ציון פסיכומטרי - מה זה ציון יחסי ?

המבחן הפסיכומטרי שונה משאר המבחנים במערכת החינוך הישראלית בכל שהוא אינו מדרג את הנבחנים בו על פי הישגיהם בלבד בנקודות אלא ממקם אותם ביחס לשאר הנבחנים.

הציון ניתן על סקאלה של 200-800 נקודות כאשר 800 הוא הציון הגבוה ביותר האפשרי.
הנבחן שענה על המספר הרב ביותר של תשובות נכונות מקבל את הציון 800.
הנבחן בעל ההישגים הנמוכים ביותר מקבל 200.
שאר הנבחנים, מדורגים באחוזים קבועים על הסקאלה שבין 2 הנבחנים הללו.

יופי. אבל מה זה אומר בדיוק?

בואו ניזכר לרגע במורה זהבה מכיתה ד' שלימדה אותנו תנ"ך ולשון.
היא הייתה מאד מרוצה כשמחצית הכיתה קיבלה ציון של 100- מעולה והמחצית השנייה קיבלה 90- כמעט מעולה.
הבעיה בשיטת מדרוג שכזו (הנהוגה גם בבגרויות לצורך העניין) היא שהיא אינה מיונית כל כך. לא ניתן לשים את האצבע במדויק על התלמיד ה-124 ברשימת הנבחנים כי מספר רב מאד של אנשים חולקים את אתו ציון. מה גם שמבחן קל יגרום לציונים לעלות ולכן הממוצע כולו ינוע כלפי מעלה וישתנה ממבחן למבחן בהתאם לשאלות שכתבה המורה זהבה בערב שלפני המבחן.

היות והבחינה הפסיכומטרית חייבת לאפשר חיתוך ופילוג מדויק מאד של אנשים (מי ראשון? מי אחרון? מי בדיוק באמצע?) נעשה בה שימוש בציון יחסי.

דמיינו ריצת מרתון המונית. ים של אנשים על קו הזינוק יוצאים לריצה באותה שנייה בדיוק.
האם יש בעיה לדעת מי הגיע ראשון? ממש לא.
ומי אחרון? גם לא.
בעצם ניתן לדעת בדיוק מה היה מקומו של כל אחד ואחד מהרצים.
למרות שהאנלוגיה לא מדויקת לחלוטין, הרעיון ברור. ברגע שמדרגים אותך יחסית לאחרים ולא לפי פרמטר מדיד כמו זמן ריצה או מספר שאלות נכונות, קל מאד לדעת את המיקום שלך יחסית לאחרים.

במבחן הפסיכומטרי ישנם מספר אלמנטים המשמשים לדירוג "הרצים" על פני סקאלה בין 200 ל-800.
לא ניכנס לדיון מעמיק על מונחים כמו סטיית תקן, תוקף סטטיסטי (למרות שנשמח להסביר אם תשאלו בכל זאת).

במקום זאת, נפרט על חישוב הציון בצורה כללית תוך הבנה שבעצם לא צוברים נקודות במבחן אלא פשוט עוקפים ונעקפים על ידי רצים אחרים בתחרות.

 חישוב הציון מושפע מהנושאים השונים.
כל חלק במבחן מקבל ציון נפרד (כמותית,מילולית,אנגלית) על סקאלה בין 0-150 ולאחר מכן משוקללים החלקים השונים לציון אחיד.  
חשיבה כמותית- מהווה 40% מהציון הסופי וכך גם חשיבה מילולית.
הציון בחלק האנגלית הוא 20% מהציון הכללי אבל הציון בו נותן גם פטור מלא מקורסים באנגלית באוניברסיטה למי שמקבל ניקוד הגבוה מ-134 בחלק זה בלבד.
אדם שמקבל בחלק האנגלית ציון הנמוך מ-84 לא יכול להתקבל לאוניברסיטה בלי קשר לציון הכללי בבחינה.

ציונים קבועים- לאחר הענקת הניקוד הגבוה והנמוך במבחן, המרכז הארצי משבץ את שאר הנבחנים
על גבי עקומה ידועה מראש כך שיתקבלו ציונים שתואמים את העקומה.
במלים אחרות, מחליטים מראש כמה אנשים אמורים להיות מעל ציון מסוים, וכמה מתחתיו וכך מחלקים את הציונים. ההתפלגות של הציונים היא תמיד התפלגות נורמאלית באחוזונים קבועים מראש ועל כך בהמשך.

השוואה לאחור- כדי לנטרל אלמנטים של מועדי בחינה קשים או קלים יותר, כל מועד מדורג ביחס ל-5 המועדים שקדמו לו. אם נבחנת במועד אוקטובר 2007 ציונך נגזר משאר האנשים שנבחנו מאוקטובר 2006 ואילך. 

מספרים ועובדות בשטח

המרכז הארצי מפרסם מספר רב של פרסומים סטטיסטיים על ממוצעי הבחינה בחתכים שונים (גיל, דת, שפת בחינה, מועד בחינה וכו'). ניתן לצפות בהתפלגויות הציונים באתר האינטרנט של המרכז הארצי.
מספרים חשובים-
הממוצע בבחינה הוא פחות או יותר קבוע ונע באזור 535 נקודות.
22% מאוכלוסיית הנבחנים מקבלים ניקוד הגבוה מ-600 נקודות.
5% מאוכלוסיית הנבחנים מקבלים ניקוד שגבוה מ-700 נקודות.
2% מקבלים ציון הגבוה מ-750.

בדמיון מודרך:
רוצים לקבל מעל 600? אתם צריכים "לנצח" שלושה רבעים מהגדוד בצבא.
מעל 700? אין בעיה. יש בממוצע שניים כאלה בכיתת בית ספר.
מעל 750? טוב.. זה אומר שאתם היחידים בשכבה בממוצע.

משמעות נוספת של הציון היחסי בהקשר זה היא שככל שהישגיך במבחן טובים יותר, אתה נמדד אל מול קבוצה "חזקה" יותר ולכן משמעותה של תשובה נכונה או שגויה הולכת וגדלה.

שיפור של 30 נקודות פסיכומטרי מ-450 ל-480 קל בהרבה לעומת שיפור מ-680 ל-710.

בחזרה לריצת המרתון כדי להסביר:
הרץ האחרון בריצת המרתון הוא אינו רץ גרוע כלל וכלל! הוא בוודאי רץ מוכשר ומהיר בהשוואה אלי או אליך אבל הוא פשוט הכי איטי במרוץ הספציפי שנערך באותו יום. קורה.
קבלת ציון נמוך בבחינה מעידה בדרך כלל על הכנה לקויה ולחץ רב ולא אומרת שטעינו בכל השאלות!
הרץ הראשון בריצת מרתון הוא רץ מצוין ועל כך אין עוררין, כמובן שלרץ טוב אחר יהיה קל לעקוף את הקבוצה האמצעית במרוץ אבל יהיה לו קשה מאד לתפוס את ההובלה.

 לסיכום:

   1. ככל שאת/ה שואפים לציון גבוה יותר אתם מתמודדים מול "רצים" חזקים יותר וצריכים להיערך בהתאם.
   2. כמו בהכנה למירוץ, כל יתרון שיש לכם על פני שאר העדר מתורגם לנקודות מעליהם בבחינה עצמה.
   3. ההתכוננות שלכם למבחן צריכה להיות טובה אבל בעיקר יותר טובה משאר המתחרים. 

איפה היתרון שלכם?