גיל המעבר והרפואה הסינית

גיל המעבר והרפואה הסינית

הרופאים, ברפואה הקונבנציונלית מתעניינים איך נשים במדינות אסיה מתמודדות עם גיל המעבר, ואם יש חלופות טבעיות בטוחות בטיפול הורמונלי

מבחינה מערבית מנופאוזה היא תוצאה של עלייה דרמטית בכמות ה-FSH, הורמון מבשיל הזקיקים המופרש מיותרת המוח תוך כדי ירידה או חוסר היענות משמעותית מצד השחלות, שאינן נענות למסר לייצר דם וכמות האסטרוגן המופרש איננו מספיק בכדי לגרות את השחלה לביוץ. כתוצאה מזה האישה סובלת מתופעות כמו חוסר שקט, נדודי שינה, דופק מהיר, גלי חום והזעת יתר, סחרחורות, חרדה.

הרפואה המערבית בניגוד ל-רפואה סינית אומרת – מכיוון שאין מספיק אסטרוגן הבה ונשלים אותו, לשם כך היא מציעה הורמונים סינטטים או פיטו-אסטרוגניים (הורמונים צמחיים) כגון קוהש שחור, רימון, אלפלפה, תלתן אדום, אנג’ליקה, שמן נר הלילה ועוד. הטיפול עושה את פעולתו ואכן נשים מדווחות על שיפור בתופעות גיל-המעבר… אלא, שהחיסרון המשמעותי שבשיטה זו הוא שברגע שיפסקו ההורמונים לזרום יחזרו ההזעות וגלי החום כיוון שהגוף לומד להיות תלוי במקורות הורמונלים מבחוץ והבעיה האמיתית עודנה עומדת בעינה .

רפואה סינית מציעה כאמור התייחסות אחרת, מילוי החסר ותיקון שורש הבעיה.

בגיל המעבר מתעצם תהליך שמתחיל עוד הרבה לפני כן, בשנות הפוריות (אף המוקדמות שבהן) והוא – ייבוש נוזלי הגוף והדם. חוסר דם סיני אינו אנמיה אלא חוסר בכמות המשקעים (טסיות וכדוריות) ונוזלי הדם. כשהגוף לא מצליח לייצר כמות מספקת בהתאם לדרישה הוא שולח איתותי מצוקה של חום וחוסר המתבטאים בגלי החום, חולשה, צורך במתוק – המשמעות הינה אחידה: אין מספיק דם בגוף, הדם אינו מוזן ועל כן אינו מזין את הלב (נדודי שינה) את הכבד (כאבי ראש, סחרחורות, ראייה מטושטשת וצלצולים באוזניים), את הכליות (בריחת סידן, נשירה) ועוד. מלבד זאת, מופיעים לא פעם, אצל נשים בגיל המעבר, סימני חום מרובה (=אש הכליות) או חולשת טחול (הפרעות עיכול, כבדות, חוסר אנרגייה וחולשת מערכת חיסון). הטיפול הוא בהתאם למצב הקליני של כל מטופלת.

למידע נוסף על רפואה סינית

מה ניתן לעשות ? מכיוון שהעדר נוזלים הוא הבעייה העיקרית, הטיפול מתחיל בשתייה מוגברת, באקלים יבש כמו שלנו לפחות 2 ליטר ליום.

תוסף מזון משמעותי לתקופת המנפאוזה, עשיר בנוזלים ומאפשר ספיחתם וכן בחומצות אמינו הבונות דם הוא הספירולינה, אצה ירוקה עשירה במינרלים ונוזלים, ללא פעילות עודפת על התריס וללא סכנות מינון

האסטרטגייה הטיפולית ב-רפואה סינית, כאמור, מותאמת לכל מטופלת ומטופלת באמצעות אבחון קליני ובדיקת דופק ולשון. עם זאת, ניתן לומר “בגדול” כי הכיוון הוא הורדת אש הכליות (צמחים מקררים כגון אנמנרנה, אשוח צהוב, רימניה או קליפת פאוניה) תיסוף נוזלים ויין (צמחים הכוללים ליגוסטרום, פוליגנום, נטופית רפואית, שורש חבצלת, אספרגוס, חיטה ועוד) ותיסוף דם (פירות אטד, פאוניה לבנה, פירות תות עץ, חומעה ועוד). במקרה של חולשת טחול נוסיף – אסטרגלוס, ריישי, אטרקטילודיס, גינסינג. במקרה של חוסר אנרגייה (יאנג הכליות).

תזונה במהלך מנופאוזה, בהתאם לאסטרטגייה ב-רפואה סינית, כוללת ירקות מבושלים, קטניות מבושלות ובעיקר שעורה, חיטה, חילבה .(מעט במצבי עודף חום), פשתן טחון, שבולת שועל, טחינה (שומשום). פטריות שיטאקי ואצות-ים לחיזוק מערכת החיסון ודגי ים טריים ועשירים באומגה.

מזונות המחזקים יין כוללים שעועית שחורה וסוגי שעועית וקטניות שונים, אצות ים, שעורה, שומשום וטחינה, מיזו, סרדינים, אגוזים ומזון מלא לא מעובד.

מקובל להוסיף תוספי תזונה שונים כמו סידן וויטמין D, תזונה למניעת מחלות לב כמו מזון עשיר בויטמין B ואומגה 3.

לאור זאת מומלץ לצרף לתזונה מזונות עשירים בסויה, זרעי פשתן. ככלל, תזונה מגוונת ובריאה יכולה לחסוך את הצורך בתוספי תזונה שונים אשר יעילותם לא הוכחה ועלותם גבוהה יחסית.