מבחני מיון לעבודה– אפשר להתכונן לזה?

גאולה זיקרי צדוק – מנהלת שיווק ומכירות באדם מילוא מסבירה: "המינוח המקצועי הנכון הינו 'מבחני התאמה' היות והמטרה של המבחנים היא לבצע התאמה בין המועמד לתפקיד ולתרבות הארגונית. על תפקיד מסוים עשויים להתמודד מספר מועמדים מצוינים, אשר שולחים קורות חיים, אבל מתוכם רק אחד או שניים באמת יתאימו. חשוב להבין שאין דבר כזה מועמד טוב או לא טוב, כמו שאין ארגון טוב או לא טוב. כן יש ארגון ומועמד המתאימים האחד לשני. בשורה התחתונה מטרת האבחון חיובית: לאפשר למועמד למקסם את הפוטנציאל שלו. עובד המשתלב בארגון או בתפקיד שאינם מתאימים לו, עלול לחוות כשלון בגלל חוסר התאמה, שאפשר היה בקלות למנוע מראש. נכון, הרבה מועמדים חוששים מהמבחנים הללו היות והם אינם יודעים עליהם מספיק וזה מובן- מצבים חדשים גורמים לנו כבני אדם חשש וחרדה. אבל חשוב להדגיש שבתוצאות המבחנים אין כל שיפוטיות, מה שכן יש היא כוונה חיובית למקסם פוטנציאל והצלחה. מבנה ואורך המבחנים הוא מודולארי ומותאם לתפקיד המיועד.

לאחרונה פורסמה הנחיה חדשה על ידי רשם מאגרי המידע ושר המשפטים בנושא מבחני אבחון והערכה הנערכים במכוני מיון. תיכף נגיע להשלכות ההנחיה החדשה, אבל קודם לכן נספר למי שעדיין לא חווה את החוויה ששמה "יום מבחני מיון" על מה בכלל מדובר.

אז למה מתכוונים כשאומרים "יום אבחון" או "מבחני מיון והערכה"? הכוונה ליום מבחנים המתבצע במכון אבחון ואורכו עד כ 9 שעות, הכולל מבחנים מסוגים שונים ביניהם: מבחני אישיות, כישורים, דינאמיקה קבוצתית, סימולציות שונות, ריאיון אישי עם פסיכולוג ועוד. המטרה של המבחנים האלה לבדוק את התאמתו של מועמד לתפקיד ולארגון. אגב, אל תתבלבלו בין יום אבחון לבין מרכזי הערכה- מרכזי הערכה מבוססים רק על דינאמיקה קבוצתית והם הרבה יותר קצרים (לרוב עד כ- 4 שעות). תוצאותיהם של המבחנים מועברות למעסיק תוך מספר ימים בודדים.  האם מועמד יכול להתכונן ליום מבחנים כזה מראש? "לא, מכיוון שיום המבחנים מורכב ממספר רב כל כך של פרמטרים המרכיבים את הדו"ח הסופי שאין באמת אפשרות להתכונן להם. אנחנו יודעים שיש מכונים שמכינים מועמדים, המטרה העיקרית שלהם וכך גם ההצלחה העיקרית שלהם הן בהורדת רמת החרדה. עצם זה שמועמד מגיע מוכן יותר ויודע בערך למה לצפות, היא זו שמאפשרת לו הרגשה נינוחה יותר".

ובכל זאת, איזה טיפים להצלחה במבחנים תוכלי לתת למועמדים?"חשוב קודם כל להבין את מטרת המבחנים. שנית, להיות עצמכם, להאמין בהתאמה לתפקיד, לא לחשוש, לא לנסות להסתיר מאפיינים פחות חיוביים כמו גם להיות מחוברים לחיוביים ובעיקר פשוט להיות אתם". הרבה אנשים מאמינים שככל שיום המבחנים מתארך והם עדיין נשארים לעוד ועוד מבחנים, זה הסימן לכך שהכיוון חיובי. האם זה נכון? האם יש סימנים כלשהם שיכולים לרמוז לנבחן שהוא "בכיוון הנכון" ושיש סיכוי טוב להצלחה? "לא, זאת משום שאין דבר כזה- כיוון נכון. בנוסף, אף אחד מאנשי המקצוע עמם המועמד נפגש במהלך היום, לא יודע מהי ההתרשמות של הקודמים לו. הפסיכולוג שכותב את הדו"ח הסופי לא נפגש עם אף אחד מהמעריכים האחרים ועל כן אין ולא יכולים להיות רמזים". נחזור להנחיה החדשה שמשנה קצת את כללי המשחק: עד היום נבחן שהיה מעוניין בתוצאות המבחנים יכול היה לקבל שיחת משוב בעל פה, בתנאי שהמעסיק ששלח אותו למבחנים אישר זאת ובתנאי נוסף שמדובר ביום אבחון מלא. קבלת המשוב הייתה בתשלום. ההנחיה החדשה קובעת שמועמד שעובר מבחני מיון יוכל מעתה לקבל ללא תשלום את תוצאות המבחן.

על פי אותה הנחיה, מכון המיון לא יכול להעביר את התוצאות למעסיק אחר ללא הסכמתו המפורשת של הנבדק. זיקרי צדוק מדגישה שההנחיה הזו כבר מזמן מבוצעת בפועל ואם המועמד אינו מסכים, המעסיק לא יכול לקבל את התוצאות.

ועוד שינוי חשוב: בעוד שבעבר תוצאות המבחנים נשמרו במשך שלוש שנים בארכיוני מכוני המיון, על פי ההנחיה החדשה המכונים חייבים להשמיד את התוצאות עם סיום הליך המיון. הסיבות שהובילו לשינוי ברורות מצד שני יש לכך השלכות חשובות נוספות שישפיעו על מחפשי העבודה: בעוד שבעבר ניתן היה להעביר תוצאות ממעסיק למעסיק וכך לחסוך למועמדים מעבר חוזר של ימי אבחון ארוכים, משמעות השמדת התוצאות היא שמספר הפעמים שנצטרך לבלות ימים ארוכים במכוני האבחון יהיה ככל הנראה גבוה ותכוף יותר