תקומת החברה האמריקנית

1. מרקאנטיליזם {שילוב של שני העותקים}מדובר בתפישה כלכלית ופוליטית שעמדה ביסוד מדיניותן של אנגליה ומדינות אירופה במאה ה-17 ותחילת המאה ה-18. המרקאטינליזם שיקפה את היעדים המדיניים והחומריים של בני המעמד הבינוני העולה (בנקאים, תעשיינים אנשי הנהלת חשבונות וכד') במדינות אירופה ואנגליה. היעדים המרכזיים: ·      אי-תלות בגורמי חוץ·      שגשוג כלכלילפני שאכנס לפירוט, ניתן לומר, כי תפישת המרקאנטיליזם גורסת כי שטחים המצויים מחוץ למדינה ואשר נתונים לשליטתה (לגבי אנגליה דובר ביבשת אמריקה) ישמשו כמקור לחומרי-גלם, כוח עבודה וכד' שיביאו לקידום הכלכלה של מדינת האם בלבד. כך, נתפשה אמריקה כמעין מקור בלתי נדלה, שאמור לספק את כל צרכיה הכלכליים של מדינת האם. לפי התפישה, נאסר על המושבות באמריקה להתחרות בצורה כלשהי על הרווחים הכלכליים של מדינת האם. כך למשל, סחורות שהגיעו מיבשת אפריקה היו צריכות לעבור דרך אנגליה על מנת שהמתווכים האנגלים ירוויחו מכל עסקה שהתקיימה.עקרונות התפישה (בהרחבה): ·      עושר המדינה נמדד בכמות הזהב ומתכות יקרות אחרות שנאגרו באוצרה. מכיוון שרוב מדינות אירופה היו עניות במשאבים ומחצבים הן נדרשו להשיגם מעבר לים.·       שאיפה למאזן חיובי במדינת-האם. כלומר, יבוא מינימלי וייצוא מקסימלי ·      השגת מקורות וחומרי גלם זולים, כוח עבודה זול שנמצאו מעבר לים.·      תפקיד הממשלה הינו לעודד ייצור, תיעוש, ניצול משאבים, הרחבת שווקים ופיקוח הדוק אחר הפעולות הכלכליות (לשם כך נחקקו חוקים רבים). ·      השתלטות מתמדת על מושבות רבות מעבר לים תוך הכוונת העניין לתועלתה הבלעדית של מדינת האם. זהו בעצם סוג של אימפריאליזם כלכלי.·      איסור על המושבות להתחרות בכל דרך שהיא עם מדינת האם (ראה/י דוגמא לעיל).·      התפישה נגדה את העיקרון הקלאסי של ה-laissez faire ("הנח לעשות") רקע כללי (היסטורי): המרקאנטליזם שרר בין המאות ה-17 ובתחילת המאה ה-18 . באותה עת, הייתה התפתחות גדולה של המושבות האנגליות ביבשת אמריקה. מושבות הדרום (וירג'יניה קרוליינה וכד') התאימו לשיטה דנן בשל הצורך הרב שלהן באספקת מצרכים חיוניים מאנגליה וזאת בתמורה לאספקת חומרי גלם טבק וכותנה. מאידך, מושבות הצפון לא רק שלא השתלבו במערכת המרקנ' אלא אף החלו להתחרות במדינת האם. בשנים הללו אנגליה נתקלה בקשיים באכיפת המרקנ' בשל היותה עסוקה במלחמות שבע השנים. באותה עת הפרלמנט האנגלי העביר חוקים אך לא היה מי שיאכוף אותם (תקופת ההזנחה המבורכת). בשנת 1763 אנגליה השכילה להבין כי המושבות ( כ-2 מיליון איש) מתחרים בכלכלתה ביעילות רבה ובניגוד גמור לתפישה המרקנ'. אנגליה ניסתה לשנות את המצב הנ"ל, אולם ניסיון זה הוביל למלחמת העצמאות של המושבות כעבור 13 שנה.2. הג'ונגל {לא נמצא בשני העותקים} . 3 השפע {לא נמצא בעותק א'}הבסיס "לחלום האמריקני",העושר הטבעי שמשך אנשים מכל קצוות תבל וסייע ליצירת החברה הייחודית החדשה, הוא שאיפשר להם הזדמנות לחיים חדשים ולחלום על עתיד טוב יותר. להבדיל מחברות ועמים אחרים אשר התפתחו בצל מחסור, הרי שהיחס החיובי בין אדם לאדמה ולמשאבים גרם לאמונה בסיכויי הצלחה המובטחים לכל יחיד בחברה. יש לייחס לשפע היווצרות מוסדות וערכים שונים בחברה, כאשר ההצלחה הכלכלית הפכה למוטיב מרכזי בחברה האמריקנית, בעקבותיה יבואו שיפור המעמד החברתי ואיכות החיים. זהו היה המניע להתפתחות החברה האמריקנית כחברה דמוקראטית קאפיטליסטית-אינדוודואליסטית ולא סוציאליסטית, ללא מהפיכות חברתיות או שלטוניות(שהתחוללו באותה תקופה באנגליה,צרפת, רוסיה), חברה שמאמינה בשייוק, פרסום, ליברליות וגם יחסי ציבור חופשיים. זהו הבסיס ליציבות השלטון והשיטה האמריקנית, זהו ההיפף הגמור מן המחסור והפסימיות השייך לאירופה של אותה התקופה.השפע קשור קשר הדק למושג "הספר", המסמל את האיזור הקורא לטובים ולמוכשרים לנסות את מזלם, ניצחון האדם את הטבע, ההתחלה החדשה והסוף הטוב(כאשר השפע הטבעי הופך לקניין פרטי). להבדיל ממשטרים אחרים, הנהירה אל הספר לא כוונה ע"י הממשלה או כל גורם אחר, כי אם עפ"י היחיד. בחברה זו, אשר יכולת ההישרדות והמאבק בטבע היה מטרה עליונה, נעדרו החוק והסדר, נרחש בוז למסורת ולתרבות, מטריליזם ופרגמאטיזם תפסו את מקומם והמעמדות לא נחשבו. לכן פיקוח חיצוני, שלטון מרכזי, וויסות על נראו מיותרים למתיישבים ובמקומם קודשו האינדיוודואליזם, חופש הבחירה והדמוקראטיה.4. התיקונים ה-13, ה-14 וה-15 לחוקההתיקון ה-13: קובע, בשנת 1865, את ביטול העבדות. לא תהיה עבדות בתחומי ארה"ב. כך הוענק אמנם לשחורים חופש חוקי, אך לא יותר מזה – המהפכה האמיתית במעמדם של השחורים התחוללה רק לאחר שנת 1954. הקונגרס לא קיבל כל החלטה בדבר צעדים שיבטיחו לשחורים, הלכה למעשה, זכויות פוליטיות וחברתיון ושוויון מלא עם הלבנים. התיקון ה-14: דוגמא לחקיקה רפובליקנית רדיקאלית. הפיסקה הראשונה מגדירה, לראשונה, את האזרחות בארה"ב. "כל מי שנולד או התאזרח בארה"ב הינו אזרח". """מדינה לא תחוקק ולא תאכוף חוק שיגביל את הזכויות של אזרחי ארה"ב, ושום מדינה לא תשלול מאדם, מפרט, את חייו, את חירותו או את קניינו ללא הליך משפטי נאות (DUE PROCESSׂ). המלה "אזרח" הוחלפה במלה "אדם" בסיפא של המשפט. בית המשפט העליון הגדיר תאגידים כמו משרדי עורכי דין, משרדי מהנדסים ומשרדי הנהלת חשבונות כ"אדם" ולכן מי שנהנו מסעיף זה היו יותר בעלי הון מאשר שחורים, או אזרחים פשוטים. חהתיקון כלל גם חלקים נוספים שנגעו למנהיגי הדרום ולחובותיו מתקופת המלחמה. אם יאשרו את התיקון, הן יוחזרו לברית. רק טנסי הצטרפה. מדינות אחרות שלא הצטרפו, שילמו מחיר גבוה יותר אחר"כ.התיקון ה-15: קבע כי "זכותם של אזרחי ארה"ב להצביע בבחירות לא תישלל ולא תוגבל ע"י ארה"ב או על ידי מדינה ממדינותיה בגלל גזע, צבע עור או מצב של עבדות בעבר".   גם תיקון זה כוון נגד הדרום שניסה למנוע זכויות פוליטיות מהשחורים.5. הכרזת העצמאות (4 יולי 1776) {לא נמצא בעותק א'}הצהרת העצמאות האמריקאית, שנכתבה ע"י תומאס ג'פרסון, אומצה ע"י הקונגרס הקונטיננטלי בפילדלפיה ביום 4/7/1776. ההכרזה מציינת את העברת הריבונות של המושבות מבריטניה לקונגרס האמריקני ולשלוש עשרה מדינות. באופן כללי, ישנם 4 חלקים עיקר+יים להצהרה : א. הצדקת המנהיגים המסבירים מדוע הם נוקטים בצעד כה קיצוני והצגת כוונות הקונגרס לאמץ את ההצהרה. ב. פירוט תמציתי של היסודות שעליהם מבססים את הקמת מדינתם החדשה - המחשבה המדינית שרווחה באותה עת באמריקה. ג. סדרת האשמות כנגד המלך ג'ורג' ה – 3 ומימשלו הגרוע במושבות. ד. ההחלטה על העצמאות וחתימות הנאספים.הרעיונות המרכזיים המונחים בבסיס בבכרזה נלקחו רובם ככולם מג'והן לוק אך תומצתו בצורה מזהירה ע"י ג'פרסון.מטרתה העקרית של ההכרזה הייתה ללכד את השורות וליצור תמיכה בדעת הקהל לגבי הצעד הקיצוני של הכרזת העצמאות וזאת באמצעות פירוט הבסיס האידיאולוגי הנשען על : זכויות טבעיות וחוק הטבע, דוקטרינת האמנה החברתית, זכות התנגדות לעריצות, חובת המרידה בעריצות ודוקטרינת הסוברניות העממית. אולם בהכרזה קיימת מידה של צביעות כאשר יש ביטוי לערכים אידיאליים שאינם ברי השגה כלל. אף החלק בהכרזה שבו הועלו אשמות כנגד המלך הבריטי היה שקרי ביסודו, כיוון שמנסחי ועורכי ההצהרה ידעו היטב כי הפרלמנט הוא האחראי לנעשה מושבות (ולא המלך).האלמנט המהפכני בהכרזה טמון בניסיון הראשון להשתית רעיונות של תקופת ההשכלה לבסיסה האמיתי של המדינה ולמציאות פוליטית יום - יומית, למשל, תפיסת זכויות הטבע (של לוק), דוקטרינת ריבונות העם וכו'.החשיבות ההיסטורית האמיתית של ההכרזה נעוצה בעובדה שרוב קוראיה קיבלו אותה וראו בה את "האני המאמין" של הדמוקרטיה האמריקנית, וזאת מבלי שרבים יכירו כלל את הרקע לניסוחה והמקורות לרעיונותיה של ההכרזה.להכרזה אף חשיבות אוניברסלית שכן הנושא העיקרי לא היה זכויותיהם של האמריקנים דווקא אלא זכויות רכוש, חוק הטבע וזכויות טבעיות של יצורי אנוש בכלל.

מחשבים ניידים