תרגום מעברית לאנגלית: ריקוד המכונה

היום ישנן הרבה חברות שמציעות לנו תרגום מאנגלית לעברית. כולן מכריזות שהתרגום שלהם הכי איכותי, הכי מקצועי וגם המחיר הכי אטרקטיבי, הנמוך ביותר בשוק. חיפוש מהיר בגוגל העלה תחרות צמודה בין חברות שנלחמות על תשומת ליבנו. וזה מעלה שאלה תמוהה – איך זה יכול להיות שהיום, בעידן כל כך טכנולוגי ומתקדם, המקצוע הזה - תרגום מאנגלית לעברית, לא נעלם מהעולם ושלח את כל אותן חברות לתהום הנשייה? הרי יש כל כך הרבה אתרים שמציעים לנו בחינם שירות של תרגום מאנגלית לעברית. זה לא כמו פעם שהיינו צריכים ממש לשלם על רכישת מילון ממוחשב, כמו בבילון, ששיגע אותנו ודרש לעדכן גרסאות אחת לחצי שנה. היום מספיק שתפתחו את הדפדפן ותיכנסו לגוגל או מורפיקס וכבר תקבלו בתוך שנייה תרגום למילה שחיפשתם. אז למה בעצם לשלם לחברה שמציעה תרגום מאנגלית לעברית? התשובה היא כזו. אדם שעוסק בתחום תרגום מאנגלית לעברית עורך את הטקסט בטבעיות, אפילו מבלי לשים לב, כדי שהוא יהיה זורם יותר, קריא יותר, נעים יותר, ואפילו – ציורי יותר. ואת זה האתר שמציע תרגומים לא יוכל לעשות. האתר יכול לתרגם אחד על את המילים. אבל הוא לא יכול להפיח חיים בטקסט. ואותם תרגומים המתקבלים יהיו קרים וחסרי חיים כמו אותו אתר שמבצע אותם. אפילו סלנג באנגלית יתקבל עילג משהו באותם אתרים. למשל, הצירוף הסלנגי שאומר "Cut the crap", שמקביל ל"עזוב אותי משטויות" בעברית, מתקבל כ"לחתוך את הזבל" באותם אתרים.  בכל אדם שמתפרנס מתחום של תרגומים יש סופר קטן שלא הגיע למיצוי עצמי. איש רוח, הוגה דעת, שבעצם מפאת החיים והנסיבות, יד הגורל טלטלה אותו, ואיך-שהוא במקום להיות סופר / עיתונאי / אמן, הוא צריך להתפרנס דווקא מאותם תרגומים. כל החלומות הצבעוניים שלו על להביע את הרעיונות והדעות שלו, ליצור עולמות רק בכוח המחשבה ולהעלות אותם על הנייר, ושאלפי אנשים יקראו את המחשבות שלו ויזדהו איתן, התמוססו על ריצפת המציאות הקרירה והאפורה. סופרים מתפרנסים היום בקושי, ועיתונאים זוטרים עושים שמיניות באוויר רק כדי לקבל מדור קבוע באיזה עיתון, וגם כשזה קורה הם צריכים לעשות חלטורות מהצד כדי להמשיך להתקיים. אז זה מה שהאמן עושה. מתפרנס מתחום של תרגומים. זה הכי קרוב שהוא היה יכול להגיע לאמנות. ואם תשאלו אותו, זה עדיף על מקצוע שיש בו אפס אחוזים של אמנות. כמו ראיית חשבון, לדוגמא. אז הוא מתפשר. ועושה תרגומים.