבזבז זמן יקר ולהטריד אותם בהודעה פרטית באתר. תעלו מודעה ותנהגו בשקיפות – תגידו שזו הפקה ללא תשלום או הפקה דלת תקציב באישור שח"ם.

 גם את שאר אנשי הצוות תוכלו לגייס באתר – צלמים, במאים, עורכים וכ'ו. אם יש לכם חברים בעסק מה טוב. אם אתם בוגרי בתי הספר לקולנוע שנכנסו לסטטיסטיקה העגומה של חוסר התעסוקה, צרו קשר עם חבריכם ותחזירו לקבוצה את הניצוץ בעיניים שדעך. זכרו שוב – התסריט חייב להיות לא פחות ממצוין! אתם הולכים לתזז צוות שלם שלא יודע לזהות בעצמו את טיבו של התסריט. תשיגו חוות דעת מאיש מקצוע שמודיע שהוא טוב וחלקו אותה לצוות ובכך תרגיעו אותם. תתייחסו אליהם – אתם לא באמת הבוסים שלהם.

 בכל אופן מדובר בסרט לוקיישן אחד + עשרה שחקנים. הצילומים ייערכו שבוע ואם תשלמו מינימום לכולם תצאו מכך בשן ועין בשישים אלף ₪. תאכילו את הצוות כמו שצריך ותהיו נחמדים.

 עתה ישנו רק חלק אחד שחסר בפאזל. כותרת המאמר מבטיחה סרט בחמשת אלפים ומבטיחה האת אבי כל הטיפים שאי פעם תקבלו בעולם הקולנוע. עכשיו תקשיבו טוב זה הולך ככה –

 בחודש הקרוב אתם מבררים על כל בתי התיאטראות הנידחים בעיר שלכם או באזור. אם אתם מכירים סטודנטים למשחק או שחקני תיאטרון בתחילת הדרך אז תשאלו אותם. אתם הולכים לראות הצגות של שעה וחצי, של צוותים אנונימיים שחולמים לפרוץ. עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת. כנראה שהיחידים בקהל הולכים להיות אתם וכרטיס במקרה הטוב יעלה עשרים או שלושים שקל.

 אתם הולכים להציץ בכל ההצגות ההלו. לבסוף כשתמצאו משהו שמספק אתכם אתם ניגשים אל השחקנים בסוף ההצגה ומבררים מי הבעלים של התוכן. יהיה זה מחזאי צעיר בדרך כלל שסובל מתת תזונה כי אין לו כסף למזון ובמקום אוכל הוא חי של הערכים התזונתיים שנמצאים בעשן של הטבק שהוא מגלגל. אתם מכנסים את הבמאי ואומרים להם שאתם רוצים לצלם את ההצגה. שעה וחצי הצגה – שעה וחצי צילומים. השחקנים כבר מכירים את הטקסטים, לא צריך חזרות.

 את הסט אתם מחליפים בנוף אמיתי, גם ההצגה צריכה להיות בלוקיישן אחד. רצוי בית עם חצר שניתן מדי פעם לצאת החוצה או להסתובב בין החדרים ובכך למזער את השעמום שיש בלוקיישן אחד. אתם מלווים שלוש מצלמות דיגיטליות מחברים ונותנים לצלם לנצח על התזמורת ומביאים את אותו במאי של ההצגה שלא מזיז את המצלמה וגם לא מביים את השחקנים. הדבר היחידי שאתם לא חוסכים עליו הוא הסאונד.

 לוחצים פליי, אומרים אקשן וכעבור שעה וחצי יש לכם סרט במצלמה, עלילתי שצולם בזמן אמת. שעה וחצי זמן ההצגה – שעה וחצי זמן הצילומים! צאו לעשות סרטים ולהתחיל את הקריירה כבר מהיום! אלפים כבר עשו את זה בחו"ל. ככה עושים סרט בחמשת אלפים שקלים.

 עכשיו עם המידע הזה לכו ללמוד בבתי הספר לקולנוע, באיזה שבא לכם. לרשימת ספרים מומלצים על ידי דוב סימנס.

בהצלחה J